דף כג:

דף כג:

 

ש. בהלכה בסימן צו' נפסק שאסור להחזיק חפצים בעת התפילה שלא יבטלו לו את הכוונה. והביא המשנה ברורה שהוא הדין גם בקריאת שמע ופסוקי דזמרה. כיצד הדין בשעה שאדם אומר פרקי תהלים, האם נחשב לתפלה שאסור להחזיק כל הדברים שיכולים לבטל כוונתו.

ת. מותר.

 

ש. כיצד הדין לגבי אשה בעת שמתפללת לאחר הדלקת נרות שבת, האם יהא אסור לה להחזיק תינוק שמבטל כוונתה או שמותר.

ת. כן.

 

ש. בגמ' בברכות כג' ע"ב מבואר שאסור להחזיק חפץ בעת התפילה כגון מעות וכדומה כי אין דעתו מיושבת עליו וזה מפריע לו בתפלה. ראיתי באיזה ספר שהקשה, בחז"ל בב"מ כא' ע"ב אמרו שאדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה, ולכן אם מצא מעות בבית כנסת יכול לקחת, כי הבעלים נתייאשו. מעתה, איך היה שייך מציאות שאדם יתפלל בבית כנסת שמעות בידו, עד שעשוי למשמש בכל שעה, הרי אין דעתו מיושבת עליו, וזה נגד הגמ' בברכות שאסרו להתפלל שמו"ע עם מעות בידו. ואם בשמו"ע אדם לא ממשמש בכיסו, איך מותר לאדם שמצא מעות בבית כנסת רשאי לקחת, אולי זה נפל מהבעלים כשהם עדיין בשמו"ע ולא משמשו בכיסם.

ת. חז"ל קבעו ולא פלוג.

 

ש. האם אפשר לפרש, האיסור להחזיק מעות זה בשמו"ע, וחז"ל בב"מ שאמרו שאדם ממשמש בכיסו בכל שעה, זה לא בכל רגע, א"כ אדם שעומד להתפלל שמו"ע, אולי ממשמש לפני שמו"ע ואז הוא רגוע בכל שמו"ע ויכול להתפלל, ואחרי שמו"ע שוב ממשמש בלא להשים לב, ומי שמוצא מעות בבית הכנסת ממתין שיעבור זמן שודאי הבעלים לא מתפלל שמו"ע, ואז מתייאשים ומותר לקחת המעות שמצא.

ת. נכון.

 

ש. הגה"צ ר' ראובן קרלנשטיין זצוק"ל הביא בשם החתם סופר ששואל, ידוע שהכהן גדול ביום כפור כשנכנס בפעם השניה שטבל לקודש הקדשים, נכנס להקטיר הקטורת בקודש הקדשים עם כף ומחתה, ולא הוציאם מיד אחא רק לאחר שטבל בפעם הרביעית נכנס להוציא כף ומחתה. ושאל החתם סופר, בשלמא את המחתה הוצרך להשאיר בתוך קודש הקדשים כשהכניס זאת עד שיגמר כל הקטורת ויתמלא בעשן, ולכן חזר אח"כ עוד פעם להוציאו. אבל את הכף מדוע לא הוציאו מיד באותו פעם שנכנס עם הכף, הרי ברגע שלקח מלא חופניים קטורת והניח בתוך המחתה, יכל להוציא הכף, כי אין שום ענין להשאיר הכף סתם בתוך קודש הקדשים. א"כ מדוע בכל אופן השאיר את הכף לעוד זמן עד שחזר להוציא המחתה, ותירץ החתם סופר, כי מד לאחר שנכנס עם הכף ומחתה בטבילה השניה לקודש הקדשים, מבואר בחז"ל ביומא נב' ע"ב שביציאתו התפלל תפלה קצרה, וכתוב בהלכה שאסור להחזיק שום חפץ כשמתפלל, לכן לא יכול להוציא גם את הכף ביציאתו, כי אז לא היה יכול להתפלל, כל עוד מחזיק הכף בידו.

לכאורה צ"ע, בפשטות כל הדין שאסור להחזיק חפץ כשמתפלל, זה כשמתפלל שמו"ע, כשצריך כונה בתפלה, וכשמחזיק חפץ זה מפריע לכוונתו שטרוד שמא זה יפול. אבל הכהן גדול ביציאתו מקודש הקדשים לא התפלל שמו"ע כי אם תפילה קצרה, ומנלן שאז ג"כ אסור להחזיק חפץ בידו עד שהוצרך לפי החתם סופר להשאיר הכף בקודש הקדשים שלא לצורך עד שיחזור אח"כ להוציאו, העיקר כדי שלא יחזיק חפץ כשמתפלל התפלה קצרה.

ת. כל תפילה צריכה כוונה.

 

ש. האם אפשר לתרץ בס"ד, המשנה ברורה בסימן צו' ס"ק ב' מבאר מדוע מותר להחזיק ס"ת בעת שאומר יקום פורקן כי אז מתפלל על לומדי תורה. ולכאורה מה הוקשה לו, הרי זה לא שמו"ע, מבואר שבתפלה חשובה ג"כ אסור סתם להחזיק חפץ כשאין לו בזה צורך בעת התפילה. א"כ התפילה קצרה של הכהן גדול היתה חשובה מאד, ולכן שפיר ביאר החתם סופר שלא הוציא את הכף כדי שלא יחזיק כלום בידו כשיצא להתפלל התפלה קצרה.

ת. כל התפלות חשובות.      

 

ש. האם כל הדברים שאסור להחזיק בעת התפלה שמבטלים הכוונה, זה גם בברכת המזון.

ת. כל שכן בברכת המזון שהוא מדאורייתא.

 

ש. בגמ' בברכות כג' ע"ב מבואר שאסור לאחוז שום דבר שמפריע להתפלל שמו"ע. ולפי"ז נשאלתי כיצד היו צריכים להתנהג אותם אנשים שגרים במקומות שהיו הרבה אזעקות בזמן המלחמה, כגון תושבי הדרום, וידעו שיכול להיות מצב שבאמצע שמו"ע יהיו אזעקה ויצטרכו לברוח לחדר מוגן, כי במקומות שם זה היה סכנה, האם היו חייבים לכתחילה להתפלל בחדר מוגן, וכך גם אם יהא אזעקה לא יהיו צריכים להפסיק שמו"ע, ולא יהיו טרודים בשום דבר, או שהיה מותר להם להתפלל בבית כנסת רגיל, וכשיהא אזעקה יעברו.

ת. מותר, ואם יש אזעקה מסתברא דהוי פיקוח נפש.

 

ש. האם יש מקום לחלק בין הסוגיא בברכות לאזעקה בימי מלחמה, שהסוגיא בברכות שאסור להחזיק בשמו"ע דבר שמפריע הכוונה, זה דבר שהוא מביא לעצמו את הדבר שמפריע ויכול לסלקו. לכן שלא יתחיל להתפלל כשיש בידו משהו שמפריע להתפלל. משא"כ אזעקה בימי מלחמה, לא האדם הביא לעצמו את הדבר שיכול להפריע, ולכן גם כשיודע שיתכן שיהיה אזעקה, אבל כל שהוא לא מכניס עצמו לזה, אלא זה תלוי באחרים, ודאי יכול להתפלל בבית כנסת ששם זה עיקר המקום להתפלל, ואם יהא אזעקה יעבור לחדר מוגן.

ת. נכון.

 

ש. עוד יש לעיין בזה בנוגע לנשים שמתפללות בבית, האם יש מקום לחלק בין גברים לנשים, שבשלמא גברים שצריכים מנין ועיקר המקום להתפלל הוא בבית כנסת, כאן יש מקום לומר שיתפללו בבית כנסת הגם שיתכן שיהא אח"כ אזעקה, משא"כ אשה שמתפללת בביתה אולי לה כן נאמר שלכתחילה היתה צריכה להתפלל בחדר מוגן כדי לא להפסיק באמצע.

ת. אין חילוק.

 

ש. מה שיש לעיין כיצד הדין באשה שיש לה מקום קבוע להתפלל ביתה, האם תפסיד מעלת מקום קבוע בכדי להתפלל בחדר מוגן ולא להפסיק באמצע כשיש אזעקה.

ת. כן.[1] 

 

ש. אם צריך לקנח חוטמו באמצע תפילת שמו"ע האם מותר לו לקנח גם באמצע ברכה, או רק בין ברכה לברכה (וכמו שהתיר המ"ב בסימן צו' ס"ק ז' להרים ספר שנפל על הארץ בין ברכה לברכה.

ת. מותר. (מקונטרס גם אני אודך תשובות הגר"ח שליט"א חלק ב' תשובה סא').

 

ש. בגמ' בברכות כג' ע"ב מצינו שאסור להכניס דברים בתוך נרתיק של תפילין לאחר שהזמינו זאת לצורך תפילין וגם הכניסו בו תפילין כבר וכן נפסק בהלכה בסימן מב'. האם זה גם היום שמכניסים קודם את התפילין בתוך קופסאות ואח"כ מכניסים בנרתיק, או שבכה"ג הנרתיק כבר נחשב תשמיש דתשמיש, ובגמ' מדובר כשהכניס בלא קופסאות.

ת. היינו הך.

 

ש. אם אסור ליתן גם היום שום דבר בתוך הנרתיק הגם שיש לתפילין קופסאות, האם מותר להכניס בתוך הנרתיק פתק שבו רשום שם וטלפון של בעל התפילין שאם יאבדו יוכלו להעביר לבעל התפילין או שאסור.

ת. אסור.

 

ש. כיצד הדין להכניס בנרתיק צבע של תפילין שבו צובעים התפילין כשצריך.

ת. אולי.

 

ש. בחור שעוקבעים אחריו כמה ימים לדעת האם הוא מניח תפילין או לא, ורוצים להכניס בתוך הנרתיק של התפילין איזה חפץ ודרך זה לדעת האם אכן מניח תפילין או לא, האם מותר להכניס בתוך הנרתיק או אסור.

ת. אולי נקרא לצורך.  

 

ש. באופן שיש אפשרות לבדוק את הבחור אם מניח תפילין או לא ע"י שיוציאו דרך דוגמא את התפילין של יד וישאר שם התפילין של ראש, האם עדיין יהא מותר להכניס בתוכו חפץ אחר, או מכיון שיש אפשרות לבדוק באופן שלא יצטרכו להכניס חפץ אחר, אסור.

ת. כנ"ל.

 

ש. הקופסאות שבהן מכניסין התפילין בגמר התפילה, האם הם תשמישי קדושה.

ת. כן.

 

ש. אם הקופסאות של התפילין נחשבים כתשמישי קדושה, כיצד הדין של התיק שבהם מוכנסין הקופסאות עם התפילין.

ת. תשמיש דתשמיש.

 

ש. אם הקופסאות שבהן מכניסין התפילין בגמר התפילה נחשבים כתשמיש קדושה, כיצד הדין במי שרוצה בעת התפילה להשתמש בקופסאות האלו שהן ריקות עתה לתפוס את דפי הסידור שלא יתהפכו לו בעת התפילה, האם נחשב שמשתמש בתשמישי קדושה לצורך סידור שאסור כמבואר במשנה ברורה בסימן מב' שאסור ליתן סידור בנרתיק של תפילין כי התפילין יותר קדושות, או שלא נחשב כמשתמש בקופסאות לסידור ומותר.

ת. כמדומה שהמנהג להקל.

 

ש. מי שרוצה להניח סידור בעת התפילה ולהשתמש באותן קופסאות של התפילין, כדי שהסידור יעמוד באלכסון ויהא לו נוח להתפלל, האם מותר להשתמש בקופסאות אלו או נחשב כמשתמש בקופסאות לצורך סידור ואסור.

ת. אין ראוי.  

 

ש. בפרק י' במסכת מקוואות מ"ב מבואר שהתפילין הוא דבר שמקבל טומאה וצריך טהרה. האם לעתיד לבוא יצטרכו כולם להטביל את התפילין שלהם, שעתה הוא בחזקת טמא, כי בני אדם טמאים.

ת. כן.

 

ש. מה עם הקלף שכתוב בו הפרשיות של התפילין שנמצא בתוכו, איך יטבילוהו עם התפילין, הרי יכול לימחק.

ת. לא ימחק.

 

ש. בארון קודש שהזמינו לצורך להכניס בתוכו ספרי תורה והכניסו בו גם, ולא עשו תנאי להכניס שם עוד דברים, האם מותר לתלות על דלת הארון קודש מבפנים בריך שמיה, או נחשב כמכניס דבר אחר ואסור.

ת. מותר.

 

ש. כיצד הדין להכניס כתרי הספרי תורה, וכן האצבע שמשתמש בזה הבעל קורא, האם מותר כי זה חלק מצורכי הספרי תורה, ובפרט הכתר שהוא לכבוד התורה או שאסור.

ת. צרכי הספרים.

 

ש. בימים נוראים או בשבתות למי שיש מיוחד לשבת פרוכת מיוחדת על הספרי תורה, האם כשמחליפים לפרוכת אחרת בינתיים, מותר להניח את הפרוכת שהחליפו בתוך הארון קודש.

ת. כנ"ל.

 

ש. האם מותר לחבר בתוך הארון קודש מנורות יפים להאיר וליפות פנים הארון קודש כשלא התנו כלום, והזמינו רק לצורך ספר תורה.

ת. לצורך הספר תורה ולכבודה.

 

ש. באופן שלא עשו תנאי לארון קודש שיוכלו להכניס עוד דברים, האם מותר להכניס אזעקה לשמור על ספרי התורה.

ת. מותר. 

 

ש. מי נחשב הבעלים שצריך להתנות כשעושים ארון קודש על מנת שיוכלו להכניס בתוכו עוד דברים חוץ מספרי תורה, האם התורמים או הגבאים.

ת. הגבאי.

 

ש. מינו גבאי לבית הכנסת ושכח לעשות תנאי כשבנו את הארון קודש שיוכלו ליתן בתוכו עוד דברים, האם המתפללים יכולים לבוא בטענה, לתקוני שדרתיך ולא לעוותי, וכעת קלקלת עבורנו, ונוכל להכניס בתוכו עוד דברים הגם שלא עשה תנאי כי יתבטל השליחות.

ת. אדעתא דהכי מינהו.  

 

ש. כיסוי של החלות בשבת שעושים זכר למן, האם צריך לנהוג בזה כבוד כתשמשי מצוה שלא ראוי שיהא על הריצפה ולא לזורקו לאשפה דרך בזיון, או שאין בו שום חשיבות, הגם שמשתמשים בו למצוה.

ת. אין לזורקו.

 

ש. בהלכה מבואר שאין להיכנס עם הקיטל לבית הכסא, כיון שזה בגד מיוחד לתפילה. כיצד הדין באדם שלובש את הקיטל גם בליל הסדר, האם יהא מותר לו ביום כפור להיכנס עם הקיטל לבית הכסא כיון שזה לא בגד המיוחד רק לתפילה, או שכיון שביום כפור זה מיוחד רק לתפילה, לא יכנס.

ת. גם הסדר הוא תפלה.[2]

 

ש. כשרואה קיטל המיוחד על הארץ, האם צריך להרימו כדרך שמגביהים טלית מהארץ.

ת. ראוי.

 

ש. אם דין הקיטל המיוחד לתפלות כדיני טלית ודבר מצוה, האם מי שמחזיק קיטל המיוחד מקופל על ידו, זה יחצוץ שיוכל לעבור בין ב' נשים כפי שאפשר לעבור בדבר מצוה אחר.

ת. כן.

 

ש. מי שלובש קיטל בימים נוראים, האם ע"י הקיטל יוכל לעבור בין ב' נשים כמו מי שעטוף בטלית מכל הצדדים שמסתבר שהטלית חוצצת כדבר מצוה ויוכל לעבור.

ת. כנ"ל.

 

ש. קיטל המיוחד לתפלות בימים הנוראים האם דינו כטלית ויצטרך לנהוג בזה כפי שנוהגים בטלית לא לזורקו בדרך בזיון.

ת. כן.

 

ש. יש חזנים שיש להם בגד מיוחד לזמן שעושים חזנות בבתי כנסיות בתפלה, האם הבגד הזה שלובשים רק בבתי כנסיות בלבד בשעה שמתחזנים, יחשב בגד זה כמו קיטל המיוחד לתפלה ויהא אסור להם להכנס עם בגד כזה לבית הכסא, או מכיון שאין לובשים בגד זה לכבוד התפלה כי אם לצורך העבודה שלהם, שכל חזן שיודע לעשות חזנות לובש בגד כזה, לא יחשב כבגד מיוחד לתפלה, הגם שלמעשה לובשים זאת רק בעת התפילה, ולא דומה לקיטל שהוא בגד מיוחד לצורך התפילה דוקא.

ת. כן.

 

ש. בגמ' בברכות כג' ע"ב מבואר שהנכנס לסעודת קבע חולץ התפילין ומבואר ברש"י שהחשש שמא ישתכר בסעודה. כיצד הדין במי שיושב עם תפילין אחרי שחרית והוזמן לסיום מסכת ואוכלים שם מזונות בלא יין, ואוכל שיעור של ברכה אחרונה, האם צריך לחלוץ התפילין כסעודת קבע.

ת. כן. [3]

 

ש. הגמ' בדף כג' ע"ב אומרת "מהו שיניח אדם תפיליו תחת מראשותיו וכו'". אומר רש"י "בלילה כשהוא ישן". ברש"י מבואר שכל הנידון בגמ' זה רק בלילה כשהוא ישן. מדוע הספק רק בלילה ולא במי שישן בצהרים ג"כ, דמאי שנא שינה בלילה ממי שישן בצהרים.

ת. אורחא דמלתא נקט.