חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

דף ל:

דף ל:

 

ש. הגמ' בדף ל' ע"ב אומרת שוב "ר' אמי ור' אסי אע"ג דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא הוו מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי". מדוע הביאו את דבריהם שוב, הרי כבר נזכר בדף ח'.

ת. שיזכרו טוב. [1]

 

 ש הגמ' בברכות ל' ע"ב אומרת "והתניא טעה ולא הזכיר של ר"ח בערבית אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשחרית. בשחרית אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה במוספין. במוספין אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה במנחה".

לפי גירסת הגמ' שלפנינו מבואר שאם לא התפלל תפלת המוסף של ר"ח כלל אלא טעה ואמר אתה חונן כתפלת יום חול, יצא ידי מוסף, כי מזכיר קרבנות במנחה, ע"י שיאמר במנחה ככתוב בתורתך במוספי היום ותא לא.

ותמוה, א"כ איך יצא בתפלת מוסף, הרי תפלת מוסף עניינו להזכיר הקרבנות ולא סתם שמו"ע, א"כ כשלא הזכיר קרבנות אלא סתם שמו"ע, מדו ענחשב שהתפלל מוסף, הרי לא התפלל התפלה שצריך, ולא תיקנו להתפלל סתם שמו"ע, ובמה נחשב שהתפלל מוסף.

ת. הוסיף תפלה.

 

ש. השו"ע בסימן קכו' סעיף ג' כתב "כל מקום שהיחיד חוזר ומתפלל, שליח ציבור חוזר ומתפלל אם טעה כמותו, כשמתפלל בקול רם, חוץ משחרית של ראש חודש שאם שכח שליח ציבור ולא הזכיר יעלה ויבוא עד שהשלים תפלתו, אין מחזירין אותו מפני טורח הציבור, שהרי תפלת המוספין לפניו שהוא מזכיר בה ראש חודש וכו'".

מבואר בשו"ע שני טעמים מדוע ש"ץ שטעה בשחרית של ראש חודש בחזרת הש"ץ ולא הזכיר יעלה ויבוא שאינו חוזר, א', מפני טורח הציבור. ב' שהרי תפלת המוספים לפניו שהוא מזכיר בה ראש חודש. ונראה שצריך את שני הטעמים כאחד כדי לאפוקי מנחה, שהרי לדינא אם הש"ץ טעה במנחה בחזרת הש"ץ ולא הזכיר יעלה ויבוא חוזר הגם שיש טירחא דציבורא, כי אין את הטעם השני של תפלת מוסף לפניו. ודבר זה צ"ב מהו הצירוף של שני הטעמים, הן של טירחא דציבורא והן של תפלת מוסף לפניו, ומדוע לא סגי בטעם אחד של טירחא דציבורא, ואז גם במנחה שלא יחזור.

ת. צריך ב' טעמים שאל"כ יש לחזור.

 

ש. הגמ' בברכות ל' ע"ב אומרת לגבי ראש חודש טעה ולא הזכיר של ר"ח וכו' בשחרית אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה במוספין. במוספין אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה במנחה וכו'". וכתב רש"י "טעה ולא הזכיר במוספין שהתפלל אתה חונן". מבואר שבמוסף התפלל סתם שמו"ע של חול ולא הזכיר יעלה ויבוא ולא קרבנות מוסף. ועכ"ז לא מחזירים אותו מפני שיכול לאומרה במנחה. וצ"ה מה הפשט "מפני שיכול לאומרה במנחה", הרי במנחה מזכירים יעלה ויבוא ולא מזכירים ענין קרבנות מוסף, א"כ איך יוצא במנחה בלא להזכיר ענין הקרבנות.

ת. רמז הכל. 



[1] ראיתי מביאים שהפני יהושע כבר עומד בזה ומבאר שכאן החידוש שאפילו לתפלת מוסף שלא מיבעיא לראב"ע אין להתפלל אותה אלא בחבר עיר, דהיינו בבית הכנסת, אלא דאפילו לחכמים איכא מעליותא להתפלל בחבר עיר, ולכן הביאו זאת כאן שהם התפללו היכן שלמדו ולהראות שאין הלכה כראב"ע וכתב שכך נראה שכוונת הרא"ש.

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד