פרשת תצוה – גלגול נשמת יחזקאל הנביא

הקב"ה ביקש מיחזקאל הנביא שיתנבא לעם ישראל על צורת בית המקדש השלישי שנאמר "אַתָּה בֶן אָדָם הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם וּמָדְדוּ אֶת תָּכְנִית: וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָיו וְכָל תּוֹרֹתָיו הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם: זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת עַל רֹאשׁ הָהָר כָּל גְּבֻלוֹ סָבִיב סָבִיב קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת" (יחזקאל מג, י - יב). ה' מכנה תמיד את יחזקאל הנביא בשם "בֶּן אָדָם" ('ליקוטי נביאים' להאר"י ז"ל על הפסוק 'בן אדם עמוד על  רגליך') כמו שנאמר "וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ" (יחזקאל ב, א) וכן "בֶּן אָדָם כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" (יחזקאל כד, ב), וכן "בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ" (יחזקאל כד, טז).

ויש להבין, מדוע ה' יתברך לא קרא ליחזקאל הנביא בשמו אלא בשם 'בן אדם', דבר שלא עשה עם אף נביא אמת אחר בישראל? 

קין התקנא על התאומה היתירה של הבל אחיו ולכן הרג אותו

אדם הראשון אכל מעץ הדעת שנאמר "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל" (בראשית ג, ו). בעקבות מעשה האכילה אדם הראשון ראה כמה טיפות של קרי ('תנופה חיים' לר' חיים פלאג'י על ספר יחזקאל סעיף ה סימן ו ד"ה 'ואומר אהה' בשם האר"י ז"ל), ומיד אחר כך היה עם חוה אשתו ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם', 'תנופה חיים' לר' חיים פלאג'י על ספר יחזקאל סעיף ה סימן ו ד"ה 'ואומר אהה' בשם האר"י ז"ל) והטיפות של קרי התערבבו עם הטיפה הראשונה אשר נולד ממנה קין שהיה הבכור, כי העניין היה סמוך ורצוף זה לזה ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם', 'ליקוטי נביאים' להאר"י ז"ל ספר יחזקאל על הפסוק 'בן אדם עמוד על רגליך' ד"ה אמנם דע) ואז נולד קין שנאמר "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'" (בראשית ד, א). ואילו הבל נולד מטיפה אחרת של אדם הראשון שנאמר "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל" (בראשית ד, ב) ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם').

קין הביא לה' מנחה משאריות של זרע פשתן שנאמר "וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לה'" (בראשית ד, ג). הבל אחיו הביא כבשׂים מובחרים שעדיין לא נגזזו לצמר להקריבם עם צִמרם המשובח כפי שנאמר "וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ" (בראשית ד, ד) ('פרקי דרבי אליעזר' פרק כא). מנחתו המשובחת של הבל התקבלה אך לא מנחת קין. דבר זה חרה מאוד לקין שנאמר "וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ: וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו: וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ" (בראשית ד, ד – ו). אמנם עיקר המריבה שעשה קין עם הבל אחיו לא היה על כך אלא על תאומה יתירה שנולדה עם הבל ('יערות דבש' לר' יהונתן אייבשיץ חלק ב' ט' בטבת ד"ה ולהבין יותר), כי קין נולד עם תאומה אחת ואילו הבל אחיו נולד עם שתי תאומות ('בראשית רבה' כב, ג), וקין טען שהוא הבכור לכן מגיע לו התאומה היתרה ('לקוטי שושנים' לר' שמשון מאוסטרופולי ד"ה תקח צפורה צור ותכרות) לשׂאת אותה לאשה.

קין נתן עיניו בתאומתו היתרה של הבל (זוהר פרשת בראשית דף נד ע"ב ד"ה ויבא קין מפרי האדמה, 'מגלה צפונות' למחבר 'שבט מוסר' חלק א דף יח ע"ב ד"ה אמנם נראה) שאכן היתה לה שייכות גדולה אליו אך היא לא היתה אשתו ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם' ד"ה גם בזה תבין, 'ליקוטי נביאים' ספר יחזקאל על הפסוק 'בן אדם עמוד על רגליך ד"ה והנה יחזקאל). ומתוך כך הריב ביניהם הלך והתגבר עד שנאבקו האחים זה עם זה. אז קין קפץ על הבל בכל כוחו ונשך אותו (הרמ"ד וואלי בראשית ד על הפסוק 'ויאמר קין אל הבל אחיו') עשר נשיכות ('שפתי כהן על התורה' פרשת בראשית ד"ה והקב"ה מגיד מראשית) רעות וממיתות, וכך הרגו (הרמ"ד וואלי בראשית ד על הפסוק 'ויאמר קין אל הבל אחיו') בפיו ('מראות יחזקאל' לר' יוסף חיים מחבר הישרלהובא בסוף ספר 'עוד יוסף חי' דרשות סימן כד דף י ד"ה בן אדם הנני) כדי לגזול ממנו את אחותו התאומה ('בגדי אהרן' לר' אהרן דרשן תאומים פרשת שמות דף ב ע"א טור א ד"ה אמנם הענין הוא) שהתקנא בה ('בת עין' לר' מזיטאמיר פרשת פנחס דף קח ע"א טור א ד"ה עוד נ"ל בפרש"י) כפי שנאמר "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ" (בראשית ד, ח) (הרמ"ד וואלי בראשית פרק ד על הפסוק 'ויאמר קין אל הבל אחיו') (להרחבה בעניין מיתת הבל ראה מאמרינו לפרשת וארא – 'גלגולו של פרעה הרשע').

הקב"ה הקיש על קנקנו של קין ושאלו "וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" (בראשית ד, ט) ('בראשית רבה' יט, יא) אך מצאו מקולקל ('מראות יחזקאל' לר' יוסף חיים מחבר הבן איש חי דף ו ד"ה ונראה לכן קראו בן בוזי) כי ענה לו "לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי" (בראשית ד, ט) ('בראשית רבה' יט, יא). הבל נהרג בג' בטבת ובמשך שבעה ימים היה קין בנידוי, עד יום י' בטבת שאז עשה את עיקר תשובתו ונעתר לו ה' וקללו לכפרת עוונו "נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ" (בראשית ד, יב) לכפר עוון ולכלות פשע ('יערות דבש' לר' יהונתן אייבשיץ חלק ב' ט' בטבת ד"ה ולהבין יותר). קין שהיה בכור ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל פרק כג ד"ה עוד טעם אמר) איבד את בכורתו ועמה את הכהונה שהיתה מסורה לבכורות ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם' ד"ה גם בזה תבין, 'ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל פרק כג ד"ה עוד טעם אמר). ומאז הקב"ה תלה אותו ברפיון ('בראשית רבה' כב, יב) כלומר שהיה מרופרף להלוך ביסורים ('אשד הנחלים' על בראשית רבה כב, יב בשם רש"י) ולהיות נע ונד. כשבא שעת המבול הוא נשטף ('בראשית רבה' כב, יב) ועמו גם כל הדור ההוא שהיו מבניו ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם') שנאמר "וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ז, כג) ('בראשית רבה' כב, יב). והוא גם רומז על קין שנאמר בו "וַיָּקָם קַיִן" (בראשית ד, ח) ('נזר הקודש' על בראשית רבה כב סוף סעיף כז). וכן "הַיְקוּם" בגמטריא 'קין' עם הכולל ('ליקוטי נביאים' להאר"י ז"ל ספר יחזקאל על הפסוק 'בן אדם עמוד על רגליך').

נשמתו של קין התגלגלה ביחזקאל הנביא ונתקנה על ידו

יחזקאל הנביא היה משורשו של קין ('ליקוטי נביאים' להאר"י ז"ל ספר יחזקאל על הפסוק 'בן אדם עמוד על רגליך', 'שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם' ד"ה גם לכן, 'שער הגלגולים' הקדמה לו ד"ה ויחזקאל הנביא) גלגול נשמתו ('דברים אחדים' להחיד"א דרוש כט ד"ה 'עט' בשם גורי האר"י ז"ל, 'אהבת יהונתן' לר' יהונתן אייבשיץ תחילת הפטרת ויגש בשם האר"י ז"ל) ובא לתקן את העוון ('מראות יחזקאל' סימן כד דף י ד"ה בן אדם הנני) בחלק הטוב שבקין ('מראות יחזקאל' דף ו ד"ה ונראה לכן קראו בן בוזי). והיה מקורו גם מאותן טיפות קרי של אדם הראשון שקודם לידת קין ('שער הגלגולים' הקדמה לו ד"ה ויחזקאל הנביא, 'שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם' ד"ה ועוד להורות, 'קהלת יעקב' ערך י"ח ד"ה יחזקאל) אשר התערבבו עם הטיפה שנולד ממנה קין ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם', 'ליקוטי נביאים' להאר"י ז"ל ספר יחזקאל על הפסוק 'בן אדם עמוד על רגליך' ד"ה אמנם דע). ומטעם זה יחזקאל היה נקרא בשם "בֶן אָדָם" שנאמר "אַתָּה בֶן אָדָם הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם" (יחזקאל מג, י) כי הוא היה קין בנו של אדם הראשון ממש ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם', 'לקוטי נביאים' להאר"י ז" ספר יחזקאל על הפסוק 'בן אדם עמוד על רגליך, 'נחל שורק' להחיד"א על הפטרת פרשת תצוה אות א, 'ספר הליקוטים' להאר"י ז"ל סימן ה ד"ה וז"ש דהע"ה), וגם משום שהיה מהטיפות הראשונות של אדם הראשון שהיו בלי אשה ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם' ד"ה 'ועוד להורות' ועיי"ש).

דבר זה נרמז בתחילת דבריו של יחזקאל הנביא בפסוק "וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר" (יחזקאל א, א), שאם עושים את אותיות התיבה "הַגּוֹלָה" במילוי כך 'הי גימל ויו למד הי' אזי אותיות המילוי יוצאות גמטריא 'קין'. ולזה אמר יחזקאל "וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה" כלומר אני שורש קין שרמוז בתוך אותיות "הַגּוֹלָה". אך אני גם הייתי "כְּבָר" קודם לכן מאותן הטיפות הראשונות של אדם הראשון שהיו קודם שנולד קין ואשר מקור מוצאם נקרא בשם "נְהַר" ('מראות יחזקאל' דף ו ד"ה ועוד נראה לי בס"ד). הנביא היה נקרא בשם "יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן" כפי שנאמר "הָיֹה הָיָה דְבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה'" (יחזקאל א, ג), כי כוונתו יתברך לרמוז שתיקן את חלק הטוב שבקין, לכן התיבה "בּוּזִי" מתחלקת לשתים "בּוֹ-זִי" כלומר יש בו 'זי' שהוא גמטריא 'טוב' כנגד שורש הטוב של קין ('מראות יחזקאל' דף ו ד"ה ונראה לכן קראו לו בן בוזי).

וכיון שקין היה תלוי ברפיון בעקבות החטא שלו, לכן בעת תיקונו ביחזקאל אמר לו הקב"ה שיעמוד על רגליו שנאמר "וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ: וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי וַתַּעֲמִדֵנִי עַל רַגְלָי וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי" (יחזקאל ב, א – ב) ('ליקוטי נביאים' להאר"י ז"ל ספר יחזקאל על הפסוק 'בן אדם עמוד על רגליך', 'שער הגלגולים' להאר"י ז"ל הקדמה לו ד"ה ויחזקאל הנביא), כי על ידי יחזקאל הנביא נעשה לקין יכולת להתחזק ולהתקומם ברגליו שהם אלו המקימים את האדם ('שער הגלגולים' להאר"י ז"ל הקדמה לו ד"ה ויחזקאל הנביא). והיות והתחזק הרפיון של קין על ידי יחזקאל הנביא לכן הוא נקרא 'יחזקאל' ('שער הגלגולים' להאר"י ז"ל הקדמה לו ד"ה ויחזקאל הנביא, 'ליקוטי נביאים' להאר"י ז"ל ספר יחזקאל על הפסוק 'בן אדם עמוד על רגליך', 'חומת אנך' להחיד"א ספר יחזקאל פרק ב ד"ה בן אדם עמוד על רגליך בשם האר"י ז"ל, 'דברים אחדים' להחיד"א דרוש כט ד"ה 'ונקדים מ"ש גורי האר"י ז"ל' בשם גורי האר"י ז"ל) שהוא לשון 'חיזוּק' ('ספר הליקוטים' להאר"י ז"ל ספר ישעיה סימן לח ד"ה וי"ל דמאי, 'חומת אנך' להחיד"א ספר יחזקאל פרק ב ד"ה בן אדם עמוד על רגליך בשם האר"י ז"ל) ו'חוֹזק', להורות שקין נתחזק על ידו ('שער הגלגולים' להאר"י ז"ל הקדמה לו ד"ה ויחזקאל הנביא) אחרי שהיה תלוי ברפיון בגלגול קודם ('ספר הליקוטים' להאר"י ז"ל ספר ישעיה סימן לח ד"ה וי"ל דמאי).

כל הנביאים לא יכלו לעמוד על רגליהם בשעה שקיבלו את מראה הנבואה למעט משה רבינו שהיה יכול להתנבאות מעומד. אמנם ליחזקאל הנביא הקב"ה כן נתן כוח לעמוד על רגליו ולקבל את דברי הנבואה שנאמר "עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ" (יחזקאל ב, א). אז אמר יחזקאל "וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי וַתַּעֲמִדֵנִי עַל רַגְלָי וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי" (יחזקאל ב, א – ב), "וַתָּבֹא בִי רוּחַ" – הוא הכוח שנתן לי הקב"ה להעמיד אותי על רגלי ונקרא בשם "רוּחַ". ובהיותי עומד "וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי" בנבואה, ולא נפלתי ברעדה כדרך הנביאים. ומה שאמר יחזקאל הנביא "וָאֶשְׁמַע אֵת" כוונתו ששמע דברים ברורים מהאות א' עד האות ת'. וגם כוונתו בתיבה "אֵת" לשכינה שזה כינויה שהיא סוד האותיות ('מראות יחזקאל' לר' יוסף חיים סימן ב דף ו' ד"ה ויאמר אלי בן אדם). יחזקאל חיזק את הרגלים הרופפות של קין ולכן נאמר לו לעמוד על רגליו ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם'  ד"ה ושם בשער הגלגולים) וכפי שנרמז בשמו 'יחזקאל בן בוזי' שעולה בגמטריא 'רגל' ('מראות יחזקאל' סימן ב דף ו' ד"ה ונראה בס"ד לומר) (להרחבה בעניין דרך מראה הנבואה ראה מאמרינו לפרשת שופטים – 'הנבואה בעם ישראל').

אשתו של יחזקאל היתה גלגול התאומה של הבל ובמותה התכפר לקין

ה' פגע ביחזקאל ולקח ממנו את אשתו במגפה שנאמר "בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ: הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה פְאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל: וָאֲדַבֵּר אֶל הָעָם בַּבֹּקֶר וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב וָאַעַשׂ בַּבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי" (יחזקאל כד, טז – יח). כי אשתו של יחזקאל היתה גלגול התאומה היתירה של הבל אשר קין הרג בעבורה את הבל אחיו בגלגול קודם ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם' ד"ה גם בזה תבין, 'ליקוטי נביאים' להאר"י ז"ל ספר יחזקאל על הפסוק 'בן אדם עמוד על רגליך' ד"ה והנה יחזקאל, 'אהבת יהונתן' לר' יהונתן אייבשיץ בתחילת הפטרת ויגש ד"ה ויהי דבר ה' אלי לאמר) והוא נשאה בגלגול זה כי היתה קשורה אל חלקו. אך היות שלא היתה אשתו ממש ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם' ד"ה גם בזה תבין, 'ליקוטי נביאים' להאר"י ז"ל ספר יחזקאל על הפסוק 'בן אדם עמוד על רגליך' ד"ה והנה יחזקאל) כאשר לקחה בגלגול קין, לכן עתה בגלגול יחזקאל אמר לו הקב"ה "בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ" (יחזקאל כד, טז) כדי לתקן את חטא קין ('אהבת יהונתן' לר' יהונתן אייבשיץ בתחילת הפטרת ויגש ד"ה ויהי דבר ה' אלי לאמר). ובמותה אכן נתקן לו העון שהרג את הבל בעבור התאומה ההיא ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם' ד"ה גם בזה תבין, 'ליקוטי נביאים' להאר"י ז"ל ספר יחזקאל על הפסוק 'בן אדם עמוד על רגליך' ד"ה והנה יחזקאל).

משום כך ה' קרא לאשתו של יחזקאל בשם "מַחְמַד עֵינֶיךָ" שנאמר "בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה" (יחזקאל כד, טז) כי זה בא לו על שחמד אותה קין ולקחה מן הבל אחרי שהרגו. וגם התיבות "אֶת מַחְמַד" הוא צירוף אותיות 'תְאֹם חָמַד' כלומר שהוא חמד את התאומה של הבל. ולכן היא מתה דווקא ב"מַגֵּפָה" שהוא אותיות 'גַּם-פֶּה', כאשר תיבת 'גם' הכוונה ל'חיתוך' כמו התיבה 'גּוֹמֵם' בלשון המשנה (ראה משנה כלאים ב, ד ור' עובדיה מברטנורא שם), כלומר שעבור התאומה קין חתך והרג את אחיו הבל בפיו בגלגולו הקודם, ועתה בגלגול יחזקאל שהוא בא לתקן את עוון קין היא לא התקיימה אצלו אלא מתה במגפה שלא כדרך מיתה של העולם. וזה הטעם שהקב"ה ציוה אותו לא לספוד ולא לבכות עליה שנאמר "בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ: הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה פְאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל" (יחזקאל כד, טז – יז), וכל זה להורות שהיא איננה אשתו ואינה שלו ('מראות יחזקאל' סימן כד דף י ד"ה בן אדם הנני).

יחזקאל תיקן את פגם היסוד שחטא בו קין. ונרמז תיקונו בפסוק "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'" (בראשית ד, א), כאשר התיבה "אִישׁ" עם עוד שלוש כנגד האותיות יוצא גמטריא 'יחזקאל בן בוזי הכהן' עם הכולל, לרמוז כי הוא יתקן את פגם קין ('מראות יחזקאל' לר' יוסף חיים דף ו ד"ה ועוד נראה לי בס"ד). ולכן כאשר הקב"ה ביקש מיחזקאל שיכין את מאכלו על גחלים של גללי צוֹאַת אדם (ראה יחזקאל ד, יב ומצודת דוד שם) ('תנופה חיים' לר' חיים פלאג'י על ספר יחזקאל סעיף ה סימן ו) כסימן לישראל שהיכן שישלחם בגוֹלה לַחְמָם יהיה מאוּס כי לא יוכלו לשוֹמְרוֹ בנקיוּת ('מצודת דוד' יחזקאל ד, יג), אז יחזקאל ענה לו "וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי ה' הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד עַתָּה וְלֹא בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל" (יחזקאל ד, יד), וכוונתו כי מי שמטמא את פיו באכילות אסורות הרי הוא בא גם לידי פגם בברית קודש, והיות שמנעוריו ועד עתה לא בא בפיו בשר פיגול ולא טימא את ברית הלשון לכן הוא נקי גם בברית קודש מטומאת קרי ('תנופה חיים' לר' חיים פלאג'י על ספר יחזקאל סעיף ה סימן ו), וכל שכן שלא יאכל צוֹאת אדם שהיא מזון 'הקליפוֹת' ו'החיצוֹנים' אחרי שהוא כבר נלחם עמהם מלחמה גדולה ודחה אותם וסילקם בכוח וטורח גדול שלא יחטיאו אותו, כשביקשו להחטיאו בקרי היות שבא מטיפות אדם הראשון ('בן יהוידע' למחבר הבן איש חי מסכת חולין דף לז ע"ב ד"ה שלא הרהרתי).

כאשר ה' יתברך שאל את קין "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" (בראשית ד, ט)  הוא קלקל וענה "לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי" (בראשית ד, ט) ('בראשית רבה' יט, יא). לכן הקב"ה הקיש על קנקנו של יחזקאל על מנת לתקן את חטא הדיבור של קין ('מראות יחזקאל' לר' יוסף חיים דף ו ד"ה ונראה לכן קראו בן בוזי) ומצא אותו טוב ('בראשית רבה' יט, יא), כי כאשר שאל את יחזקאל הנביא "בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה" (יחזקאל לז, ג) ענה לו יחזקאל כהוגן "וָאֹמַר אֲדֹנָי יְהוִ"ה אַתָּה יָדָעְתָּ" (יחזקאל לז, ג) ('מראות יחזקאל' לר' יוסף חיים דף ו ד"ה ונראה לכן קראו בן בוזי). זיכוכו של קין אצל יחזקאל רמוזים בשם 'יחזקאל' שיש בו אותיות 'אל-חי' ונשארות אותיות אמצעיות ז"ק ראשי תיבות 'זיכך קין'. וכן כאשר עושים את שם 'יחזקאל' במילואו כך 'יוד חית זין קוף אלף למד' כולו יוצא גימטריא 'תיקן לעון קין' ('מראות יחזקאל' לר' יוסף חיים דף ה ד"ה ונראה לרמוז בשם הטוב). לכן יחזקאל בן בוזי הכהן שתיקן את קין, זכה וקיבל בחזרה את הבכורה והכהונה שהפסיד קין ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם' ד"ה וגם בזה תבין).

ה' יתברך גילה ליחזקאל כי יום עשרה בטבת מסוגל לתשובה ותענית שנאמר "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר: בֶּן אָדָם כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" (יחזקאל כד, א – ב). והיום הזה מוכן לכך מימי בראשית בגזירת קין עת שעשה אז תשובה, וכן הוא שמור לדורות. וכיון שעיקר תשובתו של קין היה ביום השבת שעליו נאמר ליחזקאל "הַיּוֹם" (יחזקאל כד, ב) שהוא כנגד "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" (תהלים צב, א), לכן יחזקאל הצטוה "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" כלומר שאף אם יהיה יום עשרה בטבת בשבת יתענו בו לפי שגמר התשובה תלויה בו ('יערות דבש' לר' יהונתן אייבשיץ חלק ב ט' בטבת ד"ה ולהבין יותר). ועוד נרמז תיקונו של קין בגלגול יחזקאל הנביא בפסוק "כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻֽקַּם קָיִן" (בראשית ד, כד), "שִׁבְעָתַיִם" – הוא אותיות 'שמע בית' לומר שמי שעתיד לשמוע נבואה על בית המקדש השלישי הוא יעשה קימה לקין לתקנו ('מראות יחזקאל' לר' יוסף חיים דף ו ד"ה ועוד נראה לי בס"ד).

יחזקאל התנבא על בית המקדש השלישי שאז יתוקן עוונו של קין

קין הפסיד במעשיו את הבכורה שהיא מעלת הכהונה. אך לעתיד לבוא שיטהרו לגמרי כל הנשמות שהם מצד קין ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל פרק כג ד"ה עוד טעם אמר, 'שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם' ד"ה גם בזה תבין), תחזור אליהם כהונתם ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל פרק כג ד"ה עוד טעם אמר, 'שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם' ד"ה גם בזה תבין). ואז הכהנים שהם שורש הבל מצד החסדים ייקחו את עבודת הלוים במקדש, ואילו הלוים שהם שורש קין מצד הגבורות ייקחו את עבודת הכהנים במקדש. ובזה יחזור קין לבכורתו ('ליקוטי נביאים' ספר יחזקאל על הפסוק 'בן אדם עמוד על רגליך' ד"ה והנה יחזקאל) ויתקיים בו "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" (בראשית ד, ז) ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם' ד"ה גם בזה תבין) כי "שְׂאֵת" היא הבכורה והכהונה כפי שנרמז על ראובן "יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז" (בראשית מט, ג) ותרגם אונקלוס "לָךְ הֲוָה חָזֵי לְמִסַּב תְּלָתָא חוּלָקִין בְּכֵירוּתָא כְּהֻנְתָּא וּמַלְכוּתָא" (אונקלוס בראשית מט, ג) שפירושו "לך היה ראוי לקחת שלושה חלקים – בכורה כהונה ומלכות", כאשר "עָז" בפסוק היא המלכות שנאמר "וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ" (שמואל א' ב, י). ועוד על "שְׂאֵת" נרמז אצל אהרן שנאמר "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו" (ויקרא ט, כב) שהיא הכהונה ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל פרק כג ד"ה עוד טעם אמר).

הכהונה תעבור ללוים רק לעתיד לבוא אחרי שיתוקן שורש קין (עפ"י 'צמח דוד' למחבר שו"ת בית דוד חלק א פרשת בראשית דף יז ע"א ד"ה ובזה יובן מ"ש במדרש). לכן לא התנבא על העבודה הזאת שום נביא אלא יחזקאל, לפי שהוא היה משורש קין ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם' ד"ה גם בזה תבין, 'ליקוטי נביאים' להאר"י ז"ל ספר יחזקאל על הפסוק 'בן אדם עמוד על רגליך' ד"ה והנה יחזקאל) ובחינתו ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל פרק כג ד"ה עוד טעם אמר) ותיקן פגמו ואף זכה להיות בעצמו כהן. הוא זה שהתנבא על שאר שורשו של קין שהם הלוים אשר עתידים להיות כהנים ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם' ד"ה גם בזה תבין, 'ליקוטי נביאים' להאר"י ז"ל ספר יחזקאל על הפסוק 'בן אדם עמוד על רגליך' ד"ה והנה יחזקאל) וכנגדם הכהנים יהיו לוים כפי שנאמר "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי" (יחזקאל מד, טו) ('ליקוטי נביאים' להאר"י ז"ל  ספר יחזקאל על הפסוק 'בן אדם עמוד על רגליך' ד"ה והנה יחזקאל). "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק" – יחזקאל הנביא קרא לכהנים בני צדוק בשם לוים, מה שלא מצינו בשום מקום אחר שכהנים יקראו בשם לוים ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל על ספר יחזקאל סימן כ על הפסוק 'ויאמר אלי בן אדם' ד"ה גם בזה תבין. וראה 'בן יהוידע' לר' יוסף חיים בתחילת פירושו על מסכת בכורות ד"ה 'ברם הדבר' שביאר כי בהרבה מקומות יש צירוף 'הכהנים הלוים' אבל בכולם הכוונה לשניהם ולא רק לכהנים כמו פה. עיי"ש באריכות דבריו הנפלאים).

יחזקאל הוסיף להתנבאות על בית המקדש השלישי שהעבודה שם תהיה בבגדי פשתים שנאמר "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נְאֻם אֲדֹנָי ה': הֵמָּה יָבֹאוּ אֶל מִקְדָּשִׁי וְהֵמָּה יִקְרְבוּ אֶל שֻׁלְחָנִי לְשָׁרְתֵנִי וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי: וְהָיָה בְּבוֹאָם אֶל שַׁעֲרֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית בִּגְדֵי פִשְׁתִּים יִלְבָּשׁוּ וְלֹא יַעֲלֶה עֲלֵיהֶם צֶמֶר בְּשָׁרְתָם בְּשַׁעֲרֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית וָבָיְתָה: פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל רֹאשָׁם וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מָתְנֵיהֶם לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע" (יחזקאל מד, טו – יח). וכוונת יחזקאל היה להתנבא על כך שיתוקן פגם קין ('ספר הליקוטים' להאר"י ז"ל סימן ה ד"ה וז"ש דהע"ה) שהביא לה' מנחה משאריות של זרע פשתן ('פרקי דרבי אליעזר' פרק כא), כי אז ההנהגה תהיה על ידי הלוים שהם מצד הגבורות ולכן הם ילבשו "פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים" ('ספר הליקוטים' להאר"י ז"ל סימן ה ד"ה וז"ש דהע"ה) כי יחזרו להשתמש בפשתן שהיה בקרבן קין ('טור ברקת' לר' חיים הכהן הלכות יום טוב סימן תקטז אות ג) והוא סימן לתיקונו העתידי של קין ('פירוש הגר"א לספרא דצניעותא פרק ד ד"ה ולעתיד יתוקן קין, 'צמח דוד' חלק א פרשת בראשית דף יז ע"א ד"ה ובזה יובן מש"ה בכנפי יונה).

יחזקאל הנביא סבל עבור חטאיהם של ישראל שהיו דומים לחטאו של קין

בזמן בית המקדש הראשון עם ישראל תפסו בידם את עוונו של קין ושפכו את דם אחיהם כפי שהוכיחם יחזקאל הנביא "כִּי דָמָהּ בְּתוֹכָהּ הָיָה עַל צְחִיחַ סֶלַע שָׂמָתְהוּ לֹא שְׁפָכַתְהוּ עַל הָאָרֶץ לְכַסּוֹת עָלָיו עָפָר: לְהַעֲלוֹת חֵמָה לִנְקֹם נָקָם נָתַתִּי אֶת דָּמָהּ עַל צְחִיחַ סָלַע לְבִלְתִּי הִכָּסוֹת: לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' אוֹי עִיר הַדָּמִים גַּם אֲנִי אַגְדִּיל הַמְּדוּרָה" (יחזקאל כד, ז - ט). וכך היה בתוך ישראל את עוון הרציחה וגם השנאה איש לאחיו של קין, עד שבעוונות הרבים גדל עוונם מנשוֹא ונגזר עליהם גלוּת להיות נע ונד בארץ כדי לכפר על פשעם. ונמצא כי כמו שנגזר על קין גלות שנאמר "כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל ה' גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא: הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי" (בראשית ד, יב – יד) כך בעוונות הרבים נגזר גם על בית ישראל גלות שנאמר "הֲפִיצוֹתִי אוֹתָךְ בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִיךְ בָּאֲרָצוֹת וַהֲתִמֹּתִי טֻמְאָתֵךְ מִמֵּךְ: וְנִחַלְתְּ בָּךְ לְעֵינֵי גוֹיִם וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה'" (יחזקאל כב, טו – טז) ('יערות דבש' לר' יהונתן אייבשיץ חלק ב' דרשה לט' בטבת ד"ה ולהבין יותר).

ישראל חטאו בארץ ישראל במשך ארבע מאות ושלושים שנה מעת כניסתם לארץ ('זרע ברך' לר' ברכיה ברך מהדורה שניה פרשת בהר דף סד ע"א ד"ה אכן ר' אבהו), שלוש מאות תשעים שנה היה משעה שנכנסו לארץ עד שגלו עשרת השבטים, וארבעים שנה הוסיפו בני יהודה להכעיס לפניו יתברך משעה שגלו השבטים עד חורבן ירושלים (רש"י ויקרא כו, לד). הקב"ה ציוה את יחזקאל להצטער בשביל עוון ישראל ('זרע ברך' לר' ברכיה ברך תלמיד 'המגלה עמוקות' מהדורה שניה פרשת בהר דף סד ע"א ד"ה אכן ר' אבהו) ולשׂאת עליו את עוונם ('מראות יחזקאל' למחבר ה'בן איש חי' דף ט ד"ה ואתה שכב על צדך השמאלי) על ידי שכיבה על צדו השמאלי שלוש מאות ותשעים יום ושכיבה על צדו הימני ארבעים יום, וכל יום יכפר כנגד שנה אחת של עוונות ישראל שנאמר "וְאַתָּה שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי וְשַׂמְתָּ אֶת עֲוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל עָלָיו מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָם: וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ אֶת שְׁנֵי עֲוֹנָם לְמִסְפַּר יָמִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם וְנָשָׂאתָ עֲוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל: וְכִלִּיתָ אֶת אֵלֶּה וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָנִי שֵׁנִית וְנָשָׂאתָ אֶת עֲוֹן בֵּית יְהוּדָה אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה נְתַתִּיו לָךְ" (יחזקאל ד, ד – ו) (רש"י ויקרא כו, לד).

הטעם שיחזקאל היה צריך לכפר על עוון ישראל ולשכב על צדו משך אותם הימים, כי כל הנשמות של הנבראים בעולם היו כלולות באדם הראשון ותלויים בו, וקין והבל בניו היו כנגד שתי כתפיו, קין שהוא בגבורה כנגד כתף שמאל והבל שהוא בחסדים כנגד כתף ימין. לכן כאשר אדם פוגם בחטאו של קין אזי הוא פוגם בכתף שמאלי אך גם מעט בכתף הימני שנפגם מחמת הכתף השמאלי. ומשום כך יחזקאל הנביא שתיקן את עון פגם קין בכתף השמאלי היה צריך לשכב זמן רב על כתפו השמאלי שהוא עיקר הפגם כפי שְצֻוָּה על ידי ה' יתברך "וְאַתָּה שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי וְשַׂמְתָּ אֶת עֲוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל עָלָיו מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָם: וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ אֶת שְׁנֵי עֲוֹנָם לְמִסְפַּר יָמִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם וְנָשָׂאתָ עֲוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל" (יחזקאל ד, ד – ה). אך כיון שגם כתף ימין קצת נפגמה מחמת הכתף שמאלית לכן הוא הוצרך לשכב מעט גם על כתפו הימנית שנאמר "וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָנִי שֵׁנִית וְנָשָׂאתָ אֶת עֲוֹן בֵּית יְהוּדָה אַרְבָּעִים יוֹם" (יחזקאל ד, ו) ('מראות יחזקאל' למחבר ה'בן איש חי' דף ט ד"ה 'ואתה שכב על צדך השמאלי' מהאר"י ז"ל).

בדור של יחזקאל הנביא התייאשו ישראל מן הגאולה ('צמח דוד' למחבר שו"ת 'בית דוד' הפטרת שופטים דף פב ע"ב ד"ה 'חשף ה' את זרוע' מהזוהר). לכן כאשר הם ירדו לגלות בבבל, נפתחו השמים (זוהר פרשת שמות דף ב ע"ב ד"ה כד נחתו לבבל) ביום חג השבועות ('ילקוט חדש' ערך גלות אות טז, 'מראות יחזקאל' דף ד ד"ה 'ותחלה לראש אודיע להקורא' והובא בסוף ספר 'עוד יוסף חי' דרשות) ושרתה הנבואה הקדוֹשה על יחזקאל הנביא, והוא ראה את כל מעשה המרכבה (זוהר פרשת שמות דף ב ע"ב ד"ה כד נחתו לבבל) שנאמר "וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים" (יחזקאל א, א). אז הוא אמר לישראל "הרי הקב"ה נמצא כאן בבבל וכל צבא השמים ומרכבותם באים לדור ביניכם!" אך ישראל לא האמינוהו עד שגילה להם את כל מה שראה במראה האלקים. וכיון ששמעו כך ישראל הם שמחו ולא חָשׁוּ בכלל על גלותם לפי שידעו כי הקב"ה לא עוזב אותם (זוהר פרשת שמות דף ב ע"ב ד"ה כד נחתו לבבל) והוא נמצא עמהם בגלותם ('צמח דוד' פרשת האזינו דף צב ע"ב ד"ה עי"ל מה שחזר, 'ילקוט חדש' ערך גלות אות טז), וידעו שהם עדיין חביבים לפניו יתברך והוא עתיד לשוב ולגאול אותם כמו שעשה במצרים ('חוזה דוד' על התהלים מזמור פב ד"ה או אפשר במ"ש רז"ל). וכן יהיה במהרה בימינו, אמן