פרשת שמות – גלגולי נשמת אהרֹן הכהן

ה' ציוה את משה ללכת אל פרעה מלך מצרים אך משה הציע לשלוח את אהרן אחיו במקומו כפי שנאמר "וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר: וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח" (שמות ד, יב – יג), "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח" – ביקש שישלח בידי אהרן שהוא רגיל לשולחו (רש"י שמות ד, יג ד"ה ביד תשלח). וה' ענה לו "הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ: וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו וְשַׂמְתָּ אֶת הַדְּבָרִים בְּפִיו וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְעִם פִּיהוּ וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן: וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹקִים" (שמות ד, יד – טז). ואכן אהרן התלווה אל משה רבינו במצרים שנאמר "וַיַּגֵּד מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ וְאֵת כָּל הָאֹתֹת אֲשֶׁר צִוָּהוּ: וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כח – כט), ואהרן שימש אחר כך ככהן גדול בעת לכתם של ישראל במדבר סיני.

ויש להתבונן, מי הוא היה אהרן הכהן אשר התלווה לאחיו משה רבינו בארץ מצרים ולכל עם ישראל בעת לכתם ארבעים שנה במדבר?

אדם הראשון התגלגל בתוך הרן כדי לתקן את חטא העבודה זרה

הקב"ה ציוה את אדם הראשון שלא יעבוד עבודה זרה כפי שנאמר "וַיְצַו ה' אֱלֹקִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל: וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית ב, טז - יז) (גמ' סנהדרין דף נו ע"ב, זוהר פרשת בהר דף קיא ע"ב ד"ה 'ובגין דא' רעיא מהימנא), "וַיְצַו ה' אֱלֹקִים" – שציוה על אדם הראשון את אלהותו שלא ימירנו באל אחר (רש"י סנהדרין דף נו ע"ב ד"ה אדם הראשון). וכאשר הנחש הקדמון ניסה להסית את אדם וחוה ואמר להם שהם אינם צריכים לשמוע לציווי אלקים בעניין עץ הדעת "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹקִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (בראשית ג, ה), הוא הוסיף ואמר שאם הם יֹאכלו אז גם הם יוּכלו ליצור עולמות כמו הבורא (ראה רש"י בראשית ג, ה). והיה בדבריו כפירה גמורה באלהות ה'. לכן כאשר אדם הראשון אכל מעץ הדעת כפי עצת הנחש ('פרי צדיק' פרשת תולדות אות ט ד"ה ואחר כך אמרו) ועבר בזה על ציווי אלהותו יתברך (זוהר פרשת בהר דף קיא ע"ב ד"ה 'ובגין דא' רעיא מהימנא), הוא נעשה לעובד 'עבודה זרה' ('אור החמה' על זוהר פרשת בהר דף קיא ע"ב ד"ה 'אעבר עליה' מהרמ"ק, 'ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל פרק לז ד"ה אדם הראשון).

אדם הראשון התגלגל בתוך הרן ('שער הגלגולים' להאר"י ז"ל סוף הקדמה לח ד"ה ודע כי אהרן הכהן, 'גולל אור' ר' מאיר ביקייאם דף לא ע"ב אות למ"ד ד"ה לוט היה, 'מדרש תלפיות' ענף גלגולים אות הא, 'ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל בחלק ליקוטים לה ע"ב ד"ה 'אדה"ר נתגלגל בהרן' מהרב מסעוד סגי נהור, 'קהלת יעקב' ערך 'אה' ד"ה 'אהרן נתגלגל בעלי' בשם ספר הגלגולים להאר"י ז"ל) שהיה אחד משלשת הבנים של תרח – אברהם נחור והרן, כאשר הרן היה קטן מנחור בשנה אחת ומאחיו אברהם בשנתיים (גמ' סנהדרין דף סט ע"ב). וכשתרח שהיה עובד אלילים הבין שבנו אברהם שבר את הפסלים שלו הוא מסר אותו בידי נמרוד ('בראשית רבה' לח, יג) לדין ('צמח דוד' למחבר שו"ת 'בית דוד' פרשת נח דף מ ע"א ד"ה וימת הרן על פני תרח). ואז נמרוד ('בראשית רבה' לח, יג) ושאר האומות ('מדרש שוחר טוב' על התהלים מזמור קיח אות יא ד"ה ותרח היה רואה) ניסו לשכנע את אברהם לעבוד עבודה זרה ('בראשית רבה' לח, יג), אך אברהם אמר לכולם "לעולם לא הניח את הקב"ה שבשמים!" ('מדרש שוחר טוב' על התהלים מזמור קיח אות יא ד"ה ותרח היה רואה). והרן שהיה שם יחד עם תרח אביו היה חלוּק בלבו באותה שעה ('בראשית רבה' לח, יג, 'מדרש שוחר טוב' על התהלים מזמור קיח אות יא ד"ה ותרח היה רואה) על אף שנטה אחרי אברהם ('ספר הישר' דף כב ע"ב ד"ה והרן נטה), ואמר בלבו "אם ימלט אברהם מידיהם אז אוֹמר שאני עם אברהם, ואם לא אז אומר שאני עם שאר האוּמוֹת" ('בראשית רבה לח, יג, 'מדרש שוחר טוב' על התהלים מזמור קיח אות יא ד"ה ותרח היה רואה).

וכשראה הרן שירד אברהם לְכִּבְשָׁן האש וניצל ('בראשית רבה' לח, יג, 'מדרש שוחר טוב' על התהלים מזמור קיח אות יא ד"ה ותרח היה רואה) על ידי הקב"ה בעצמו שירד להצילו ('מדרש שוחר טוב' על התהלים מזמור קיח אות יא ד"ה ותרח היה רואה, 'ספר הישר' דף כב ע"ב), אמר הרן שהוא עם אברהם. אז האומות לקחו את הרן וזרקו אותו לְכִּבְשָׁן האש ('מדרש שוחר טוב' על התהלים מזמור קיח אות יא ד"ה ותרח היה רואה) על מנת לנסות האם גם בו לא ישלוט האש (זוהר פרשת לך לך דף עז ע"ב ד"ה 'מאן קטי ליה אהרן' עיי"ש כאכמ"ל), אך עוד לפני שהוא ירד לתוך הכבשׁן עצמו הוא כבר מת באש הגדולה. ואחר כך בא מלאך משמים ונטלו והשליכו אצל תרח אביו שנאמר "וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים" (בראשית יא, כח) ('מדרש שוחר טוב' על התהלים מזמור קיח אות יא ד"ה ותרח היה רואה). והרן היה הראשון עד אותה העת שמת בחיי אביו (זוהר פרשת לך לך דף עז ע"ב ד"ה ויאמר ה' אל אברם) כלומר לפניו ולעיניו ('אור החמה' על זוהר פרשת לך לך דף עז ע"ב ד"ה 'ויאמר ה' אל אברם' מהרא"ג). והפסוק הדגיש שמותו של הרן היה "בְּאוּר כַּשְׂדִּים" (בראשית יא, כח) כי עיקר מותו בא לו על ידי המעשה שבו השליכו את אברהם לכבשׁן האש ('צמח דוד' פרשת נח דף מ ע"א ד"ה וימת הרן על פני תרח).

אדם הראשון התגלגל בתוך הרן על מנת לתקן את חטא העבודה זרה שלו, והוא היה צריך לעמוד בנסיון ולהאמין בה' ('שער הגלגולים' להאר"י ז"ל סוף הקדמה לח ד"ה ודע כי אהרן הכהן). אך לא רק שלא תיקן את החטא ('שער הגלגולים' להאר"י ז"ל הקדמה לג ד"ה ונחזור בענין אהרן, 'מדרש תלפיות' ענף גלגולים תחילת אות הא) אלא גם לא היה לבבו שלם עם ה' ('ספר הישר' דף כב ע"ב ד"ה ויקנא ה' אל אברם), והאמין בה' יתברך רק בספק ('שער הגלגולים' להאר"י ז"ל סוף הקדמה לח ד"ה ודע כי אהרן הכהן) עד לשעה שראה כי אברהם יצא מכבשׁן האש ('שער הגלגולים' להאר"י ז"ל הקדמה לג ד"ה ונחזור בענין אהרן). לכן אף שהרן חשב שגם הוא ינצל כמו אברהם ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל פרשת וארא סימן ו ד"ה ראיתי לבאר כאן), הרי שלא ניצל מחמת מה שהיה לו בלבו ('ספר הישר' דף כב ע"ב ד"ה ויקנא ה' אל אברם, 'שער הגלגולים' להאר"י ז"ל הקדמה לג ד"ה ונחזור בענין אהרן) והוא נשרף שׁם על קידוש ה' ('שער הפסוקים' פרשת וארא סימן ו ד"ה ראיתי לבאר כאן, 'ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל בחלק ליקוטים לה ע"ב ד"ה 'אדה"ר נתגלגל בהרן' מהרב מסעוד סגי נהור). ומכיון שדביקותו של הרן בה' לא היתה גדולה ('של"ה הקדוש' מסכת פסחים דף יט ע"א ד"ה פסח רומז) ולא עשה מעשהו בלב גמור ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל פרשת וארא סימן ו ד"ה ראיתי לבאר כאן) ושלם ('מדרש תלפיות' ענף גלגולים תחילת אות הא), לכן זה גם לא הועיל לו לכפר על החטא הקודם של העבודה זרה ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל פרשת וארא סימן ו ד"ה ראיתי לבאר כאן).

הרן התגלגל באהרן הכהן כדי לתקן את מעשיו של אדם הראשון

נשמת הרן שהיתה נשמת אדם הראשון ('שער הגלגולים' להאר"י ז"ל סוף הקדמה לח ד"ה ודע כי אהרן הכהן) חזרה והתגלגלה באהרן הכהן ('שער הגלגולים' להאר"י ז"ל הקדמה לג ד"ה ונחזור בענין, 'שער הפסוקים' פרשת וארא סימן ו ד"ה ראיתי לבאר כאן, 'ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל בחלק ליקוטים לה ע"ב ד"ה 'אדה"ר נתגלגל בהרן' מהרב מסעוד סגי נהור, 'חסד לאברהם' לזקנו של החיד"א מעיין ה נהר כה, 'חומת אנך' להחיד"א על שמואל א פרק ד ד"ה 'בהזכירו את ארון אלקים' בשם האר"י ז"ל, 'סדר הדורות' לר' יחיאל היילפרין חלק א' ב' אלפים שס"ה, 'קהלת יעקב' ערך 'אה' ד"ה אהרן נתגלגל בעלי) ואז נוספה אות א' לשמו ונעשה משם 'הרן' שם 'אהרן' ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל בחלק ליקוטים לה ע"ב ד"ה 'אדה"ר נתגלגל בהרן' מהרב מסעוד סגי נהור, 'שער הפסוקים' פרשת וארא סימן ו ד"ה ראיתי לבאר כאן  'גולל אור' לר' מאיר ביקייאם דף לא ע"ב אות למ"ד ד"ה לוט היה). ולגלגול זה רמזו רבותינו כאשר שאלו "מנין לקורא בתורה שקרא לאהרן הרן שיוצא"? (ראה תוס' גמ' עבודה זרה דף כב ע"ב ד"ה רגלא בחבירה ידע) ('שם משמואל' לר' שמואל בורשטיין ר"ח מרחשון שנת תרע"ג פרשת נח דף נא ד"ה 'וימת הרן' בשם אביו האדמו"ר). וכמו שהרן נשרף ומת על פני תרח אביו כך נשרפו ומתו נדב ואביהו על פני אהרן אביהם שנאמר "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'" (ויקרא י, א - ב) ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל פרשת וארא סימן ו ד"ה גם תבין מזה, 'ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל תחילת פרק לז ד"ה אדם הראשון, 'חסד לאברהם' מעיין ה נהר כה).

אהרן היה בחינת אדם הראשון (הגהות להחיד"א על 'עיר מקלט' על טעמי המצוות פרשת תצוה או צט) ותיקונו ('של"ה הקדוש' על מסכת תענית דף מט ע"א טור ב ד"ה וע"ז ה"ג ראשון שהוא אהרן, 'עיר מקלט' והגהות פרשת תצוה אות צט). וכנגד מה שהתרחק אדם הראשון מצד חטאתו שנאמר "וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה" (בראשית ג, ו) הרי שהתקרב אדם אחר כנגדו הוא אהרן הכהן קְדוֹשׁ ה' לבסם את העולם ולחזקו שנאמר "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ" (שמות כח, א) ('צרור המור' לר' אברהם סבע חמיו של ר' יוסף קארו פרשת תצוה פרק כח, א ד"ה ואתה הקרב אליך, 'צרור המור' פרשת תרומה כז, א ד"ה ולכן הצרך הכתוב לומר, 'צרור המור' ויקרא א, ד ד"ה ואמר שמתו בני אהרן). ולפי שאדם הראשון בחטאתו כמעט השחית ימות עולם (ראה גמ' מסכת עבודה זרה דף דף ח ע"א) והתרופפו על ידו כל שבעת ימי בראשית, לכן כנגדם בא אהרן בשבעת ימי המילואים לחזק את אותם שבעת ימי בראשית וכך למלֹאת את ידי אדם הראשון שנאמר "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם" (ויקרא ח, לג) ('צרור המור' פרשת צו ח, ב ד"ה וכבר פרשתי). לכן הצטווה אהרן להקריב קרבנות במשכן, על מנת לחזק את העולם ולתקן את ששת ימי בראשית שהיו רופפים עד יום מתן תורה. וכנגד ימים אלו יש ששה מינים בקרבנות שנאמר "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים" (ויקרא ז, לז) ('צרור המור' ויקרא א, ד ד"ה ולפי שאדם הראשון).

וכן אצל אדם הראשון נאמר "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹקִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג, כא) כאשר בגדי 'עוֹר' הוא לבוש בהמה ונעשו לאדם הראשון רק כדי לכסות את בשר ערוותו, לכן כנגדם הצטווה משה רבינו "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (שמות כח, ב) שלא יהיו בגדים אלו כראשונים אלא יהיו לכבוד ותפארת ('צרור המור' לר' אברהם סבע חמיו של ר' יוסף קארו פרשת תצוה פרק כח, א ד"ה ואתה הקרב אליך). אהרן היה דוגמת אדם הראשון ('צרור המור' ויקרא א, ד ד"ה אחר כך פרש) ומילא את מקומו ('צרור המור' פרשת צו ח, ב ד"ה וכבר פרשתי) והתקרב במקום שבו אדם הראשון התרחק ('צרור המור' פרשת תזריע יג, ב). וכשם שהצטווה אדם הראשון "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית ב, יז) ואמרו רבותינו שעץ הדעת היה גפן, אז כנגדו הצטווה אהרן הכהן "יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ" (ויקרא י, ט) ('צרור המור' ויקרא א, ד ד"ה ואמר שמתו בני אהרן, 'צרור המור' פרשת שמיני י, ח – ט ד"ה ולכן כמו שבאדם הראשון). ונאמר לאהרן ובניו "וְלֹא תָמֻתוּ" כנגד מה שמתו אדם הראשון ושאר בניו אחריו בעקבות שתיית הגפן בגן עדן ('צרור המור' פרשת שמיני י, ח – ט ד"ה ולכן כמו שבאדם הראשון, 'צרור המור' פרשת שמיני יא, יג – כ ד"ה וכן סמך פרשת טמאה).

וכנגד מה שנברא אדם הראשון ביום שישי לבריאה כפי שנאמר "וַיִּבְרָא אֱלֹקים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז), נתמנה במשכן הכהן הגדול שנקרא גם בשם 'אדם' ('מדרש תנחומא' פרשת פקודי אות ב). מטעם זה בעת הקמת המשכן שהיה כנגד בריאת שמים וארץ, התקרב אהרן לכהונה והיה במקומו של אדם הראשון ובמעלתו שקודם החטא ('עמודיה שבעה' לר' בצלאל הדרשן עמוד הרביעי ד"ה 'אלא הוא הדבר שדברנו' בשם השל"ה הקדוש בפרשת בהעלותך), על מנת שבקרבנותיו ועבודתו הוא יתחיל לתקן את המעוות, ויתברר ויתלבן העולם ('שם משמואל' שנת תרע"ד דף קסו ד"ה אך אחר שנתרצה). וכמו שקודם בריאת העולם היה מאיר אור גדול ('עמודיה שבעה' לר' בצלאל הדרשן עמוד הרביעי ד"ה 'אלא הוא' בשם השל"ה הקדוש בפרשת בהעלותך) שנמשך ביום הראשון לבריאה (זוהר פרשת תרומה דף קמח ע"ב ד"ה כתיב) וגם במשך יום השבת הראשונה של בריאת העולם ורק אחר כך נגנז ('בראשית רבה' יב אות ו, 'בראשית רבה' יא אות ב), כך היה אהרן הכהן מאיר את אור המנורה שהיו בה שבעה קנים כנגד שבעת ימי בראשית ('עמודיה שבעה' לר' בצלאל הדרשן עמוד הרביעי ד"ה 'אלא הוא' בשם השל"ה הקדוש בפרשת בהעלותך).

אהרן הכהן היה צריך לתקן את חטא העבודה זרה של אדם הראשון

אדם הראשון היה מגולגל בתחילה בתוך הרן, והתגלגל אחר כך באהרן הכהן ('קהלת יעקב' ערך 'אה' ד"ה אהרן נתגלגל בעלי) בעיקר כדי לתקן את חטא העבודה זרה ('שער הגלגולים' להאר"י ז"ל הקדמה לג ד"ה ונחזור בענין). לכן אהרן הכהן היה צריך למסור את עצמו להריגה בשעה שקמו עליו הערב רב ואמרו "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים" (שמות לב, א) ('שער הגלגולים' להאר"י ז"ל הקדמה לג, 'שער הפסוקים' להאר"י ז"ל פרשת וארא סימן ו ד"ה ראיתי לבאר כאן, 'מדבר קדמות' להחיד"א מערכת א אות יח ד"ה 'אהרן' בשם גורי האר"י ז"ל), וזה על ידי שיעכב אותם וייהרג. וכמו שעשה חוּר בנה של מרים ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל פרשת וארא סימן ו ד"ה ראיתי לבאר כאן) שהיה מגדולי הדור ('פרקי דרבי אליעזר' פרק מה ד"ה ולפי שהיה חור) ונתן נפשו על הקב"ה ולא הניח לעם לעבוד עבודה זרה במעשה העגל ('לב אריה' לר' אריה לייב האשקי פרשת ויקהל אות יג בשם המדרש) והוכיח אותם בדברים קשים, עד שהבזויים שבעם עמדו עליו והרגוהו ('פרקי דרבי אליעזר' פרק מה ד"ה ולפי שהיה חור). וחוּר מסר עצמו לכך לפי שגם הוא היה משורש אדם הראשון ('מדרש תלפיות' ענף גלגול אות חי"ת) וגלגולו ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל בחלק ליקוטים לה ע"ב ד"ה 'אדה"ר נתגלגל בהרן' מהרב מסעוד סגי נהור) ובא לתקן את חטא העבודה זרה שלו ('מדרש תלפיות' ענף גלגול אות חי"ת).

אך אהרן הכהן טעה ולא מסר נפשו מול הערב רב אף שידע ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל תחילת פרק לז ד"ה אדם הראשון) ברוּח קוֹדשוֹ ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל פרשת וארא סימן ו ד"ה וביאור דברי רז"ל) שהוא גלגול אדם הראשון וצריך לתקן את עוונו ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל תחילת פרק לז ד"ה אדם הראשון) וגם את עוון הרן ולמסור את עצמו על קידוש ה' ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל פרשת וארא סימן ו ד"ה וביאור דברי רז"ל), וזה משום שראה את חוּר הרוּג ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל תחילת פרק לז ד"ה אדם הראשון) וְזָבוּחַ לפניו ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל בחלק ליקוטים לה ע"ב ד"ה 'אדה"ר נתגלגל בהרן' מהרב מסעוד סגי נהור) וחשב שבמותו כבר נתקן אותו עוון עבודה זרה של אדם הראשון ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל תחילת פרק לז ד"ה אדם הראשון, 'מדבר קדמות' להחיד"א מערכת א אות יח ד"ה 'אהרן' בשם גורי האר"י ז"ל) כי כבר מסר נפשו, ואין צורך שגם הוא ימסור את עצמו ('שער הפסוקים' להאר"י ז"ל פרשת וארא סימן ו ד"ה וביאור דברי רז"ל). וזה מה שנרמז במעשה העגל "וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו" (שמות לב, ה) כלומר שחשב והבין כי במעשה חוּר כבר נתקן אדם הראשון. אך טעה בזה לפי שכל אחד היה צריך לתקן את חלקו הרוחני המגולגל בו ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל תחילת פרק לז ד"ה אדם הראשון. וראה גמ' סנהדרין דף ז ע"א בשם ר' אלעזר).

אהרן לא מסר עצמו להריגה ('שער הגלגולים' להאר"י ז"ל הקדמה לג), ואדרבא היה יָרֵא שיעשו לו כמו שעשו לחור ('ביאור המספיק' על פרקי דרבי אליעזר פרק מה) כי חשב שאם יהרגו אותו (גמ' סנהדרין דף ז ע"א בשם ר' אלעזר) שהוא כהן ונביא (רש"י סנהדרין דף ז ע"א ד"ה אהרן) אז לא יהיה להם תקנה (גמ' סנהדרין דף ז ע"א בשם ר' אלעזר) וכפי שיהיה לעתיד לבוא כאשר יהרגו את הנביא זכריה בן יהוידע הכהן ובעקבות זה יבוא חורבן בית המקדש (רש"י גמ' סנהדרין דף ז ע"א ד"ה ולא הויא להו תקנתא). ואז עשה אהרן דין לעצמו איך לעכב את ישראל על ידי שביקש את הנזמים של נשיהם בניהם ובנותיהם ולא שלהם שנאמר "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי" (שמות לב, ב) ('פרקי דרבי אליעזר' פרק מה) ואהרן גם השתתף במעשיהם של מכשפי הערב רב אף שלא התכוון לדבר רע (זוהר פרשת כי תשא דף קצג ע"א ד"ה ועם כל דא). וְחָטָא אהרן בזה שלא מסר את עצמו להריגה ('שער הגלגולים' להאר"י ז"ל הקדמה לג) לכן נאמר עליו "וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה' מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ" (דברים ט, כ) ('שער הפסוקים' פרשת וארא סימן ו ד"ה וביאור דברי רז"ל). ונאמרה התיבה "מְאֹד" שהיא אותיות 'אדם', על שהוא בא לתקן את אדם הראשון והיה צריך להיהרג בעדו ('נחל קדומים' להחיד"א פרשת כי תשא אות ט).

אהרן התגלגל בעלי הכהן ונענש על מה שקלקל במעשה העגל

נשמת אהרן הכהן התגלגלה אחר כך בעלי הכהן ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל בחלק ליקוטים דף לה ע"ב ד"ה אהרן הכהן, 'פני דוד' להחיד"א פרשת ואתחנן אות ח ד"ה אתה החלות, 'מדרש תלפיות' ענף גלגולים ד"ה 'ספר זקן אהרן' בשם ספר הגלגולים, 'סדר הדורות' לר' יחיאל היילפרין חלק א ב' אלפים שס"ה, ספר 'שמן הטוב וזקן אהרן' לר' שלמה אוהב ונכדו ר' אהרן הכהן בסופו בחלק לקוטי רמזים וסודות לבעל שמן הטוב דף קנב ע"ב ד"ה 'יש סברא לו' שבגדולתו השיג כן מדעתו, 'מדבר קדמות' להחיד"א מערכת א אות יט ד"ה אהרן. וראה ספר 'גלגולי נשמות' להרמ"ע מפאנו אות קטז ד"ה רבי פנחס בן יאיר). וְרֶמֶז לכך שהתיבה 'אהרן' בגמטריא קטנה יוצא 'בעלי' (המגיה בספר 'שמן הטוב וזקן אהרן' לר' שלמה אוהב ונכדו ר' אהרן הכהן בסופו בחלק לקוטי רמזים וסודות לבעל שמן הטוב דף קנב ע"ב ד"ה אמר המגיה). וכמו שאהרן היה כהן גדול בזמן שהמשכן היה במדבר סיני, כך גם עלי היה כהן גדול בזמן שהמשכן היה בשילֹה (עפ"י 'ילקוט המכירי' על התהלים עה, ד). וכן כשם שאהרן שפט את ישראל במשך ארבעים שנה במדבר, כך גם עלי הכהן שהיה גלגול נשמתו שפט את ישראל ארבעים שנה שנאמר "וַיָּמֹת כִּי זָקֵן הָאִישׁ וְכָבֵד וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שמואל א' ד, יח) ('מדרש תלפיות' ענף גלגולים ד"ה גם כיון שעלי).

וכשם שנדב ואביהוא שני בניו של אהרן מתו מיתה משונה שנאמר "וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'" (ויקרא י, א - ב), כך גם חפני ופנחס שני בניו של עלי הכהן (מהמגיה בספר 'שמן הטוב וזקן אהרן' לר' שלמה אוהב ונכדו ר' אהרן הכהן בסופו בחלק לקוטי רמזים וסודות לבעל שמן הטוב דף קנב ע"ב ד"ה אמר המגיה) שהיו גלגול נשמות נדב ואביהוא ('מדרש תלפיות' ענף גלגולים ד"ה 'הנה מאמר זה פרשתיהו') מתו מיתה משונה במלחמה שנאמר "וַיִּלָּחֲמוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָיו וַתְּהִי הַמַּכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיִּפֹּל מִיִּשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רַגְלִי: וַאֲרוֹן אֱלֹקִים נִלְקָח וּשְׁנֵי בְנֵי עֵלִי מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס" (שמואל א ד, י - יא) (מהמגיה בספר 'שמן הטוב וזקן אהרן' לר' שלמה אוהב ונכדו ר' אהרן הכהן בסופו בחלק לקוטי רמזים וסודות לבעל שמן הטוב דף קנב ע"ב ד"ה אמר המגיה). וכשם שאהרן קיבל דין שמים באהבה על מוֹת שני בניו שנאמר "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" (ויקרא י, ג) כך גם עלי הכהן קיבל עליו את הגזירה שנגזרה על שני בניו ואמר "ה' הוּא הַטּוֹב בְּעֵינָו יַעֲשֶׂה" (שמואל א' ג, יח) ('זכר דוד' לר' דוד זכות ממודינא מאמר א פרק לב ד"ה וזו היא דרך ישרה).

עלי הכהן היה צריך להיענש על מעשה העגל של אהרן הכהן, לכן כאשר בישרו לו על ארון האלקים שֶׁנִּשְׁבָּה הוא נפל מעל כסאו שבר את מפרקתו ומת כפי שנאמר "וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹקִים וַיִּפֹּל מֵעַל הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת" (שמואל א' ד, יח) ('קהלת יעקב' ערך 'אה' ד"ה אהרן נתגלגל בעלי, 'גולל אור' לר' מאיר ביקייאם אות אל"ף ערך אהרן בשם ספר 'ערכי הכינויים'). וקיבל דווקא עונש כזה כי עוון עבודה זרה הוא בסקילה ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל בחלק ליקוטים לה ע"ב ד"ה אהרן הכהן, 'פני דוד' להחיד"א פרשת ואתחנן אות ח ד"ה 'אתה החלות' מהרמ"ז בשם האר"י ז"ל, 'חומת אנך' להחיד"א על שמואל א' פרק ד ד"ה בהזכירו את ארון האלקים, 'מדרש תלפיות' ענף גלגולים ד"ה 'ספר זקן אהרן' בשם ספר הגלגולים). ולכן לא מצינו שאהרן הכהן קיבל עונש על מה שהוא חטא במעשה העגל, וכן לא מצינו עוון אשר חטא בו עלי הכהן שהיה צדיק גמור אף שמת מיתה חטופה – אלא שכל זה היה בעבור גלגול הנשמה של אהרן בעלי הכהן (ספר 'שמן הטוב וזקן אהרן' בסופו בחלק לקוטי רמזים וסודות לבעל שמן הטוב דף קנב ע"ב ד"ה 'יש סברא לו').

עלי הכהן הוא זה שהפיל את עצמו מכסאו בשעה שנזכר בארון האלקים שנאמר "וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹקִים וַיִּפֹּל מֵעַל הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת" (שמואל א' ד, יח) כיון שאהרן גרם במעשיו שנשתברו הלוחות שב"אֲרוֹן" ורצה עלי הכהן לקבל את עונשו (ספר 'שמן הטוב וזקן אהרן' לר' שלמה אוהב ונכדו ר' אהרן הכהן בסופו בחלק לקוטי רמזים וסודות למחבר ספר 'שמן הטוב' דף קנב ע"ב ד"ה 'יש סברא לו', 'מדרש תלפיות' ענף גלגולים ד"ה וכמוהר"ר ישראל סרוק ז"ל). לכן הנפילה היתה בהזכירו את 'הארון' לרמוז שהיה בזה תיקון ל'אהרון' ('חומת אנך' להחיד"א על שמואל א פרק ד ד"ה בהזכירו את ארון האלקים, 'מראית העין' להחיד"א על מסכת זבחים דף קיח ד"ה שבנוח ושבגבעון). ועוד כנגד מה שאמר אהרן לעם במעשה העגל "פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי" (שמות לב, ב), נאמר עליו בגלגולו של עלי "וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת" (שמואל א' ד, יח) (ספר 'שמן הטוב וזקן אהרן' לר' שלמה אוהב ונכדו ר' אהרן הכהן בסופו בחלק 'לקוטי רמזים וסודות לבעל שמן הטוב' דף קנב ע"ב ד"ה 'אמר המגיה' קבלה ממהר"י סרוק, 'מדרש תלפיות' ענף גלגולים ד"ה וכמוהר"ר ישראל סרוק, 'קהלת יעקב' ערך 'על' ד"ה 'עלי' בשם ספר 'שמן הטוב' מהמהר"י סרוק).

לכן אחרי מעשה העגל אמר משה רבנו "וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה' מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא: וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר" (דברים ט, כ - כא), כי משה רבינו התפלל על הצלת אהרן אחיו ממה שביקש ה' להשמידו, אך הועילה תפילתו רק "בָּעֵת הַהִוא" כלומר לאותו הזמן, לפי שאהרן היה צריך לשוב בגלגול עלי הכהן על מנת שיבוא אז על עונשו בנפילה מהכסא ושבירת המפרקת בעבור מה שעשה בעגל. והדבר הזה גם רמוז בפסוק בתוך התיבות "בָּעֵת הַהִיא" כשנכתבות לפי הקרי, והן ראשי תיבות 'אהרן יבא בגלגול עלי הכהן תשבר המפרקת' ('פני דוד' להחיד"א פרשת ואתחנן אות ח ד"ה ובזה).

אהרן הכהן התגלגל בעזרא הסופר וזכה אז להיכנס לארץ ישראל 

נשמת אהרן הכהן חזרה והתגלגלה בעזרא הסופר ('ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל בחלק ליקוטים דף לה ע"ב ד"ה אהרן הכהן, ספר 'שמן הטוב וזקן אהרן' בסופו בחלק 'לקוטי רמזים וסודות לבעל שמן הטוב' דף קנב ע"ב ד"ה 'אמר המגיה' מהאר"י ז"ל, 'גולל אור' לר' מאיר ביקייאם אות אל"ף ערך אהרן, 'מדרש תלפיות' ענף גלגולים מערכת אות עי"ן, 'סדר הדורות' חלק א' ב אלפים שס"ה, 'פני דוד' להחיד"א פרשת ואתחנן אות ח ד"ה 'אתה החלות' מהאר"י ז"ל, 'קהלת יעקב' ערך 'אה' ד"ה אהרן נתגלגל בעלי, 'קרית ארבע' לר' רחמים חורי בחלק השמטות פרשת וילך דף פז ע"ב סוף ד"ה אי נמי בן מאה ועשרים, 'ימהר אברהם' לר' אברהם פאלאג'י מערכת העין אות שי. וראה 'גלגולי נשמות' להרמ"ע מפאנו אות קטז ד"ה רבי פנחס בן יאיר) שגם היה כהן כמו אהרן (ספר 'שמן הטוב וזקן אהרן' בסופו בחלק 'לקוטי רמזים וסודות לבעל שמן הטוב' דף קנב ע"ב ד"ה 'אמר המגיה' מהאר"י ז"ל, 'פני דוד' להחיד"א פרשת ואתחנן אות ח ד"ה 'אתה החלות' מהאר"י ז"ל). והרמז לגלגולם הוא בשם 'עזרא' שהוא בגמטריא יוצא התיבות 'בך אהרן' ('מעשה רוקח' על המשניות משנה עדיות דף צד ע"ב ד"ה בסיום המס' שהביאו). וגם רומז על כך שעזרא היה דור כ"ב לאהרן הכהן ('יונת אלם' להרמ"ע מפאנו פרק כא דף יח ע"ב ד"ה צא ולמד ממה). וכן נרמז בשני השמות 'אהרן עלי' שבגמטריא הן יוצאות 'עזרא הכהן' עם ח' אותיות, ללמד שעזרא הסופר היה גלגולם של אהרן ועלי ('פני דוד' להחיד"א פרשת ואתחנן אות ח ד"ה ועוד יש לרמוז).

לכן אהרן הכהן לא התפלל להיכנס לארץ ישראל כי ידע שהוא עתיד להתגלגל בעזרא הסופר ולהיכנס אז אל הארץ עם שאר ישראל (ספר 'שמן הטוב וזקן אהרן' בסופו בחלק 'לקוטי רמזים וסודות לבעל שמן הטוב' דף קנב ע"ב ד"ה 'אמר המגיה' כפי שקיבל, 'זכר דוד' מאמר שלישי דף קמז ע"ב ד"ה 'ואפשר שעזרא הסופר' בשם הרמ"ז, 'מגלה עמוקות – רנב אופנים' תחילת אופן כח, 'פני דוד' להחיד"א פרשת ואתחנן אות ח ד"ה 'אתה החלות' בשם הרמ"ז ז"ל, 'מדרש תלפיות' בתחילת ענף אהרן ד"ה 'מגלה עמוקות' בשם המגלה עמוקות). ואילו משה רבינו כן התפלל להיכנס לארץ ישראל כי ידע על עצמו שהוא לא יבוא שוב בגלגול לעולם הזה ('אבות הראש' לר' רחמים פאלאג'י בנו של ר' חיים פאלאג'י חלק ג על אבות דרבי נתן פרק יב ד"ה דייך העוה"ז) ועל זה אמר "לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא" (דברים לא, ב) כלומר שהוא אינו יוצא מהעולם הזה ובא שוב בגלגול אַחֵר כמו שאהרן אחיו ישוב בגלגול עזרא ('חוט של חסד' לבעל למחבר 'שבט מוסר' פרשת וילך דף קצז ד"ה 'לא אוכל עוד' ועי"ש). לכן ביקש משה רבינו ואמר "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה" (דברים ג, כה) כאשר התיבה "אֶעְבְּרָה" היא גמטריא 'עזרא' ('מגלה עמוקות רנב אופנים' אופן כח, 'פני דוד' פרשת ואתחנן אות ח ד"ה ועתה נבא לרמוז) כי הוא ידע שאהרן עתיד להתגלגל בעזרא הסופר ומפני זה אהרן לא מתפלל, אבל על עצמו כן התפלל "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה" ('פני דוד' פרשת ואתחנן אות ח ד"ה ועתה נבא לרמוז).

וזה סוד סמיכות הפסוקים "בֶּן אֲבִישׁוּעַ בֶּן פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ: הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֶּן לוֹ הַמֶּלֶךְ כְּיַד ה' אֱלֹקָיו עָלָיו כֹּל בַּקָּשָׁתוֹ" (עזרא ז, ה – ו), שנסמכו התיבות "בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ: הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל" ללמד כי עזרא שעלה מבבל הוא בעצמו היה אהרן הכהן ('מעשה רוקח' על המשניות משנה עדיות דף צד ע"ב ד"ה 'בסיום המס' שהביאו' מהרמ"ע מפאנו, 'גולל אור' אות אל"ף ערך אהרן מספר 'ערכי הכינויים', 'מדרש תלפיות' ענף גלגולים מערכת אות עי"ן, 'מגלה עמוקות – רנב אופנים' תחילת אופן כח, 'פני דוד' להחיד"א פרשת ואתחנן אות ח ד"ה וזה ירמוז הכתוב), והתיבה "בֶּן" רומזת ל'גלגול' כי לפי המקובלים זה בחינה של בן ('אנ"ך יפה' לר' רחמים פאלאג'י בנו של ר' חיים פאלאג'י על ספר עזרא דף קעח ע"ב ד"ה בן אהרן הכהן הראש). ולכן נאמרה בפסוק התיבה "הָרֹאשׁ" על אהרן הכהן למרות שידוע לכל כי הוא ראש וראשון לכהנים המשוחים – ורק בכדי לרמוז על הגלגול ('מעשה רוקח' על המשניות משנה עדיות דף צד ע"ב ד"ה בסיום המס' שהביאו). וכן גמטריא קטנה של השם 'עזרא' יוצא גמטריא קטנה של השם 'אהרן' עם ארבע אותיותיו ('של"ה הקדוש' על מסכת תענית דף מט ע"א טור ב ד"ה וע"ז הכ"ג ראשון שהוא אהרן). ועוד נאמר שם בפסוקים "עֶזְרָא עָלָה" לרמוז גם לגלגולו הקודם בעלי הכהן ('פני דוד' להחיד"א פרשת ואתחנן אות ח ד"ה וזה ירמוז הכתוב, 'חומת אנך' להחיד"א על ספר עזרא פרק ז). 

עזרא הסופר היה שקול כאהרן הכהן בשעתו ('משנת רבי אליעזר' (מדרש אגור) פרשת שישית ד"ה ואע"פ שנתן הפרש), ויש אומרים אף יותר ממנו ('קהלת רבה' א, ד) ועל כן היה ראוי להיות 'כהן גדול' בעצמו, אלא שלא רצה ה' לדחות את יהושע בן יהוצדק שהיה בנו של כהן גדול (פירוש 'מתנות כהונה' על 'שיר השירים רבה' ה, ה ד"ה באותו שעה) ושלפי שלשלת הדורות היה לו זכות קדימה בכהוּנה ('שיר השירים רבה' ה, ה בשם רבי סימון, ועפ"י רש"י דברי הימים א' כד, ב עיי"ש). וזו הסיבה שלמרות שניתנה רשות על ידי כוֹרש לעלות ולבנות את בית המקדש, עזרא לא עלה בתחילה בעלייה ('שיר השירים רבה' ה, ה משם ריש לקיש) של זרובבל (רש"י דברי הימים א' ה, מא), כי אם היה עולה אז השטן היה מקטרג שעזרא הוא זה שישמש ככהן גדול שהרי שאין ראוי כמותו, ועל ידי כן היה נמנע מיהושע בן יהוצדק הכהונה הגדולה ('שיר השירים רבה' ה, ה משם ריש לקיש). אמנם אחר כך כאשר יהושע בן יהוצדק כבר שימש ככהן גדול כמה שנים, הוא לא נדחה יותר מפני עזרא הסופר (רש"י דברי הימים א' ה, מא).

עזרא הסופר ביטל את היצר הרע של עבודה זרה ותיקן את כל גלגוליו

כאשר עלה עזרא הסופר לארץ ישראל זה היה בראש חודש אב כפי שנאמר "וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי הִיא שְׁנַת הַשְּׁבִיעִית לַמֶּלֶךְ: כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל וּבְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בָּא אֶל יְרוּשָׁלִַם כְּיַד אֱלֹקָיו הַטּוֹבָה עָלָיו" (עזרא ז, ח – ט), ועלה דווקא ביום הזה כי הוא יום פטירתו של אהרן הכהן שנאמר "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" (במדבר לג, לח) ('פני דוד' להחיד"א פרשת ואתחנן אות ח ד"ה וזה ירמוז הכתוב, 'חומת אנך' על הכתובים להחיד"א ספר עזרא פרק ז), והועילה אז לעזרא זכות גלגול נשמתו באהרן הכהן. וכן נאמר שם אצל עזרא "כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה" – כלומר הזכיר את ראש חודש ניסן שהוא החודש "הָרִאשׁוֹן" בשנה, ובו מתו נדב ואביהוא שני בניו הצדיקים של אהרן הכהן אשר שתק על מיתתם שנאמר "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" (ויקרא י, ג). וכיון שמיתת צדיקים מכפרת לכן הועילה לעזרא זכותם על שהיו בניו יחד עם זכות שתיקתו בגלגול אהרן, להיות לו למגן ועזרה כדי שיהיה יום זה "יְסֻד הַמַּעֲלָה" והוא יבוא אחר כך ביום ראש חודש אב לירושלים ('חומת אנך' על הכתובים להחיד"א ספר עזרא פרק ז, 'זכר דוד' מאמר שלישי דף קמח ע"א ד"ה 'ואפשר שעזרא הסופר' בשם 'חומת אנך' להחיד"א).

עזרא היה איש חכם ונבון וכמשה בדורו בחכמה ענוה ויראת חטא (הרמ"ד וואלי שהיה תלמיד חבר לרמח"ל בפירושו על ספר עזרא פרק ז א – ה). והיה ראוי שהתורה תינתן על ידו לישראל (גמ' סנהדרין דף כא ע"ב בשם ר' יוסי) כי הוא היה גלגול אהרן שהיה שקוּל לאחיו משה ('מעשה רוקח' על המשניות משנה עדיות דף צד ע"ב ד"ה בסיום המס' שהביאו. ראה רש"י שמות ד, ו)), אלא שהקדימו משה (גמ' סנהדרין דף כא ע"ב בשם ר' יוסי). עזרא ייסד מחדש את התורה שהשתכחה מישראל בגולה (גמ' סוכה דף כ ע"א) לימד את ישראל תורה והדריכם בדרכי ה' בעלותם מבבל ('מדרש תלפיות' סוף ענף כתובים ד"ה ומשם יבא ללמד) ועל כך נאמר "כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט" (עזרא ז, י) כלומר ש"עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ" (עזרא ז, י) בשעה שהיה בגלגול אהרן הכהן, לפי שהיה מחזר אז על כל ישראל ודורש "אֶת תּוֹרַת ה'" ומרביץ תורה לְזַכּוֹתָם (ראה 'תנא דבי אליהו רבא' פרק יג ד"ה יודע היה אהרן), ומשום כך גם עתה בגלגול עזרא הוא בא "ּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט" (עזרא ז, י) ('חומת אנך' על הכתובים להחיד"א בספר עזרא פרק ז ד"ה עזרא בן שריה).

נשמת אדם הראשון התגלגלה בתחילה בהרן ואז באהרן ובעלי, ואחר כך אצל עזרא שבו נתקנו כל גלגוליה. ונמצא כי בעזרא הסופר היתה נשמת אדם הראשון ('קהלת יעקב' ערך 'עז' ד"ה עזרא הסופר, ועפ"י 'ספר הגלגולים' להאר"י ז"ל בחלק ליקוטים דף לה ע"ב ד"ה אהרן הכהן, 'פני דוד' להחיד"א פרשת ואתחנן אות ח ד"ה 'אתה החלות' מהאר"י ז"ל, 'קהלת יעקב' ערך 'אה' ד"ה אהרן נתגלגל בעלי). ואז כנגד חטא העבודה זרה, בא עזרא הסופר בתחילת בית שני ('מעשה רוקח' על מסכת עבודה זרה דף צה ע"א טור ב ד"ה ולכך מלאכי) והתפלל שיתבטל היצר הרע של העבודה זרה מן העולם (ספר 'מתת-יה' לר' מתתיה ליברמן ליבל מפראג פרשת בהר דף מד ע"א טור ב), וזעק בשם המפוֹרש (גמ' יומא דף סט ע"ב) ועמו זעקו כל אנשי כנסת הגדולה אל ה' יתברך (רש"י גמ' סנהדרין דף סד ע"א ד"ה ויצעקו בני ישראל) וישבו בתענית שלשה ימים ושלשה לילות עד שהיצר הרע הזה נמסר בידם. ואז הם שׂמו אותו בתוך דוּד של עוֹפרת וכיסו אותו כדי שגם קולו לא ישמע יותר (גמ' יומא דף סט ע"ב, גמ' סנהדרין דף סד ע"א). וכך התבטל יצר הרע של עבודה זרה על ידי עזרא (ספר 'מתת-יה' לר' מתתיה ליברמן ליבל מפראג פרשת בהר דף מד ע"א טור ב) שהוא גלגול אהרן, ונעשה בזה תיקון לחטא העבודה זרה שלו ('מעשה רוקח' על מסכת עבודה זרה דף צה ע"א טור ב ד"ה ולכך מלאכי). ה' יראנו נפלאות מתורתו, אמן.