לק"י   הסבר לאפשרות חיפוש בדף זה         חלוקת קלטות חינם בטל'-03-6780070     לרכישת הדיסקים חייג: 052-7687440         דווח על תקלה            : חזרה לדף הבית

צריך עזרה?

 

 

ארגון "פעולת צדיק" מגיש לפניכם:

משיב כהלכה - שיעורי מרן הר ב הגאון יצחק רצאבי שליט"א

השיעורים מחולקים לקטעים לפני נושאים, במאגר כאן ישנה למעלה מ1600 עניינים

מכירים טובה ומפרסמים עושי מצווה,

נמסרת בזה תודה רבה למתנדבת ר. ב. שלולא התנדבותה ותמיכתה בהפקה הטכנית במקצועיות רבה כל שבוע, במסירות נפש, ועמל רב, וללא רצון לשכר גשמי, לא נראה שהיה עומד מפעל זה כל שבוע בזמנו, בהצלחה שכזו. תבורך מפי עליון על כל השתדלותה ותזכה לשידוך הגון בעיתו ובזמנו, כראוי לה, ולבנות ביתה בבניין של יראה צניעות טהרה וקדושה היא וכל יוצאי חלציה. יישר כוחם של אלו שהעמידו את היסודות לשיעור ולשידור השיעור לזיכוי הרבים. יאריך ה' את ימי מורנו ורבנו בטוב ושנותיו בנעימים ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה ולהגדיל כבוד שמיים וחיזוק התורה והיראה בקהילה ובכלל ישראל.

***

 שיעור 001- תפריט השיעור –MP3

סימן פ' – הלכות חודש ניסן ודיני ברכת חמה

מוצ"ש כי תשא תשס"ט-

 

פתיחה - 000

סימן פ' סעיף א' - 001

טעם לארבע פרשיות כזכר על מנת שנשאף למשמעותן, ועיי"ז  נזכה להן, ושטוב לתת זכר למחצית השקל - 002

יש מחלוקת מה זה צבע פרה אדומה - 003

נתינת טעם לסוברים שפרשת זכור ופרה מדאורייתא, אע"פ שזה לא מעשי היום, [שיש לנו לזכור סיבת ביאת עמלק, וחטא העגל ונחזור בתשובה] -  004

 

זכירת האותות והמופתים כפשוטו, אפילו בדורנו, [כגון מה שנראה שעדיין נשאר כוח הכישוף של הפרעונים בפירמידות, וגילוי מרכבות פרעה בים סוף], והסבר מדוע שכפשט הדברים הוא שהיינו יכולים להישאר בשליטת המצרים עד היום - 005

מה זה ברכת חמה, ושזה טוב לחיזוק האמונה בדורנו - 006

באור זמנה על פי שיטת הרמב"ם ודעות הפוסקים בזה. [עד חצות או עד שלוש שעות],     [וראה הלכה למעשה בהמשך בדעת מהרי"ץ- 014 ] - 007

הנוסח "עושה בראשית" ולא "עושה מעשה בראשית", גם לגבי רעמים וברקים -  008

הנוסח "עושֵה בראשית" צריך להיות בצירי ולא בסגול - 009

 

ישנם זמנים נוספים שרק חכם גדול בחכמת התכונה היודע אותם בודאי יוכל לברך, מה שאין כן ברכת חמה שידוע - 010

בירור מנהג אבותינו בתימן בברכת חמה, והוכחה לטעות הגויים בחישוב השנים, שלא מתקיים בהם "שמור את חודש האביב" - 011

שיש שתי תקופות, ויש סיבה להסתרת תקופת רב אידא והגם שהיא אמיתית. ודעות נוספות בגדר "חמה בתקופתה" וזה יכול להסביר מדוע לא ברכו בתימן, אמנם למעשה לא נראה שמטעם זה לא ברכו, שהרי אפילו ברכת האילנות המצוי בכל שנה לא ברכו - 012

 

הברכות האלה חובה ולא רשות, אך יתכן טעם הלכתי שלא לברך, כאשר יש ספק במציאות אם מתקיימים כל הפרטים, ולפי זה יש מצבים שודאי צריך לברך - 013

הלכה למעשה על פי דעת מהרי"ץ- שהגם שיש צד שלא לברך, משמע שפוסק לברך, אבל רק עד שלוש שעות - 014

הגם שהברכה קצרה, טוב להרחיב ולפרסם ולומר גם כל התוספות שאינן חובה, לתכלית חיזוק האמונה בדורנו - 015

אם אחד יברך לכולם ברכת חמה, כשאר עניינים למנהגינו. וכיצד לעשות לעניין עלינו לשבח - 016

האם לברך תחת כיפת השמיים, ודין נשים לעניין הברכה - 017

 

סימן לידע באיזה יום בשבוע יוצא ערב פסח-"ערב פסח –שני לפורים", כלומר, יוצא ביום שבא לאחר היום שיצא פורים דפרזים - 018

קריאת סעיף ב' והשלמת פרטים נוספים בברכת חמה, [עמידה בברכה, הסתכלות בשמש] - 019

שאין לאו להסתכל בשמש אלא הלאו הוא ההתעמקות בפעולותיה - 020

דין עיוור, קטנים, נשים, אונן ותפילה בהנץ מצד מקדימים למצוות - 021

דין יום המעונן - 022

סוף זמן הברכה לפי איזה מקום מחשבים, [ראה עוד ב- 034 ] - 023

 

הסבר סעיף ב' [צדקתך, ופרשת הנשיאים] - 024

בדין קהל ששכחו לקרא פרשת פרה - 025

לעניין מניית ישראל והיזק בעין הרע - 026

שאלות לרב-

ברור באיסור ההסתכלות בחמה לעניין אסטרונומיה ואסטרולוגיה,

[וראה עוד ב- 031 (טרק 1) ] - 027

כיצד יצאו בני אפרים לפני הזמן, ממצרים הסגורה בכישוף - 028

במניית ישראל, "כי תשא", האם יש לאו - 029

 

מדוע אין אומרים עלינו לשבח במנחה וערבית שאינן סמוכות [שבת או מנחה גדולה בחול] ומנהג השאמי - 030

בעניין אסטרולוגיה ואסטרונומיה איזה איסור שייך שם - 031 (טרק 1)

בעניין סיבוב כדור הארץ סביב השמש או השמש סביב הארץ - 032

אם יש פשט בדברי מארי חיים כסאר זצ"ל לעניין ההגעה לירח - 033

לעניין זמן ברכת חמה בחו"ל - 034

לעניין שלא מתחלק תשס"ט ב-28, [מחזור החמה], וביאור הלשון בכתובה "למניינא די רגילנא לממני ביה", או "למניין שאנו מונין כאן", על פי זה - 035

 

שיעור 002-תפריט השיעור –CDA \\ MP3

הלכות ברכת האילנות, [סימן פ"ג –] תערובת חמץ, חוזר וניעור, מצה שרויה, קטניות ועוד.

מוצ"ש ויקהל פקודי תשס"ט-

 

פתיחה סימן פ"ג סע' א' - 001

ברכת האילנות- אם יש לקשור אותה עם ברכת החמה, והלכה למעשה - 002

ישנן דעות אם זמן הברכה מראש חודש ניסן או גם קודם מזמן לבלוב הפירות - 003

נוסחתנו- "וברא בו בִריות טובות", ולא גורסים- "ואילנות טובות" - 004

"להתנַאות" –בפתח, ולא כמודפס בקמץ, כן הוא בכת"י מהרי"ץ - 005

 

אין לשנות את המילה "להתנאות", גם אם אינה מובנת כל כך, ואין זו דרך נכונה לשנות בנוסחאות ע"פ סברה של דיוק במקרא, הן במילים והן בניקוד, והבאת שלושה אפשרויות למשמעות המילה. [-לשון "תנאי" מבואר בהמשך מ– 011] - 006

טוב להוסיף את שאר התוספות לברכת האילנות, אע"פ שמצד הדין לא צריך, ובדומה לברכת הלבנה שנתקבל התוספות - 007

אם להעדיף ברכה בגנות ופרדסים ממש, או די בעצים ליד הבית, ותנאים שיש בזה - 008

 

דעת רוב הפוסקים שנדרש עצי מאכל דווקא, ושניים לפחות - 009

דין נשים בברכה זו - 010

באור הלשון תנאי כהבנה למילה "להתנאות", [שהוזכר בעניין לעייל –[006]], ויסוד- שהתנה הקב"ה תנאי שתיקון של כל הדברים בדרך זו של תחיה, וכן בבני אדם שייך שמרשע יצא צדיק - 011

דין הברכה בשבת ובלילה - 012

מצד הפריחה- מאמתי השלב שכבר לא מברכים על האילן - 013

 

חזרה להלכה א'- בעניין תערובות, שיש חילוק בין ערב פסח לפסח לעניין לאו וכרת - 014

כלל בדרך פסק ההלכה אצלנו, לעניין פסקי הרמב"ם והשו"ע - 015

עפ"ז מתבאר מדוע בערב פסח לעניין חוזר וניעור, אנו פוסקים כמרן השו"ע  - 016

ביאור שיטת הגאונים והרמב"ם בדין חוזר וניעור, בהבדל משיטת מרן השו"ע - 017

גם לשיטת הספרדים הסומכים על מרן אין הדבר פשוט, ויש מחמירים גם אצל הספרדים - 018

 

בפסח יש עניין כללי בכל הלכות פסח, ללכת אחרי דעת המחמיר - 019

בעניין המובא בשם האר"י שהנזהר מחמץ בפסח, לא יזדמן לידו חטא כל השנה. ובאור שיש הבדל בין חומרא שיש לה מקור בהלכה, לבין חומרא שאין לה מקור בהלכה - 020

דברים עם חששות חמץ שיש לפרסם- בלונים, פלסטלינה, כפפות חד פעמיות, ושכל דבר נדרש לו הכשר לפסח - 021

הלכה למעשה לעניין משקאות - 022

 

מה לעשות לעניין קטניות - 023

מה לעשות לעניין אורז - 024

מה לעשות לעניין ציפורן - 025

מה לעשות לעניין הֵל - 026

דברים שאין להם הכשר לפסח- כיצד לנהוג בהם, ודין חילבה - 027

הסבר מדוע יש העדפה להכשרי בד"ץ - 028

באור שגם לשיטת הספרדים שיחמירו בחוזר וניעור רק ב"ממשו", הם מודים ששיטת הגאונים אפילו ב-"לח בלח", ואם כך, גם לשיטתם יש מקום להחמיר בזה - 029

 

בדין מצה שרויה, ודין מצת מכונה לעניין זה ובכלל, - 030

יש טעות בהבנה מה זה מצות - 031 (טרק 1)

בדין מים שמקורם מהכנרת, ומה הדין לעניין חוזר וניעור לשיטתנו בעניין זה - 032

דחיית הפירוש שמצה מאכל רפואה כפשוטו מצד הגופני, הגשמי, ושהכוונה היא דווקא על צד הרוחני וראיות לכך - 033

נתינת טעם מדוע בדורנו יש יצר הרע וקשיים גדולים, יותר מכל הדורות, ומשל להבנת הדבר - 034

 

שאלות לרב-

בדין חואיג' - 035

בדין הקפדה על מצה שמורה כל הפסח - 036

בדין נייר סופג - 037

בדין חומרא בקמח שנטחן לאחר הפסח - 038

בדין עוגות יין - 039

שאלה-האם בעניין שלא היה מנהג מפורש, פסקו הבית דין בתימן, כמרן ולא כהרמב"ם - 040

ברור בדין קמח שעורים או חיטה שהם בלי מים, או מציאת גרעין, חיטה שלא בא במים, בתוך תרנגולת אפויה - 041

 

בדין התארחות או אכילה אצל מי שאינו מקפיד על חוזר וניעור - 042

לדין אם אוצר בית דין תופס לשיטתנו, ולעניין שתיית יין לאחר הביעור - 043

כשבא לברך, ויש עדיין פירות משנה שעברה באותו העץ - 044

מדוע מברך על הבדיקה, כשבוודאי ניקה את הבית יפה - 045

מדוע לא חוששים לחוזר וניעור במצת מכונה,  - 046

 

שיעור 003- תפריט השיעור –CDA \\ MP3

סימן ח"פ- הלכות ערב פסח, והשלמת עניינים משיעורים קודמים.

מוצ"ש ויקרא תשס"ט-

 

פתיחה סימן  ח"פ סע' א' - 001

ביאור הלכה א', הטעם לאמירת קרבן תודה בערב פסח למנהגינו, והבאת ראיה למנהג - 002

כל הקרבנות אין בהם חמץ, וקרבן תודה היחיד שבא איתו חמץ אינו קרב למזבח, אלא נאכל לכהנים - 003

ביאור סוד העניין שאין קרב חמץ למזבח ואין אוכלים חמץ בפסח - 004

על פי הנ"ל מחזק את הדחייה לסברא שמצה רפואה לגוף הגשמי [שהוזכרה בשבוע שעבר],

ומוסיף ראיה מ"פלא יועץ" - 005

 

[תועלת ידיעת התרגום שלא הופסק אצלנו, שלא יטעה בהבנה, ושיש פעמים שיש השלכות לדין ע"י הבנה נכונה - 006]

הוכחה שהבנת דברי מהרי"ו שהמצה מאכל צער הגוף, הכוונה לנזק, ולא לצער צדדי - 007

השלמה לנושא סימן ארבע הפרשיות- [שזפ"ה], לעניין שינוי סדר הסימן, לתכלית של קביעת רמז - 008

הבאת ראיה מסימן -מנצפ"ך - 009

[דרך אגב- רואים שגרסתנו מתאימה לרמז הנ"ל, ולא כמנקדים וגורסים היום - 010]

הבאת ראיה נוספת מ-"הא מכשטא", וביאור הסימן הרמוז שם - 011

 

הסבר סימן ח"פ סעיף ב' - 012

ביאור הבעיות הקיימות במצה עשירה ועוגות יין, ואכילתם בערב פסח - 013

דוגמא [בעניין מצת מכונה] לזהירות שצריך בהתייחסות לפוסקים אחרים גם אם הם מקילים 014

גם אם נאמר שיש דעות המתירות עוגות יין, לנו יש חשש גדול יותר, מסיבת חוזר וניעור - 015

ביאור שאין יכולת כלל, לתת הכשר לשמן סויה בפסח, לשיטתנו, ודין חולה בזה, ודין ערב פסח - 016

המשך הסבר סעיף ב' לדין אכילה בערב פסח עד ג' שעות קודם הלילה, [המותר והאסור] - 017

 

דין ה"עציט" בערב פסח, וההבדל בינו לבין זה שהיו מכינים בתימן בערב פסח - 018

ביאור ע"פ-"כמוצא שלל רב", מה הקשר בין רבא לדיני יין בפסח ופורים, ומניין לו הדין ללא ראיה ומקור, וכן השאלה לעניין שאר אמוראים שלא הביאו מקור לדבריהם - 019

הסבר הרב, שלא כספר "מוצא שלל רב" - 020

הבאת ראיה כהסבר הרב - 021

סיבת העלילות דם שהיו במשך הדורות, ומעשה בעניין עלילת דם, וביאור שסיבת החכמה והפיקחות של עם ישראל, זה כאשר עוסקים בתורה והולכים בדרך הישר - 022

 

שאלות לרב-

מה עניין הביטול, שהוזכר כבעיה בעוגות יין - 023

באיזה שמן ניתן להשתמש בפסח - 024

בדין שניצל המצופה בקמח מצה [או שאר חמשת מיני דגן], בשלוש שעות זמניות קודם הלילה - 025

זמן שריפת חמץ, ואם זמן סוף האכילה מחושב מהנץ או מעלות השחר - 026

דין מצה מטוגנת בערב פסח, ודין ברכתה, [וראה עוד 2 שאלות בזה, בסוף], וכמה נחשב כזית [וראה למעשה בשאלה הבאה], וכלל מה לברך בדבר שיש בו מחלוקת אם הוא המוציא או מזונות - 027

מה המנהג לשיטתנו בשיעור כזית - 028

 

האם חייבות נשים בברכת האילנות, ומה עשו הנשים בתימן. מעלת הזכרת שם שמיים כל הזמן, למדו הגויים מאיתנו, וראיה לכך, ודין נשים בשאר ברכות שלא כתוב "וציוונו" - 029

דין שניצלים ובשר טחון למנהגינו, לעניין מליחה, ודין "פסטרמה" - 030

בדין מצה מטוגנת שנדבקו גושים ליותר מכזית - 031 (טרק 1)

דין צלי על כיריים חשמליות, לא על אש - 032

דין הברכה שאחרי אכילת מצה מטוגנת.  - 033

 

שיעור 004- תפריט השיעור- לשמיעה CDA\\MP3-

סימן ח"פ- הלכות ערב פסח, וסימן צ'- דיני ליל הסדר.

מוצ"ש צו תשס"ט-

 

פתיחה סימן ח"פ סע' ג' - 001

ביאור הלכה ג' - 002

חזרה לבאר את הטעות שיש בעניין אכילת "עציט" בערב פסח ג' שעות סמוך ללילה - 003

הבדל ה-כובאנה והלחוח של תימן מהנעשה כאן בארץ, ושיש בזה הבדלים להלכה לעניין הפרשת חלה וברכה וחסרון הידיעה יכול לגרום מכשול - 004

דין מצה מבושלת או מטוגנת בערב פסח - 005

הקדמה לסעיף ד' לעניין המציאות שקיימת במאכלים מקמח מצה - 006

 

ביאור סעיף ד' - 007

ביאור הגדר מתי אין למצה דין מצה האסור באכילה בערב פסח, וביאור הכללים בהלכות ברכות בהבדל בין לחמניות מתוקות ללחם - 008

הכלל למעשה לכל הדעות לעניין מזונות שהמאפה כבר לא יהיה לו דין לחם - 009

דין מצה מטוגנת ומבושלת, וחזרה לביאור מנהגנו בגדר כזית - 010

רמז וטעם ללשון הירושלמי, לעניין איסור אכילת מצה בערב פסח - 011

 

בעניין שאין נפילת אפיים כל חודש ניסן, והקשר שיש ל"כלה", ומתשובות הגאונים רואים שהיה ידוע בזמנם הזוהר, ושקראו לזוהר ירושלמי - 012

קשר אבותינו עם הגאונים היה חזק מאוד, ומנהגים רבים מבוססים על מסורת הגאונים - 013

תוספת לסימן "הא מכשטא", שהוזכר בשיעור הקודם ע"פ הנזכר קודם, שיש קשר בין ניסן לכלה - 014

בדין להחמיר שלא לאכול חמץ כלל בערב פסח, אם יש בזה דין "בל תוסיף", ובתימן אם היה שהיו עושים כך. [ומעשה מהאר"י בעניין זה-016] - 015

 

הסבר סעיף ה', בדין מלאכה בערב פסח, ותספורת גדול וקטן, וכביסה בערב פסח וחול המועד - 017

האם אמירה שיש טורח בעבודות פסח, זה בחינת הרשע האומר "מה העבודה הזאת לכם".

וחילוק בעניין שמביא ה-"חק ליעקב" - 018

דעת הרב שיש כאן חילוק אחר - 019

ביאור דברי מהרי"ץ שאם לא מרים את הכוס כל ההגדה, נאמר עליו-"כי יגעת בי ישראל" - 020

גדר עצל ועל מי לא נאמר "כי יגעת בי ישראל", וביאור דברי מהרי"ץ על פי זה, וישיבה ב"אל מלך", במקום שנהגו לעמוד, [ומשל מתימן-תורה ציווה לנו משה-השקיני אמא] - 021

 

הלכות ליל הסדר סימן צ' סעיף א'-

בעניין החרוסת - 022

הרבה ממנהגי הגר"א דומים למנהגינו, ודוגמאות לכך, ומעשה בעניין הגר"א - 023

בעניין לקיחת 2 מצות, ולא 3, ושיש דברים שע"י החומרא בהם, פוגעים בעניין אחר, ושבהגדה של פסח של מהרי"ץ ניתן לרכוש הבנה כללית ופרטית ביסודות המנהגים - 024

בכל ימות חול המועד גם בוצעים על מצה וחצי - 025

סדר אופן הבציעה של המצות בליל הסדר, והסבר מדוע למנהגינו לא צריך להחמיר לקחת 2 כזיתות ושזה לא קולא, ורק אם רוצה מצד שיעור כזית, יש מקום להחמיר ולהוסיף בכמות - 026

 

שאין לאכול ולשתות אחרי ד' כוסות מלבד מים, וגם צחצוח שיניים עלול להסיר את טעם המצה, וביאור עניין הטעם מצה שצריך שיישאר בפיו - 027

שאלות לרב-

מה הרב נוהג בעצמו בעניין עיטוף הטלית בליל הסדר - 028

בעניין איזה שמן לפסח אפשרי, מלבד השמן זית - 029

אם אפשר שכל ראש משפחה יחלק לבני משפחתו מהמצה בליל הסדר - 030

אופן ההסיבה האמיתי, וכיצד דרך ישיבה בגאווה שמותר בליל הסדר, ואופני הסיבה נוספים - 031 (טרק 1)

שאלה מנוסח התכלאל שבהוצאת הרב שמעון צאלח זצ"ל, על עניין גרסת "להתנַאות", שבברכת האילנות - 032

 

בעניין הפקר במקום ביעור חמץ, ובדין ביעור יין הקדוש בקדושת שביעית, שאנו סוברים לכלות ממש ולא להפקיר, ואם ניתן לבערו לאחר הפסח - 033

בדין חרוסת שהוסיפו עליה יין מבושל, ודין נטילת ידיים בברכה על אופן זה, ודין יין מפוסטר אם נחשב מבושל - 034

בדין שעה מדויקת לסוף זמן אכילת חמץ - 035

נפח כזית למנהגינו [ראה עוד בשיעור הקודם [שיעור מס'-003]] - 036

בדין הכשרת מדיח כלים - 037

אם יש עניין להחמיר לשתות שיעור חזו"א בארבע כוסות - 038

אם יש בל תשחית לזרוק חמץ הראוי לאכילה, או עדיף למכור אותו, וביאור עניין המכירה - 039

בדין מי שקשה לו שתיית יין, מה עדיף לעשות - 040

 

שיעור 005- תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

סימן צ"ט- הלכות חוה"מ, וסימן ק"א.

מוצ"ש חוה"מ פסח-

 

פתיחה סימן צ"ט סע' א' - 001

הלכה א'-ביאור לחוה"מ שנקרא מקרא קודש, והבדלו מיו"ט, 5 מלאכות שהותרו בחול המועד, מלאכת טלטול שלא לצורך, מלאכת דבר האבד, [צילום], צרכי רבים, מעשה הדיוט, מי שאין לו מה לאכול - 002

אין היתר לעשות מלאכות המותרות לצורך גוי או מחלל שבת בפרהסיא, [סעיף ז' הערה י"ג] ודעות לעניין מלאכה שאין בה טורח ואינה לצורך המועד - 003

 

סימן ק"א סעיף ה'- הבדל דורנו מדורות קודמים לעניין הלימוד בחול המועד. ועניין הלימוד במה יהיה. תאור המנהג בתימן על פי "קורא הדורות" של הרב אברהם ערוסי זצ"ל - 004

תרומה הבדילנו,תרומה כוונתו הגבהה, וכיצד יתכן להוסיף בברכה פיוט. תוספת שאסור לאמרה בברכת הגפן, ולא נהגו בה - 005

פירוש מהרי"ץ מה זה תרומה - 006

לכאורה יש סתירה לעניין ענישת הרשעים, פעם רואים רינה ופעם שאין לומר שירה - 007

ביאור הסתירה, לעניין ענישת הרשעים, שתלוי אם נתמלאה הסאה או לא - 008

 

ביאור הערעור, בעניין הלחם עוני- לבצוע על ככר ומחצה כל ימי הפסח, וגם בשבת. וביאור ההבדל משיטת הצדוקים והקראים - 009

ביאור יותר יסודי לדחות את הערעור. [אין זה דרך מינות לדרוש פסוק ללמוד מזה דין, והגם שחז"ל אמרו פירוש אחר, אם אין בכך סתירה לדיני חז"ל], וראיות ממקומות אחרים - 010

שאלה לרב- מדוע אין בזה סתירה להלכה של לחם משנה שצריך בשבת - 011

 

שאלה לרב- מדוע נזקק הרב לדרוש את המהלך הנ"ל שהלימוד עצמו הוא מהפסוק, ולא הסתפק שיש מסורת בזה ושעניין הפסוק זה רק אסמכתא, [וביאור עין תחת עין כיצד מתקיים כפשוטו] - 012

הגם שרואים שרב שרירא גאון סובר שביום יש דין לאכול שתי ככרות, דווקא, ואם כן לכאורה יש סתירה לדין, ע"י דרשת הפסוק. יש חיזוק כנגד ע"י פירוש מרב סעדיה גאון - 013

שאלה לרב- מהיכן לרב שבכל ימות הפסח יש עניין דווקא לקחת שתי מצות שלימות, וע"י הפריסה של אחת- שיהיה מצה וחצי, ולא לקחת מצה וחצי מוכנים - 014

 

בעניין חוזר וניעור- הבאת הודאה של הכשר ספרדי שסומכים על ביטולים, וביאור לפי מהרי"ץ מדוע אין כאן ספק ספיקא, להתיר, על פי הכלל ש-ספק התלוי בחסרון ידיעה אין כאן ספק - 015

שאלה-ספר קורות הדורות, היכן עוד נדפס ממנו - 016

דוגמא לנעימה של תרומה הבדילנו, שבקידוש ליל הסדר - 017

הסיפור מ-"קורות הדורות" על קדושתו של מהר"י צעדי רבו של מהרי"ץ [הקלטה מתוך הגעלה] - 018-022

 

שיעור 006- תפריט השיעור- לשמיעה –CDA//MP3

סימן צ"ב- הלכות ספירת העומר וימי הספירה.

מוצ"ש שמיני תשס"ט-

 

פתיחה סימן  צ"ב סעיף א' - 001

הסבר סימן  צ"ב סעיף א', ומקור עניין העמידה בספירה וגדרו בהלכה - 002

זמן הספירה לכתחילה, ובאור מנהג תימן הקדמון והאחרון, לעניין תפילת מנחה בחול ובשבת, וחילוק המנהגים בספירה לאחר קדיש תתקבל, או עלינו לשבח - 003

תקנת "עלינו לשבח", והמנהגים שיש בו, וגדרו מצד חלק התפילה - 004

[דרך אגב מבאר- אם יש מנהג לא לומר נפילת פנים לאחר מנחה, ודינו בבין השמשות] - 005

 

חזרה לגדר סיום התפילה ודין עלינו לשבח - 006

ציבור שרצו לשנות מלספור לאחר עלינו לשבח, ולהיות סופרים לאחר קדיש תתקבל - 007

דעת היעב"ץ לספור לפני ערבית, ואם הספירה מדאורייתא או מדרבנן - 008

[דרך אגב- מנהגי האבילות בימי הספירה, וברור מנהג תימן ומקורו, ודעת המתחכמים שרוצים להקל מהמנהג על פי שיטת הרמב"ם] - 009

 

חזרה לעניין זמן ספירת העומר, ולעניין עלינו לשבח. לשון "תיקנו" אין פירושו חז"ל, אלא יתכן גם שכוונתו לחכמי הדורות. עניין זיופי תשובות הגאונים, או מאמרי חז"ל, שאינם אמיתיים וצריך זהירות מהם - 010

תשובת מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק חלק שני סימן ע"ו, לעניין תספורת בימי העומר, וכי יתכן שאבלות תלמידי רבי עקיבא גדולה מחרבן בית המקדש? - 011

[וביאור המנהג בתימן לעניין תספורת בימי הספירה ובין המצרים, ששינוי הרגלי התספורת גרם שינוי במנהגים - 012]

ביאור מדוע מסכים מהרי"ץ למקשן, והרי נאמר שקשה סילוקן של צדיקים יותר מחרבן המקדש, [מעשה בזקן שהספיד לפני רבי יוחנן וריש לקיש, ונתינת טעם מדוע אם לא היה הזקן מקדים לדבר, לא היו יודעים מהמרגלית של הזקן] - 013

 

התירוץ-שסילוק צדיקים חמור מבית המקדש דווקא לפני הקב"ה אך לפנינו עניין חרבן בית המקדש חמור יותר- וראיה להבנה זו בדעת מהרי"ץ מדיוק בביאורו בעץ חיים - 014

שאלה לעניין ספירת העומר בלשון חשבון, כגון היום ארבעים חסר אחד -האם זה נחשב ספירה?, סיכום השיטות מכף החיים, וביאור אחד מהטעמים שיש מדוע חז"ל נקטו בדרך כזו - 015

נתינת שני טעמים מדוע נהגו לקרוא פרקי אבות בשבתות אלו [ומשלי], [כנגד תגבורת היצר שיש מצד התקופה, כנגד תגבורת החוליים שיש מצד התקופה] - 016

חידוש על פי מהרי"ץ בחלק הדקדוק, להבנה מדויקת יותר בעניין באור חטאו של חזקיהו - 017-021

מעשה מקדושת מהרי"ץ והשופט הגוי שהיה שמו כשם מהרי"ץ - 022-026

 

 

שיעור 007- תפריט השיעור - לשמיעה – CDA//MP3

סימן צ"ב- הלכות ספירת העומר וימי הספירה.

מוצ"ש תזריע תשס"ט-

 

פתיחה סימן צ"ב סעיף ב' - 001

השלמה לרמז שהוזכר בחוה"מ בפסוק "וכי יריבון אנשים",[פרטים נוספים שכלולים בעניין- שלושה פירושים למילת "אגרוף", קבלת היסורים מה', איוב בכל דור ודור] - 002

ביאור הבן איש חי לעניין התחכמות היהודים עם המצרים שהאכילום מצות, על מנת שלא יסבלו מהמצות - 003

רמז מהשפתי כהן [מגורי האר"י]- לעניין קריאת אבות בתקופה שבין פסח לעצרת - 004

 

רמז דומה מעניין "אביב קלוי באש", ועצה למי שהיצר כבר שולט עליו ואינו רך - 005

חזרה לרמז מהשפתי כהן, ושרואים שגם במקומות אחרים נהגו בקריאת אבות ומשלי - 006

השלמת פירושים נוספים בגדר "לחם עוני", קושיית האברבנאל על אחד מפירושי "לחם עוני" - 007

[גרסת ה-"אבְרַאבנל" מאביו של הרב, [ולא אבַרְבנאל], מבאר שנראה שיש לזה מקור, וסיפור המקור לצמיחת גירוש ספרד] - 008

תירוץ הרב לקושיית האברבנאל - 009

המשך הפירושים ל"לחם עוני" - 010

 

[הרב מבאר מדוע מדבר על מצות בתקופה זו שלאחר הפסח] - 011

המשך הפירושים ל"לחם עוני" - 012

ביאור מהרב על דרך רמז, מדוע מילת "תאכל" במלעיל, בפסוק- "שבעת ימים תאכל עליו מצות" - 013

ביאור הלכה ב'- עניין הכרזת "עומר", לפני ברכת העומר, אם יש לזה גדר מנהג, וגדר הכרזת "שמיים" לפי הספרדים - 014

דברי החזו"א, שהרוצה לדעת איך היה מתן תורה- שילך לתימנים, ועוד שבח שאמר החזו"א בעניין התימנים - 015

 

שני טעמים מדוע אנו סופרים ספירת העומר בארמית, ושאין לשנות היום מכיון שיש עוד טעמים,

[עניינים נוספים-ביאור מילת "האידנא", אותיות גרוניות בארמית נבלעות ודוגמאות לכך, גם ארמית בשאר עניינים אין לשנות, כגון-תרגום הפרשה, ביעור חמץ, ובכתובה ועוד [ושאין מנהגינו להחתים החתן על הכתובה] - 016

הוספת אנא בכוח לפי השאמי לאחר הספירה - 017

ייחוד המזמור למנצח בנגינות מזמור שיר שאחר הספירה, ושאלה- כיצד נאמר שיש מ"ט אותיות בפסוק, כאשר בפועל יש מ"ז אותיות, ותירוץ -שכאשר דורשים פסוק בגימטריא, זה לפי איך שצריך להיות כתוב, ולא לפי הכתיבה חסר. והוכחות לכך - 018

 

ביאור מדוע אמירת מזמור "למנצח" היא אחרי המזמורים התדירים, אף על פי שהוא לכאורה מעניין הספירה - 019

על פי הנ"ל ניתן להבין האם המזמור צריך להיות בעמידה או בישיבה - 020

הסימן "עלץ שלם", [וסימנים נוספים] לדברים שצריכים להיות בעמידה, ומנהג אבותינו במילה לעניין עמידה, ושאר ברכות המצוות - 021

בעניין הכרזה על ספירת היום הקודם - 022

 

למנהגינו- מה יעשה הנמצא עם קהל שכל אחד סופר לעצמו - 023

 

שאלות לרב-

לדידן האם נחשב ברכה שאינה צריכה, אם מברך בעצמו, אע"פ שהחזן מברך לכולם, ומה לעשות עם חזן שנראה שאינו מכוין כראוי - 024

מה לעשות אם נראה שהחזן המברך אינו ירא ה' - 025

בעניין הנ"ל-האם נחשב ברכה לבטלה [-ברכת החזן] - 026

בעניין הבן איש חי- להבין מה היה הקושי לרב, ומדוע לא מיושב דבריו שמדובר לעניין הצער ולא לעניין הבריאות - 027

בעניין העברת אש מאש שהודלקה במזיד ביום טוב - 028

 

בעניין הנחת אבן או עשבים על קבר, [ואיסור פרחים מדין חוקות העמים] - 029

בעניין השכבה, אם יושבים או עומדים, וביאור המנהג [ומבאר גם לעניין חופה], ומעלת ההשכבה בשבעה - 030

בעניין קניית משהו [בתפילה] לעילוי נשמת אביו ואימו - 031 (טרק 1)

בעניין החולם נפטרים, אם יש עניין לומר השכבה - 032

בעניין הבשמים בברית, ודברי מהרח"ו שהתינוק צריך להריח - 033

המתפלל ערבית מאוחר מה יעשה לעניין ספירת העומר - 034

 

שיעור 008- תפריט השיעור-  לשמיעה –CDA//MP3

סימן צ"ב- הלכות ספירת העומר וימי הספירה.

מוצ"ש אחרי מות קדושים תשס"ט-

 

פתיחה - סימן  צ"ב סעיף ג' - 001

הקדמה-

התבוננות במקור בתורה, בחיוב ספירת העומר:

לפי הרמב"ם שהספירה מדאורייתא, מה בא אביי לחדש, משמע שאלמלא דבריו היה מקום להסתפק בדבר מהתורה.

בפסוקים, ספירת השבועות מקושר עם העומר, וספירת הימים לא, והיום שאין עומר, הרבה פוסקים סוברים שהספירה מדרבנן, ואלו הרמב"ם סובר שאין קשר בין העומר לספירה, וגם היום הספירה מדאורייתא - 002

 

לאחר ההקדמה-

חזרה להלכה, לעניין מי שלא ספר בלילה שיספור ביום בלי ברכה- באור שורש ההלכה בפוסקים - 003

לא נתפרש ע"י השו"ע מה הדין בלילות הבאים, ולפי השיטות שסופר ביום בלי ברכה [מי שלא ספר בלילה], יש מחלוקת הפרי חדש ו-שאר הפוסקים - 004

באור שלושת שיטות הגאונים לעניין מי שהפסיד יום אחד ולא בירך - 005

חזרה ללשון הסעיף-[בדין שלא נתפרש ע"י השו"ע מה יעשה]- מהרי"ץ פסק לפי הפרי חדש שלמרות שביום ספר בלי ברכה, [לאחר ששכח בלילה], בלילות הבאים לא יברך יחידי, אלא יצא ידי חובה ע"י הש"ץ. ואילו הרב פסק רק לכתחילה לחשוש לפסק מהרי"ץ שחשש לפרי חדש - 006

 

סברת הרב- שאילו היה רואה בזמנינו מהרי"ץ, רוב דעות הפוסקים שהיו אח"כ, היה פוסק שיכול לברך, ולא חושש לדעת הפרי חדש, וכיוון שבברכות הולכים אחר הרוב [ולא כשיטת הספרדים בפסק בברכות ללכת אפילו אחרי מיעוט] - 007

חזרה לביאור לשון הסעיף לדין שכח גם ביום ומסתפק אם בירך - 008

מה בדין מי שספר ימים אבל לא שבועות, או שבועות ספר ולא ימים, האם נחשב ספירה או לא? ותמיהה על המ"ב בדין מנה שבועות אבל לא ימים, וישוב לעניין, [אך לא למ"ב] על פי רבנו ירוחם ור"י בן יקר- שספירת ימים בזמננו מן התורה, אך שבועות זה רק בזמן שהיה עומר והוי מדרבנן - 009

 

הסבר סע' ד'-בדין השואל מחברו כמה מונים היום - 010

הסבר סע' ה' -בדין הברכה שצריכה להיות מתוך ידיעה על כמה מברך - 011

הסבר אחר שהיה ניתן להסביר למנהגינו, שמזכירים כמה אתמול לעומר לפני הברכה - 012

הקדמה לסעיף ו'- דיוק נוסף בפסוק מה רוצים לומר במילים המיותרות "תחל לספור" השני - 013

הקדמת דברי מהר"י ונה, על מנת לבאר את לשון "תחל לספור", [ומבאר מדוע לא מברכים שהחיינו, ולמה מונים 7 שבועות, וזוכרים חרבן בית המקדש] - 014

 

ביאור מדוע אמרו שמתו מפסח ועד עצרת - 015

ביאור מדוע אמרו היכן המקומות מגבת ועד אנטיפרס, ודיוק היכן מקומות אלו. [גרסתנו במילה הורדוס- "הורודוס", והגרסא של מילת בני ברק] - 016

עניין נוסף לבאר על פי רבי יחיא צ'אהרי זצ"ל בצידה לדרך-מה גדר שלא נהגו כבוד זה בזה והבדל דורנו בזה - 017

חזרה על פי הנ"ל לבאר את לשון הפס' שהיה צריך דיוק "תחל לספור", וראיות לכך - 018

 

שאלות לרב-

האם שמחה כשמקבל הרב דבריו יהיה כלול ב"צהבו פניו" - 019

בביאור דברי הרב לפסוק שלא לפי מהרי"ץ, ושמהרי"ץ היה חוזר בו אילו ראה הכרעת רוב הפוסקים - 020

 

האם לכתחילה לעשות בפרשיות פתוחות או סתומות כדעת הרמב"ם, או שיש מקום להחמיר כדעת הב"י, וביאור הכרעת הרב במקוצר - 021

דיוק לפי שיטת רב האיי גאון, לעניין חשבון של ספק ספיקא - 022

תיקון ללשון המודפס בסימן צ"ב סע' ד' - 023

לעניין אם לתופף על שולחן נחשב ניגון בכלי בימי הספירה - 024

אם ספירה בראייה ומחשבה נחשב ספירה - 025

מדוע אין הספירה נקרא "זכירת מתן תורה" - 026

לעניין מנהג תימן בגביע אם היה עם רגל או בלי, ואופן החזקת הכוס אם הוא עם רגל - 027

 

שיעור 009- תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

סימן צ"ב- הלכות ספירת העומר וימי הספירה.

מוצ"ש אמור תשס"ט-

 

פתיחה- סימן  צ"ב סעיף ו' - 001

רמז שמביא מהרי"ץ בפסוק-כי תבואו אל הארץ אשר הנני נותן לכם, וקצרתם את קצירה, [הרוצה לזכות לתורה צריך שיעשה בחשק וברצון], ומביא משל על זה - 002

לשון המשל מספר סדר היום - 003

הסבר הנמשל - 004

משל נוסף לצד השני של הניסיונות, והחילוק שבין הניסיונות - 005

 

חזרה לעניין תלמידי רבי עקיבא והביאורים משיעור הקודם, ביאור בעניין כמה היה מספר תלמידי רבי עקיבא - 006

מגבת ועד אנטיפרס- הרב חוזר בו, ממה שהעמדנו שיעור שעבר, לעניין מקומה של אנטיפרס בזמנינו - 007

על פי המקום הנ"ל נותן טעם מדוע אמרו חז"ל מגבת ועד אנטיפרס - 008

על פי ההבנה שימי הספירה ימי דין, נראה מזה עוד רמז שנכלל בלשון "האידנא" - 009

תוספת לעניין הזלזול בכבוד ת"ח, שדובר שיעור שעבר, ומעשה בעניין הבית יוסף - 010

 

חזרה לסעיף ו'- אם התחילו מנהגי האבילות ממש מזמן מיתת תלמידי רבי עקיבא, או רק בדורות לאחר מכן - 011

[ביאור ראשי התיבות יע"א - 012]

בביאור הכרעת מהרי"ץ שכבוד שבת דוחה את המנהג שלא להסתפר - 013

בדין גילוח הזקן, ואם שייך לאסור מדין מנהג, ומהיכן התחיל הגילוח אצל הגויים - 014

ביאור שאר שתי השיטות הנוספות בתימן לעניין תספורת בימי הספירה, והלכה למעשה - 015

הבנה בלשון שבתשובת מהרי"ץ בעניין התספורת בימי העומר, כלשון ענווה, על פי מדרש הנעלם - 016

 

סעיף ז'- ביאור עיקר הדין לעניין איסור נישואין, בימי הספירה, ושידוכין - 017

בעניין שירה בימי הספירה עד שבועות - 018

בביאור דברי רב שרירא גאון שהיה שמד על תלמידי רבי עקיבא - 019

בביאור מדוע לא התפעל רבי עקיבא ממיתת תלמידיו - 020

שאלות לרב-

בהבנת הלשון "שונאים ומקנטרים זה את זה" שאצל תלמידי רבי עקיבא - 021

 

כיצד המנהג בהפסקת הקדיש בחודש השנים עשר על אביו ועל אימו, וביאור פרטים נוספים בזה - 022

האם מילת "בעומרא" אינה הפסק בספירה - 023

מה משמעות "תפסה בבלוריתה",[וכיצד הגרסא] -  024

מה כן יגדיר מנהג, לדין אל תיטוש [וחוקות העמים], ואפילו שגם הגויים נוהגים - 025

על פי הביאור הנ"ל, מה גדר שלא שינו את מלבושם במצריים - 026

 

עניין הגי'נס, אם אסור מצד חוקות העמים - 027

לנוהגים אבילות עד ל"ג בעומר, אם יש מקום להחשיב כחומרא להוסיף יותר מל"ג במנהגי האבילות, ואע"פ שלא מוסיף ממש עד שבועות - 028

אם מותר לסחוט לימון של שביעית, כשאין לו שימוש אחר - 029

אם להעדיף להניח תפילין יותר מהודרות, ואע"פ שע"י זה יברך שהחיינו בימי הספירה - 030

דעת הרב לעניין העדפת לבישת מלבושי תימן בארץ במציאות של היום [ראה עוד ב-שיעור 021, באמצע רצועה 021] - 031 (טרק 1)

ישיבה על כיסא של רב או אבא לצורך הכנה או תיקון, מה יעשה מצד איסור ישיבה מדין מורא - 032

 

שיעור 010- תפריט השיעור- לשמיעה CDA//MP3 -

סימן צ"ג- הלכות חג השבועות.

מוצ"ש בהר בחוקותי תשס"ט-

 

פתיחה סימן  צ"ג סעיף א' - 001

סימן צ"ג סעיף א'-השיטות שיש לעניין תפילת ערבית של שבועות לאחר צאת הכוכבים - 002

הלכה למעשה בזמננו, ומנהג אבותינו בתימן, בערבי שבתות ויו"ט, ולעניין המנהג בק"ש למתפלל קודם הלילה - 003

בעניין זמן האבילות על תלמידי רבי עקיבא שנמשך עד שבועות וחילוק ל"ג בעומר משאר הימים - 004

 

ביאור הרמז שיש במיתת תלמידי ר"ע קודם לשבועות-דרך ארץ קדמה לתורה. [לשון המעשה ברבי ינאי-006] - 005

בעניין הנ"ל- ביאור מדרגת רבי עקיבא קודם שלמד, על פי מדרש אשת חיל מחכמי תימן - 007

ביאור נוסף בגדר "שלא נהגו כבוד זה בזה", וגדר "קנטור" בחז"ל - 008

בביאור שהייתה עיניהם צרה זו בזה, ושניתן לבארו כעניין קנטור הנזכר מקודם - 009

מהלך לביאור דברי רב שרירא גאון שהיה שמד על תלמידי רבי עקיבא [ביאור שלא נהגו כבוד זה בזה על פי הסוד, וביאור נוסף על פי הפשט-011] - 010

 

חידוש הרב לבאר את דברי רב שרירא גאון, [ששייך לכל העדות] וראיות לכך, [עניין גלות מוזע-013] - 012

סימן צ"ג סעיף ב'- בעניין הלימוד בליל שבועות במה צריך שיהיה - 014

בעניין תפילה מעלות השחר, וכן בהושענא רבה, וק"ש לאחר עלות השחר - 015

סימן צ"ג סעיף ג'-בעניין מנהג הספרדים לקרא ק"ש על המיטה קודם חצות, ונטילת ידיים בבוקר כשלא ישן, ברכת המעביר, וברכות התורה - 016

 

סימן צ"ג סעיף ד'- בעניין תכלית קריאת האזהרות, ונתינת טעם מדוע נקראות דווקא לאחר קריאת התורה ולא קודם, ותכלית נוספת בהשתדלות שבקריאתם - 017

שאלות לרב-

אם ניתן להקדים ולומר את האזהרות לפני שחרית - 018

אם מי שישן בלילה יכול להתפלל בעמוד השחר עם אלה שלא ישנו - 019

בעניין הקדמת 5 המזמורים מקבלת שבת, לתפילת מנחה בערבי שבתות - 020

מה התועלת בהקדמת התפילה לעמוד השחר אם גם אז יש מי שנרדמים - 021

 

בירור החילוק מתי נחשב קנטור ומתי לא - 022

ביאור נוסף בלשון קנטור בלשון חז"ל ממעשה של הלל - 023

מדוע לא ניתן ללמוד "שמד" כפשוטו בדברי רב שרירא גאון - 024

האם לא ידע משה שרבי עקיבא גלגול של זמרי - 025

האם לכתחילה ממש תפילה בעמוד השחר, או ששייך דווקא להתפלל בהנץ - 026

האם שייך להמשיך את פעולת הכיבוי בשעון שבת על מנת שלא ידלק בשבת - 027

אם יש מחכמי תימן שהזכירו במפורש, שעניין מדידת המשקלים בנפח - 028

 

שיעור 011- תפריט השיעור-לשמיעה –CDA//MP3

עניינים נוספים בעניין חג השבועות.

מוצ"ש נשא תשס"ט-

 

פתיחה - 001

מבאר שהארת חג השבועות גם ביום אסרו חג-יו"ט שני של גלויות, וראיות לכך - 002

החיד"א מביא את הרמ"ע מפאנו, שיש חשיבות מיוחדת ביום יו"ט שני של גליות-אסרו חג - 003

"כה תאמר לבית יעקב ותגד לבית ישראל"- גרסת ופירוש "דברים קשים כגידים", וטעם להקדמת הנשים לגברים  - 004

בעניין שאלת בעל "אור-החיים", מדוע הקדים בריאת האיש לאישה - 005

 

מתחיל מהלך בעניין קריאת "כל בכור" ביו"ט שני של שבועות, בביאור שיטת הרמב"ם, וטעם מדוע איננו קוראים כשיטתו:

מבאר ששיטת הרמב"ם לקרוא ביו"ט שני של שבועות בפרשת מועדות - 006

מבאר מה זה פרשת מועדות [ומביא רמז לחנוכה ופורים בקריאת המועדים-008], ומעיר על גרסא מוטעית ברמב"ם, וסתירה- שבחיבורו פסק לקרוא "שור או כשב", אבל בפירוש המשניות אמר שקוראים "כל הבכור" - 007

מקשה- מדוע איננו קוראים שור או כשב וקוראים כל הבכור, ודלא כהרמב"ם בחיבורו - 009

 

מביא מספר תירוצים מדוע לא נזכר חטאת בעצרת בפרשת פנחס, ועל פי זה מתבאר טעם להעדפת קריאת "כל הבכור" שבפרשת פנחס, ולא "שור או כשב" שבפרשת אמור - 010

נותן טעם על דרך הרמז לתירוץ הירושלמי, לבאר מדוע כן כתוב חטאת בפרשת אמור - 011

ובזה סיום המהלך בעניין קריאת "כל הבכור".

 

נותן טעם לקריאת מילת "בשבועותיכם" ללא געיא על פי קריאת אבי הרב, וראיה מהמנחת שי, [ראה עניין זה לעיל בתחילת קטע-010] - 012

 

טעם לקריאת פרשת נשא לאחר שבועות, גדר עול תורה שיש בעניין חזרת הפרשיות בפרשה, ושיש כוונה שונה בפנימיות כל פרשה, ואפילו שנכתבו הפסוקים דומה, ואין לקרוא אותם במהירות - 013

רמז בשמו של שבט יהודה שקיבל את המלוכה, ובעניין עשרת השבטים, וייחוסים של משפחות - 014

חוזר לעניין מנין 176 בדפי מסכת ב"ב ופסוקי פרשת נשא - 015

בעניין שלא פסקה ישיבה מתימן, ויש להבדיל בין הידועים כגדולים ומיוחסים, לאחרים, ושלשון "כקוף בפני אדם" אינו לשון עלבון על ת"ח - 016

 

שאלות לרב-

חזרה לעניין חזרת הקריאה בנשיאים, שלא יהיה במהירות, והבדל החזרות על לימוד ידוע בגמ' - 017

שלא לשבח כל אחד בתואר רב, או מארי - 018

מה להעדיף לקרוא, אם עדיין לא קראו זוהר בליל שבועות ונשאר שעה עד הבוקר, ובעניין התפשטות הקבלה בפרהסיא במשך הדורות - 019

אם תיקון ליל שבועות הוא רק לפשוטי העם, סדר הלימוד וכמה מסתרי תורה יש ללמוד - 020

בעניין פטירת האר"י וחזרתו כהרש"ש - 021

היכן זכירת תרי"ג מצוות בשבועות - 022

 

דוגמא לניגון קריאת הזוהר, ומקום הסלסול בציבור, וביחיד - 023

כמה זמן עבר מפטירת רבנו שלום שבזי - 024

היכן המקור שבכורות ולוים צריכים לשמש בבית המקדש - 025

בעניין הנוהגים לקרוא תהילים ולא זוהר בליל שבועות - 026

מה להעדיף תיקון חצות או זוהר, אם קם לפנות בוקר ואין זמן לשניהם עד הבוקר - 027

 

012- תפריט הדרשה בכנס הקבלת פני רבו- לשמיעה– CDA//MP3

012- חוה"מ פסח  תשס"ט-

 

פתיחה - 001

בעניין "תרומה הבדילנו", ובאור מהרי"ץ מדוע עם ישראל נקראים תרומה - 002

החילוק מתי באבוד רשעים רינה, ומתי לא, ולימוד עד כמה היא האריכות אפיים של בורא עולם - 003

דברי הגר"א בעניין מלחמת גוג ומגוג, ובעניין המלחמה, ומי יהיו הנשארים ממלחמת גוג ומגוג - 004

בעניין שהפרשיות באים לומר את העתיד על מנת שנתכונן לו, ודוגמאות לכך - 005

בעניין הפירושים שיש בשם "מצה" - 006

 

בעניין הפירושים שיש בשם "לחם עוני" - 007

בעניין הפירושים שיש בפסוק "ורפא ירפא" - 008

חידוש בפסוק "וכי יריבון אנשים", כהקדמה לפירוש ה-14 בעניין "ורפא ירפא", והנלמד ממנו בשבילנו -  009

טעם לתוכן שבקריאת ההפטרה של יום שמיני של גליות, ובעניין זמן הגאולה - 010

תירוץ השומר אמונים, לחילוק בין זמן הגאולה שבפסח, כנגד הזמן שבכל יום ויום - 011

אסמכתא לאחד מחכמי תימן, בפירוש "וכי יריבון אנשים" - 012

 

שיטות הראשונים שחמץ בפסח אוסר במשהו ונפ"מ שיש לפי הפירושים, ומה זה גדר "משהו" - 013

בביאור החילוק לכל שיטה מדוע יחשב "דבר שיש לו מתירין" - 014

מבאר חומרת חמץ משאר איסורים על פי דברי הרדב"ז - 015

מבאר מדוע לא נזכר משה רבנו בהגדה של פסח, ותפילת שמונה עשרה, ומביא מעשה הקשור לעניין - 016

דברי מוסר לחיזוק בכלל, וחיזוק העדה והמסורת בפרט - 017

שלושה עניינים הראויים לתכלית חיזוק מסורת אבותינו - 018

 

מפרסמים עושי מצווה-שבח הפועלים בפעולות המכון - 019

מעלת מסורת אבותינו לתועלת, גם בעבור עדות אחרות - 020

שאלות לרב-

בעניין יין הקדוש בקדושת שביעית לאחר ליל הסדר, האם להפקירו או לאבדו - 021

בעניין דגש חזק ו-קל, וע"י זה מתבאר יותר בבירור דברי הרב בעניין "ורפא ירפא - 022

בעניין הוצאת אחרים בברכת המצוות יד"ח כשכבר יצא ידי חובה, וברור בשיטת מהרי"ץ - 023

בגדר מצה כפולה, ואימתי נפסלת, ובדין כתמים במצה עבה ורכה - 024

 

013- דרשת הרב ביום ההילולא של מהרי"ץ-לשמיעהCDA//MP3-

כ"ח ניסן תשס"ט-

 

פתיחה- דברי פתיחה של הרב……… - 001

ביאור רמז עניין המצות ששייך גם אחרי פסח - 002

[דרך אגב- פירוש בשם מצה] - 003

בעניין דברי מהרי"ץ בעץ חיים על ההגדה של פסח - 004

לשון קושיית מהרי"ץ בספר - 005

דיוק גדר השאלה - 006

שבחי החזו"א על עדת התימנים - 007

תוכחת מוסר בעניין תפילות בשחרית בבית הכנסת - 008

 

בעניין חיבור שני הדברים שעשה מהרי"ץ, ופירוש המילה "צאלח", וההשלכות שיש בזה לדורנו - 009

המעשה מרבי יהונתן איבשיץ - 010

שאלות לרב-

בעניין מצה ולחם מטוגן שלפני הטיגון היה פחות מ-כזית ואחר הטיגון נדבק ל-כזית, או חתוכה לארבע ונדבקה - 011

בעניין תליית תמונות של צדיקים בבית, ובמקרה של בעיית כיבוד אב בזה - 012

אם צריך לעמוד לרב הקהילה בקריאת התורה - 013

 

בעניין תפילת מנחה לפני פלג המנחה, וערבית לאחר פלג המנחה, בערב שבת - 014

בעניין ההבדל שיש בהברת ה-שרעבים, ובעניין מבטאי הספרדים והאשכנזים - 015

האם מותר לשמוע קלטות של זקנים-לא ניגונים, אם זה מעורר שמחה - 016

שמיעת שירים באסרו חג, בשישי אחר חצות ומוצ"ש - 017

האם מותר לקרא אותיות שם ה' בפתח אליהו ב"הא" ולא "קא", ושינויים מעיין זה בהגיית שם ה' - 018

 

שיעור 014- תפריט השיעור- לשמיעה CDA//MP3 -

בעניין- פרשיות פתוחות וסתומות בתורה

מוצ"ש בהעלותך תשס"ט-

 

פתיחה - 001

בברור לשון "צלי", ולשונות נוספים - 002

ההלכה בשו"ע שאין לעשות פרשה סתומה פתוחה, ולא פתוחה סתומה, וצורות הפרשיות - 003

הקדמת מושגים יסודיים בעניין תיגאן, סידור דפי ספר תורה תימני, שורות, רווחים ומספר העמודים - 004

מדוע נהגו שכל דף מתחיל בתחילת פסוק - 005

הדיוק בסיום כל דף [51 שורות] בסוף כל פסוק, ללא משיכת אותיות, וסיום רווחי ארבע שורות בין החומשים בסוף הדף, ללא חישוב מחשב, מעיד על מסורת קדומה עד משה רבנו - 006

 

מביא ראיה ראשונה לכך שספרנו מדויק כמו ספרו של משה רבנו - 007

ראיה שנייה שספרנו מדויק כמו ספרו של משה רבנו - 008

מבאר מה נקרא "פרשה" בהשוואה ל"תיגאן" - 009

חזרה לעניין מחלוקת הרמב"ם והרא"ש בפרשיות פתוחות וסתומות:  מבאר סוג אחד של פרשה פתוחה וסוג של סתומה שמוסכם לכל הדעות - 010

מבאר אופן נוסף של פרשה פתוחה שהוא רק לשיטת הרמב"ם - 011

מבאר ששינוי מספר השורות לא פוסל, וחסרות ויתרות כן פוסל - 012

 

מבאר שני אופנים נוספים של פרשה סתומה לשיטת הרמב"ם - 013

מבאר חילוק שיטת הרא"ש משיטת הרמב"ם - 014

הכרעת מרן בשו"ע - 015

קריאת לשון הרמב"ם, הלכה א' ב' - 016

שיעור הריווח-כמה צריך להיות, וטעם שיש ריווח בין הפרשיות - 017

העמקה להבין טעמים מדוע יש פרשיות פתוחות ומדוע סתומות, טעם ראשון- - 018

 

באור טעמו של רבנו פרץ, [והסבר לטעם אותיות גדולות וקטנות בתורה, ומנצפ"ך] - 019

טעם נוסף של ה"מנחת יהודה" - 020

חשבון שיטת הרמב"ם והרא"ש אם מסתדרים שניהם על פי טעמו של ר' פרץ - 021

הלכה למעשה, ומראה שלעשות כשתי השיטות, אינו חומרא ומעלה אלא מקלקל, וכן לעניין מגילת אסתר, [ומבאר מהו ספרו של נפתלי ובן אשר, עניין המוסרה, וגדר "אוגירה", ומהו כתר ארם צובא, ושינויי יתרות וחסרות בס"ת] - 022

יש ראיה לאמיתות שיטת הרמב"ם מספרים קדומים - 023

 

שאלות לרב:

בעניין קריאת ספרדי או אשכנזי בספר עם אותיות לפופות ועקומות - 024

בעניין מניין המעורב מספרדים ותימנים מה יעשו לעניין ספר תורה - 025

"הלה' תגמלו זאת" אם בתיבה אחת או שניים, ואם צריך לתקן בס"ת, ובמקום שיגרום מחלוקת מה לעשות - 026

אם יש מקור לרמז ראשי התיבות במילת תאג- תורה אונקלוס גאון, [ורמז במילת חינא] - 027

בעניין תגין שעטנז ג"ץ בס"ת, ובדק חיה [ודברי האר"י לכתוב כשיטת הרמב"ם] - 028

ברור בשיטת הרא"ש, לעניין פרשיות פתוחות וסתומות - 029

 

ברור בעניין זמן מיתת דויד המלך - 030

מה הסברא שקטן עולה גם למניין שלושה של שני וחמישי - 031 (טרק 1)

 

שיעור 015- תפריט השיעור-   לשמיעה – CDA//MP3

בעניין איסור דיבור בקריאת התורה וההפטרה ועניינים נוספים.

מוצ"ש שלח תשס"ט-

 

פתיחה - 001

איסור הדיבור בזמן קריאת התורה וההפטרה - 002

חילוק בין דברי תורה לדברי חול ומתי זמן האיסור ומה הדין בין גוברא לגוברא - 003

מנהג מי שברך בין עולה לעולה - 004

שולחן ערוך- בדין מי שכבר קרא שמו"ת או שמע קריאת התורה - 005

הדעות שיש לעניין היתר הדיבור, קריאת שמו"ת בזמן הקריאה, ועצה לשמירת מסורת התרגום006.

בדין הכנת הקריאה, בזמן קריאת אחרים, ואם מותר לחלק את הקריאות בזמן הקריאה, כגון בזמן שבת חתן כשיש מרובים - 007

תירוץ ספר חמדת ימים בישוב שתי הסוגיות בגמ', ויחס החסידים והגר"א אליו - 008

הבדל רב ששת מאיתנו בגדר תורתו אומנותו - 009

סיכום הלכות למעשה על פי כל הנ"ל - 010

בעניין חלוקת סוכריות ומי ורדים בזמן ההפטרה אימתי עדיף - 011

תוכחת לעניין האיסור לדבר בדברי חול, והתייחסות חוזרת לגדר תורתו אומנותו, והבדל דורנו לדור קודם - 012

מעשה ניסים מהחיד"א והגר"א, ושני טעמים מדוע איננו זוכים בדורנו לניסים ונפלאות בפרסום ובחוש אצל גדולי ישראל - 013

שיטת הרא"ש, והבדל יסודי לחילוק בין שיטת הרא"ש ותוספות, לשיטת הרמב"ם והרי"ף בכל ביאורי סוגיות בש"ס - 014

בעניין ירידת הדורות, ושני באורים לחטא המרגלים, ואי הסכמת הרב לביאור השני - 015

מהלך לבאר כיצד יתכן שעניין כבוד יעביר אדם על דעתו, על פי הגמרא בברכות - 016

דקדוקים בגמרא בברכות  - 017

ביאור הרב לעניין הכבוד אצל ר"ג - 018

באור העניין "אותו תלמיד ר"ש היה", ועוד, וביאור "תריסים" על פי היעב"ץ - 019

מה הראיה שמעשה הוא לשם שמיים, ובאור עניין הכבוד אצל המרגלים, והכלל מתי לשם שמיים [ואפילו חטא] - 020

עניין גלגולו של יהושע בן נחמיא - 021

שאלות לרב-

ברור לעניין בעיא של דוגמא לאחרים בזמן לימוד בקריאת התורה - 022

מה הגדר לדיבור דברים בטלים בבית הכנסת, ובזמן קריאת ס"ת - 023

אם על ידי כיסוי המטפחת של הספר יחשב הספר כסגור לעניין דיבור - 024

בעניית קריאת החזן במקום העולה לתורה - 025

בעניין קריאת שמו"ת מלכתחילה בקריאת ס"ת - 026

בעניין חינוך ילד בדיבור או ברמז בזמן קריאת התורה - 027

דחיית הצעת הסיוע לנוהגים לדבר לצורך הקריאה בזמן הקריאה - 028

בעניין לעיסת קאת בזמן תפילה או לימוד - 029

בעניין מה שהיו מביאים קאת למלך בתימן, ומנעלים בזמן התפילה - 030

 

שיעור 016- תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- אמירת והוא רחום בתיקון בשני וחמישי.

מוצ"ש קרח תשס"ט-

 

פתיחה - 001

פרטים באופן אמירת התיקון, וחידוש דברי מהרי"ץ שיהיה בקירוב רגליים - 002

ברור עד מתי צריך להיות העמידה, ואם נחשב פורץ גדר קהילות שלא אמרו זאת - 003

מבאר על מה נוסד התיקון - 004

כיצד היא חלוקת הפסקאות - 005

לשון מעשה הנס - 006

ביאור מה זה ששני וחמישי הם ימי דין - 007

דעת הרב מי הם הזקנים שהיו בנס - 008

 

מתי לא נכון לשבת, וטעיות שיש באופן האמירה ובסידור - 009

סיכום-היכן יושבים - 010

החילוק בין חובת השלמת קריאת התורה למתפללים אצל אבלים, ו-והוא רחום, לנפילת פנים, וביאור עניין סמיכת נפילת פנים לשמונה עשרה - 011

עניין מחלוקת רבי אליעזר וחכמים - 012

הנלמד מהנ"ל לערך חובת סמיכת נפילת אפיים לשמונה עשרה, ולֵמה כן צריך להפסיק - 013

שיטת הט"ז לעניין והוא רחום בחילוק מנפילת פנים, ולימוד מהרי"ץ מזה לחיוב ס"ת - 014

 

בעניין חזרת הט"ז בדין והוא רחום וישוב ששיטת מהרי"ץ אין בה קושי מזה - 015

ישוב לאלה שלא נוהגים לומר את -והוא רחום, ופליאה על השתילי זיתים ומהרי"ץ שנתנו לזה גדר של פורצי גדר - 016

פיוט עת שערי רחמים– דעה שנתקן ע"י שלשה אחים ובאור המעשה - 017

באור מדוע לא רמוז נס כבשן האש ב-והוא רחום, או נס האחים ב-עת שערי רחמים - 018

עיון בעניין ר"א –שלא נתנה לו אשתו ליפול על פניו, ולימוד לעניין היחס לאשה - 019

היעב"ץ בעניין צניעות, ומעשה מפליא בעניין השפעת הצניעות - 020

 

אם יש חיוב לענות אמן כששומע שעונים הציבור אמן אך לא שמע את הברכה - 021

בעניין אמירת י"ג מידות עם הציבור בזמן שהוא בנפילת פנים - 022

אם מתפלל בבית כנסת שלא אמרו והוא רחום מה יעשה - 023

אם להסיח דעתו מהציבור בשמונה עשרה על מנת לא לשמוע אמן, ולמה כן מקשיב - 024

מה הטעם שאומרים במנחת שבת כל ישראל לפני הללויה - 025

בעניין להשלים מניין ולענות קדושה לתפילת מנחה שאחר צאת הכוכבים, ועניית אמן על ברכת הלל [לא שלם] של האשכנזים - 026

 

עניית אמן לתימני על ברכת תפילין של ראש [למנהג האשכנזים] - 027

חילוק שיש בשחרית וערבית למתפלל עם הציבור והגיעו לעמידה והוא עדיין בתחילת ברכות שמע - 028

המתפלל עם המקדימים י"ג מידות לנפילת אפיים, מתי ייפול על פניו - 029

אם לא סותר תשובתו הנ"ל לדבריו בשיעור בעניין הסמכת נפילת אפיים לשמונה עשרה, והלכה למעשה לעניין ס"ת אשכנזי, ואמירת קדיש במניין אשכנזי - 030

בעניין מחיצת עשרה טפחים המפרדת במניין, שאין עשרה מקובצים - 031 (טרק 1)

 

שיעור 017- תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין-עניינים שונים בעניין קריאת פרשיות התורה.

מוצ"ש חקת תשס"ט-

 

פתיחה - 001

שואל איזה צער שייך בקריאת פרשת חקת ובלק - 002

בירור בטעם חילוק המנהגים באופן חיבור פרשיות  - 003

טעמו של מהרי"ץ לחיבור פרשיות אלו - 004

ענייו שעל כל פרשה ממונה מלאך, וסימני הפרשיות בסופם על מה רומזים - 005

טעם נוסף לבעל מנחת יהודה, לעניין צירוף הפרשיות - 006

שאלות המתעוררות מתוך הבדלי מנהגי צירוף הפרשיות בין השאמי לבלדי - 007

הבדל שיש בין חובת קריאת המגילה לבין חובת קריאת התורה - 008

 

ברור הדין בעניין מניין שחלק ממנו כבר שמעו קריאת התורה ואין עשרה שלא שמעו - 009

חזרה לעניין הדיבור בזמן קריאת התורה- האם יש היתר ללמוד/לדבר בדברי תורה בזמן הקריאה [ראה שיעור 015] - 010

תירוץ החמדת ימים לסתירה בין הסוגיות שבסוטה וברכות - 011

[מה הפירוש שהתרגום ניתן בסיני] - 012

שתי הראיות לפירוש החמדת ימים, ומדוע אינו קשה לרמב"ם והרי"ף הראיה הראשונה - 013

 

מה לא מספיק ברור לשיטת הראשונים שלא מפרשים כהחמדת ימים - 014

לשון "אנן" לאו דוקא לשון רבים - 015

מביא מעשה דומה באלישע בן אבויה לעניין פירוש החמדת ימים באנן בדידן, וחשבון כיצד יבואר לשיטת החמדת ימים ושיטת שאר הראשונים,  - 016

טעם מדוע לא קיבלו הרמב"ם והרי"ף את ישוב החמדת ימים, וגדר תקנות חז"ל - 017

ראיות שתקנות חז"ל אין לבטלן ואפילו שאין מדברים ארמית היום - 018

תוכחה על ביטול התרגום בעדות אחרות, ומאידך מעשה מהגר"א לעניין חידוש מנהגים - 019

 

כיצד התחיל ביטול התרגום אצל הספרדים - 020

לשיטתנו יש דין אל תיטוש בביטול התרגום - 021

השלמה למעשה עם אמא שלום אשתו של רבי אליעזר שלא נתנה לו ליפול על פניו [משיעור שעבר- 016] - 022

מעשה מהאר"י בעניין אשה שציערה את בעלה - 023

 

שיעור 018- תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין-מטרת התענית ובירורי הלכות.

מוצ"ש פנחס תשס"ט-

 

פתיחה - 001

"כי עליך הורגנו כל היום"-פירושו - 002

אימתי יכול להיחשב לאדם כמוסר נפשו בכל יום - 003

מה הסיבה שבדורנו אין את ה-הרגש של צער החורבן כמו בדורות ראשונים - 004

מעשים הממחישים את גודל הרגש שהיה אצל גדולי ישראל - 005

ביאור הרמב"ם במטרת צום י"ז בתמוז - 006

ביאור מהרי"ץ ברמב"ם בהבנה מעט שונה - 007

הסבר הענף חיים במעט עומק יותר - 008

 

דיני חולה מעוברת ומניקה - 009

ברור אם שייך לצרף למניין, מי שמזלזל בתענית. שיטת השו"ע והאחרונים שחולקים עליו - 010

ביאור שיטת הרב בשע"ה וחידוש הגינת ורדים - 011

סיכום הדיעות - 012

[עניין צירוף לזימון- המנהג בשלושה ועשרה לעניין "רובא דמינַכַר"] - 013

ביאור הרב לסברא בהכרעת ההלכה מצד מנהג קהילות אחרות - 014

 

ברורים- אם יניח תפילין מי שלא מתענה, וכיצד היה אמור להיות הדין אם לא נפסוק כמנהג עדות אחרות - 015

ברור- מי שאכל בטעות ונזכר מיד בסיום הברכה, מה יעשה? וכן לעניין בשר בחלב - 016

[באור הסיבה מדוע ברכה לבטלה נחשב ברכה לבטלה] - 017

חזרה לעניין ר"ג ורבי יהושוע [משיעור 015], התבוננות מחדש במעשה, והבנה בהנהגת ר"ג שאינה ניראת כענווה - 018

ביאור הנהגת ר"ג על פי היעב"ץ, [ודברי מהרי"ץ, מדוע נקרא שלמה המלך-מלך] - 019

 

ביאור הנהגות שמאי והלל, וראיה מעניין רשב"י המוזכר במעשה בעניין יהודה בן גרים - 020

 

שאלות לרב-

בירור בעניין יהודה בן גרים - 021

בירור בעניין שמות המלאכים שבסוף הפרשיות [ראה שיעור-017] - 022

עוד בירור בעניין יהודה בן גרים - 023

עוד בירור בעניין טעם לשמות המלאכים שבסוף הפרשיות - 024

בעניין שיעור רביעית אם צריך בבליעה אחת - 025

 

שיעור 019- תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין-מטרת התענית ובירורי הלכות.

מוצ"ש מטות תשס"ט-

 

פתיחה - 001

כל רודפיה השיגוה בין המצרים-מבאר מה ייחודן של ימים אלו וכיצד זה בא להראות שבחן של ישראל - 002

גדרי איסור שמעיקר הדין בימים אלו, ואלו שנוספו במשך הדורות - 003

משל לעניין הצער שיש למעלה בזמן צערנו למטה והגם שהקב"ה מרוחק - 004

בעניין להרגיל עצמו לומר לא ידעתי, ומעשה עם עזרא הסופר ועם הארץ - 005

בביאור יסוד הרמב"ם במה התקשה בעניין קביעת הצומות - 006

ביאור החתם סופר שמטרת הצום לחזרה בתשובה - 007

 

שיטת התוספות יו"ט שמטרת הצום לאבילות ודוגמאות שלא כדעת החת"ס - 008

ביאור הרב ברמב"ם שהגם שעיקר קביעת הצום מטעם אבילות, אך זה לבד לא היה מספיק לקבוע את הצום,  ומטרתו לתכלית חזרה בתשובה - 009

בירור בעניין [תספורת], קניית בגדים, כלים ופרי חדש  מי"ז בתמוז - 010

זמן ברכת שהחיינו, והטוב והמטיב - 011

סיכום לדין בגד, כלי ופרי חדש - 012

בירור השיטות בעניין אבילות ביום ראשון אם מהתורה ודין אנינות - 013

ההשלכות שבזה ליו"ט שני של גלויות, ומחלוקת הפוסקים להלכה - 014

 

[הדין בזמננו כשמוסרים לחברה קדישא, לעניין חיוב ק"ש ותפילה, ותחילת זמן האבלות ממתי] - 015

בירור הבנת שיטת השו"ע - 016

בירור מדוע השמיט השת"ז את הגהת הרמ"א, והבדל הבנת הכף החיים - 017

בירור הדרך בפירוש דברי השו"ע-ומתי לא ניתן לפרשו באופן הסותר לדבריו בב"י, ותמיהה על דברי הרב בן ציון אבא שאול - 018

בעניין שנאת חינם, מעשה מגביר שביקר בא"י - 019

 

מה פירוש שנאת חינם, לרש"י ופלא יועץ, ולימוד זכות מהכלי יקר - 020

מעשה נוסף בר' סעדיה גאון וריש גלותא - 021

שאלות לרב-.

בעניין מנהגנו באכילת דגים וחלב - 022

בעניין ברכת שהחיינו על בגד חדש מתי יברך, ואיזה שייך לקנות בבין המצרים - 023

בעניין טלית חדשה וט"ק, שנקנה מקודם לבין המצרים, ודין קטן - 024

בעניין תיקון חצות בימי המצרים - 025

בעניין חושך שבטו שונא בנו, והכאה על הפנים - 026

 

בעניין קניית נעליים לשבת דווקא, בימי בין המצרים - 027

בעניין חידוש תכשיטים בשבת שבבין המצרים, שנקנו מקודם לבין המצרים, ואם כבר לבשה שבת אחת מחוסר ידיעה - 028

בעניין אי אכילת אוכל משולחן האבלים, ועוד מנהגים מעין זה - 029

בעניין לבישת בגדים שנשארו מנפטר, וישיבה במקומו - 030

בעניין אבלים המשנים להודיע שלא יביאו מזון לבית אבלים, בקהילה שמקובל אצל כולם להביא.031 (טרק 1)

 

שיעור 020- תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין-ימי בין המצרים ותשעה באב.

מוצ"ש מסעי תשס"ט-

 

פתיחה - 001

"כה אמר ה' צום הרביעי צום החמישי צום השביעי צום העשירי יהיה לבית ישראל לששון ולשמחה והאמת והשלום אהבו" -מהלך לביאור הקשר בין הפסוק לסופו על פי מהרי"ץ - 002

[ביאור ההכשר שיש בדורנו לתיקון שנאת חינם] - 003

ביאורים בגמרא בגיטין בעניין קמצא ובר קמצא - 004

[גירסת דִיריִיספַק- - 005]

ביאור לשון אקמצא ובר קמצא - 006

ביאור המעשה על פי ספר דורות הראשונים - 007

 

ביאור ענוותנותו של של זכריה בן אבקולס ע"פ איכה רבתי [וגרסת והִגלָתנוּ] - 008

ביאור גלגולו של זכריה בן אבקולס ע"פ החיד"א - 009

לשון מהרי"ץ בע"ח לביאורו הנ"ל - 010

ממתי מסתיים זמן איסור העינויים [תספורת וכיבוס] - 011

[עניין שעלה בית המקדש בשלמותו למעלה ולא חרב] - 012

עניין שלא מובן- מדוע עניין העינוי נקבע לפי שבוע שחל בו ת"ב ואינו זמן קבוע - 013

בעניין אכילת יין ובשר למנהגינו, ודיני אונן - 014

 

עניין הלב שיש לתקן בקיום האבלות - 015

אם מנהג מניעת התספורת קדום או חדש - 016

[בעניין האר"י, והבנת לימוד קבלה תלוי ביכולת לימוד נכון בנגלה] - 017

[שיבושים שיש במסירת מנהגים בעל פה באופן מסודר, מכיון שלא נכתב בספרים] - 018

מה לאכול בסעודה מפסקת - 019

דברי מהרי"ץ בדין מעוברות ומניקות - 020

[חילוק תענית אסתר משאר תעניות] - 021

 

[גדר ההלכתי של חבישת כיפה וכובע] - 022

[חשיבות המנהגים] - 023

חזרה לדין מעוברת ומניקה - 024

בעניין טעמו של הרמב"ם בקביעת התענית על פי שאלת החתם סופר - 025

תמיהת הרב על שאלת החת"ס על פי הרמב"ם בהקדמתו - 026

בדין פרי חדש ושהחיינו- ביאור החילוק בין דין מעוברת לדין פרי שלא ישיג, לשיטת המ"ב - 027

 

דין רחיצה בחמין וגדר פושר - 028

איזה בגדים להכין לשבוע שחל בו - 029

תיקון רכב בת"ב ע"י גוי או יהודי - 030

דין מלאכה בת"ב - 031 (טרק 1)

עד מתי ישיבה על הארץ למנהגינו - 032

דין ישיבה באבילות עד ג' טפחים - 033

 

בעניין עד כמה אפשר ללבוש חולצות יחד על מנת שיחשב שהשתמש בהם - 034

בעניין פסטור לגדר החשבת תבשיל בסעודה מפסקת ודין תה - 035

האם לסמנה יש דין תבשיל - 036

העדפת ברכת שהחיינו אחת או שתיים על שני פירות שונים חדשים [-כל השנה] - 037

בדין כובאנה שנאפתה בהרבה סמנה, אם נחשב תבשיל - 038

 

שיעור 021- תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין-עניינים שונים בחודש אב.

מוצ"ש ואתחנן תשס"ט-

 

פתיחה - 001

הקדמה לעניין-עד מתי השתמטות מגוי בחודש אב, שיבואר בהמשך - 002

עיון- מה חזק יותר, הגשמי או הרוחני, ומביא מעשה מהמדרש שהרוח מעמיד את הגשמי - 003

שאלות לעיון במעשה עצמו - 004

ביאור המעשה על פי דברי איוב-תולה ארץ על בלימה, [ודעות חכמי האומות] - 005

על פי הנ"ל מבאר דברי שלמה- "הבל הבלים - הכל הבל" - 006

ביאור עניין שליטת קטב מרירי, ואמיתות עניין המזיקים - 007

 

התבוננות בשיטות הפוסקים, בעניין עד מתי השתמטות מגוי בחודש אב - 008

גדר הלשון- משנכנס אב ממעטים בשמחה, מתי תחילת הזמן, ע"פ ביאור שינויי הלשון הקיימים בפוסקים - 009

שאלה ותירוץ-מדוע לא אמרו משנכנס אלול מרבים בתשובה, [ומנהג חסידים לתלות שלט משנכנס אדר] - 010

דחיית התירוץ ודעת הרב ליישבו - 011

ישוב לעניין חתונה באב שהרי צריכה מזל, שאינו סותר למניעת דין עם גוי מצד המזל - 012

 

עיון בסדר הפטריות הנחמה שאינו על פי סדר הפרקים - 013

טעם התוספות לסדר הנ"ל - 014

טעם האבודרהם לסדר הנ"ל - 015

על פי הטעמים הנ"ל מקשה, מדוע בנביא עצמו אין כך סדר הפרקים ומתרץ - 016

שואל על פי מנהגינו שנוסף פסוק לפני "שוש אשיש", כיצד יבואר הסדר - 017

בירור באין מוקדם ומאוחר בתורה - 018

בעניין נחמת ישעיהו, טענות ישעיהו ותשובת הקב"ה, לעניין הקץ - 019

 

שאלות לרב-

בעניין הקשר בין פסוק ונודע בגויים לפסוקים שאח"כ "שוש אשיש" - 020

בעניין מנהג עיטוף בטלית גדול בליל ת"ב - 021

בעניין עיטוף ט"ג בבית הכנסת בכל התפילות, ומשקל חליפה ומגבעת בהשוואה - 022

[אם יש דין אל תיטוש לאי עטיפת ט"ג בליל שבת למי שאביו כן מתעטף בליל שבת - 023]

בעניין עיטוף ט"ג רק לזמן שאומר קדיש וכדו' - 024

בעניין המתעטפים בט"ג בשחרית של שבת אך לא בערבית של שבת - 025

בעניין מנהג עיטוף בטלית בנפילת פנים, ואופן ה-נפילת פנים - 026

בעניין שינוי הנעימה בהפטרת ת"ב והדגמה - 027

 

שיעור 022- תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- השלמות לשיעור קודם- חודש אב.

מוצ"ש עקב תשס"ט-

 

פתיחה - 001

חזרה לעניין השמטת הרמב"ם והשו"ע ל-"משנכנס אדר מרבים בשמחה" שדובר שיעור שעבר - 002

עיון להבין למאן דאמר את הגדר של "משנכנס אדר מרבים בשמחה" - 003

 

תירוץ רבי אליעזר ממונקטש להשמטת הרמב"ם והשו"ע, והסברת תירוצו ע"י הרב - 004

תירוצים נוספים להשמטת הרמב"ם והשו"ע, וסברת אבותינו בעניין - 005

תירוץ החתם סופר - 006

מקשה שתירוץ החתם סופר אינו על פי שיטת הרמב"ם [יסוד באופן למידת הרמב"ם] - 007

 

תירוץ לרמב"ם על פי הירושלמי בעניין מגילה - 008

שואל מדוע יש הפרש בין דורינו לדורות קודמים בעניין השמחה והעצב - 009

מביא מעשה מצנעא ומספר חסידים להבנת חסרון דורנו - 010

מעשים מהזמן האחרון המראים על אמונת הגויים והבדל הישמעאלים מאדום- הנצרים - 011

תשובות ספר הניצחון מדוע אין הגויים באשכנז מבטאים אותיות ח' ו-ע' - 012

חיזוק לעדה בעניין מבטא האותיות ח', ע' ו-ר' ועצות כיצד להצליח ללמדם - 013

חומרת פגם הלשון [לשון הרע ופגם המבטא] - 014

 

מהלך להשלמת תירוץ לשאלה משיעור קודם בעניין מנהגינו בהוספת הפסוק- "ונודע בגויים - " שלפני פסוקי "שוש תשיש", וסימן ש"כ להפטרות וילך והאזינו על דרך פשט ורמז - 015

טעמים לתיקון ההפטריות, וחקירה לפי כל הטעמים כיצד נקבעו שבע דנחמתא וכו' במקום הפטרות הפרשות המקוריות שהיו קודם החורבן, [הקורא פחות פסוקים מהחיוב, ומנהג שניים הקוראים את ההפטרה] - 016

תירוץ הרב שבכולן יש רמז לעניין הפרשה ומבאר את הרמזים - 017

ע"פ הנ"ל נותן טעם [ראשון] למנהג הוספת "ונודע בגויים" ועניין סדר ההפטרות  שאינו ע"פ סדר הפרקים בנביא - 018

 

נתינת עוד טעם [שני] למנהג הפסוק "ונודע בגויים" שזה כנגד התוכחה - 019

נתינת עוד טעם [שלישי] למנהג הפסוק "ונודע בגויים" על פי על פי המדרש תנחומא - 020

[הערה- שיש  נפ"מ ע"פ טעם התקנה לדין- הקורא 6 פסוקים ולא יהיה מעניין הפרש - 021

[שאלה כיצד הפטרת "וערבה" יהיה מעניין הפרשה וביאור על פי הגר"א] - 022

נתינת עוד טעם [רביעי] למנהג הפסוק "ונודע בגויים" על פי שיטת המתחילים-"ונודע בגויים" בהפטרת חתן - 023

שאלה  בעניין מי קודם בקדיש יתום האומרו על אב או האומרו על אח כששניהם בתוך השלושים - 024

 

שיעור 023- תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- י"ג עיקרי אמונה.

מוצ"ש ראה תשס"ט-

 

פתיחה - 001

בעניין תפילה בקול רם ותפילה במהירות, ובעל קול חזק שמאפיל על שאר קולות המתפללים, ומוביל את התפילה, בירור בגדרי ומשקלי העניין, [דרך להכיר יראת שמיים אצל האדם] - 002

הערה לעניין רמזים של סודות שיש באותיות לפופות בספר תורה  - 003

לשון מקינות ת"ב שלא מורגלים לומר-מקשה הרב מדוע לא לומר דווקא קינות שלא מורגלים בהם, וע"י זה תהיה התעוררות הכוונה? - 004

י"ג העיקרים-מה משמעותם ומהיכן לקחם הרמב"ם - 005

 

לשון הרמב"ם, שמי שאינו מאמין באחד מהם, יצא מכלל ישראל, ומעיר שיש בזה נפ"מ להרבה הלכות - 006

החילוק בין מומר להכעיס לבין מומר לתיאבון, גדר תינוק שנשבה, ומה יהיה גדרם של חילונים - 007

דברי הרמב"ם, חילוק בגדר זקן ממרא ממינים וגדר מוסר, ועניין דין הריגתם ואם נוהג בזמננו, וגדר תינוק שנשבה - 008

בגדר תינוקות שנשבו דור שני שבזמננו, וצירופם למניין, [שיטת הפרי תואר שמי שאינו מאמין אפילו בדבר אחד מחז"ל, שנחשב כגוי] - 009

חזרה לרמב"ם בעניין תינוק שנשבה, ומאמין העובר עבירות, ועומק עיקרי האמונה - 010

 

פיוט יגדל- מי חיברו, קבלת מהרי"ץ שרשב"ג חיברו, ונפ"מ שהי"ג קדמו לרמב"ם ולא הוא חידשם - 011

דברי מהרי"ץ על הפיוט מקינות ת"ב, שקיבוץ גליות ומשיח-מעיקרי האמונה - 012

קושית הר"י אלבו מה קשור גלות ומשיח לעיקרי האמונה - 013

ביאור מדוע קיבוץ גליות ומשיח מעיקרי האמונה, הגם שלא על זה עומד התורה - 014

המהולל- טעות דפוס שהוחלף הפסוק, דברי מהרי"ץ כראיה שצריך להיות פסוק "וידעת היום", ועוד ראיה מעניין החריזה  - 015

כיצד פסוק "וידעת היום" הוא לחיזוק האמונה - 016

 

בעניין הזכרת שם שמיים בכל דבריו, ומעשה מהרב מבריסק להראות עניין החסרון באמונת חכמים - 017

דוגמאות מיוסף שמזכיר ש"ש כל הזמן, להראות חשיבות העניין, ובעניין תפילה שלא יהיה במהירות - 018

השלמה לטעם אמירת פיוט יגדל בליל שבת ע"פ מהרי"ץ - 019

בעניין התעלמות מהרי"ץ מהעניין שאין יגדל מכוון על פי הסוד, וטעם לאומרים את סוף יגדל במהירות - 020

טעם שני למהירות ע"פ דעות החולקים במניין העיקרים,[ומבאר שאין מחלוקת בעצם העיקרים]021

  

לק"י תשס"ט

שיעור 024- תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בענייני- שמירת המסורת.

מוצ"ש שופטים תשס"ט-

 

פתיחה - 001

מהרי"ץ בע"ח בעניין אלול - 002

החילוק בין משכיל לנלבב - 003

ביאור "וילפת" - 004

פירוש מלאכי מעלה- אלו מיימינים ואלו משמילים - 005

קבלת הרב לגרוס "אֵלול" בצרי - 006

השם יחיא- האם פירושו זכריה - 007

חזרה לדברי מהרי"ץ- ביאור טעמו של מהרי"ץ, מה רצה להסביר ע"י הבאת פרקי דר"א - 008

 

בעניין-[ר"ח שחל בשבת ושכחו להפטיר מחר חודש- יחזור לעניין בהמשך] - 009

בעניין- בעניין דין כהן לשאת בת אם יהודיה, ואב גוי - 010

דחיית הדעה שמנהג התימנים כהרמב"ם ודעתו להתיר - 011

כלל בפסיקת השו"ע, וכלל אמתי קיבלנו הוראותיו - 012

הכלל אמתי אנו הולכים כהרמב"ם - 013

הוכחה לכלל, ממהרי"ץ בדין כהן שנשא גרושה מנישואין בפסולי עדות, [וסימן ל-10 פסולי עדות] - 014

 

בעניין- טעו וקראו הפטרת הפרשה ולא בעניין ר"ח, להראות דוגמא למנהג כהרמב"ם - 015

הערה שקשה שלא מעניין הפרשה, כשמפטירין "ויאמר יהונתן" וגם כשהפטרת "וערבה" יוצא ב"מצורע" אין לו קשר לפרשה - 016

סברת הרב לישב שמעיקרא כך תיקנו - 017

הלכה למעשה לעניין השלמת ההפטרה כשבדיעבד טעו - 018

ר"ח אב שחל להיות בשבת-גמרא, שיטת הרמב"ם, ומהרי"ץ [ורמז בחודשה ימצאונה] - 019

 

מביא השגות שיש על שיטת הרמב"ם, ומהלך מפורט לדחות את הסובר להגיהה את הרמב"ם, בהיפך מכת"י שלנו - 020

ההגהות מימוניות, וסיכום ההבדל בין השיטות- דח"א ו-דש"ח, ומשקל מנהגינו ע"פ הרמב"ם בהשוואה למנהג הספרדים והאשכנזים - 021

דחיית הסובר להגיהה את הרמב"ם,גם בעניין ערבית,שיש חילוק בין עניין ערבית,לעניין ההפטרה -  022

סיכום- בעניין ההליכה כהרמב"ם - 023

 

שאלות לרב-

בעניין ברכה בערבית- אם השתנה או כך היה המנהג הקדמון - 024

בעניין שיטת הרמ"א למי שאין לו מנהג - 025

לעניין ראית הרב בגרסת צרי במילת אלול - 026

מדוע יש שינוי בתרגום אותה המילה במילת-שוטרים - 027

בהבדל שוטרים שבתורה לשימוש בשם הזה בדורנו - 028

 

לק"י תשס"ט

שיעור 025 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בענייני- אלול ואותיות המשונות התורה.

מוצ"ש כי תצא תשס"ט-

 

פתיחה - 001

דרשה על פי האר"י, מעניין פרשת כי תצא לעניין חודש אלול - 002

בעניין חובת אמירת הסליחות גם לבני תורה, ומעשה מתלמיד הרמב"ן, ובירורי משקלים שיש בעניין הסליחות מול לימוד התורה - 003

קושי לעיון, בהבנת מהר"י בירב, בביאורו שעל דרך רמז, לשלוש דפורענותא ושבע דנחמתא - 004

בעניין אותיות המשונות שבתורה.

דברי הרמב"ם בהלכות, שיש להיזהר בהם - [[CDA 2 -001 - 005

בעניין הלוואה בריבית לגוי- רמז ע"פ חכמי תימן ב"ל" עקום לאחוריו, ועפ"ז חידוש לדיון אחר שיש בהלכה - [[CDA 2 -002 - 006

 

בעניין אות שיש עליה 7 תג'ין. [ועוד מספרי תג'ין נוספים באותיות אחרות] - [[CDA 2 -003 - 007

שיטת הרמב"ם בעניין שעטנז ג"ץ במזוזות ובספרי תורה - [CDA 2 -004] - 008

המקור בגמרא לעניין אותיות לפופות [תג'ין] - [CDA 2 -005] - 009

בעניין מזוזה ותפילין בדורנו, ואם פוסל לפופות שלא במקומן - [CDA 2 -006] - 010

בעניין שעטנז ג"ץ לשיטת עדות אחרות, על פי שיטת רבנו תם - [CDA 2 -007] - 011

המקור לחיזוק מסורת זו על פי מהרי"ץ - [CDA 2 -008] - 012

[בעניין ספרים המקודשים, "עדני", ו"אלבם"] - [CDA 2 -009] - 013

 

חזרה לעניין מהרי"ץ, וטעות שטעו בהבנתו - [CDA 2 -010] - 014

נתינת טעם לעניין "פ" שהם לפופות בעשרת הדיברות שב"ואתחנן", ואינן לפופות בעשרת הדברות שב"יתרו" - [CDA 2 -011] - 015

בעניין אותיות לפופות גם בנ"ך, דברי בעל ספר בדי הארון - [CDA 2 -012] - 016

הריטב"א בעניין לפופות בנ"ך - [CDA 2 -013] - 017

עניין ספר תַגֵ'י, מדוע נעלמו מהנ"ך וכיצד נשתמרו בתורה - [CDA 2 -014] - 018

גילוי ספרו של ר' שם טוב אבן גאון, מה שסיכם בעניין מסורת זו - [CDA 2 -015] - 019

 

שאלות לרב-

בעניין לחדש היום כתיבת תג'ין מלבד שעטנז ג"ץ - [CDA 2 -016] - 020

מניין שחידוש מסורת התג'ין הוא טוב, ללא שיש היום מסורת - [CDA 2 -017] - 021

האם למנהגינו עשיית שעטנז ג"ץ בימנו זה טוב - [CDA 2 -018] - 022

אם יהיה שייך לקבל לפופות שנשכחו וימצאו, ואינם ידועים לנו בתוך המניין שעל פי המסורת - [CDA 2 -019] - 023

אם תהיה תביעה על רחוק ממצוות, על לימוד תורה לשמה ומצוות דרבנן - [CDA 2 -020] - 024

בעניין הסתייעות מעדות אחרות ללפופות ותג'ין - [CDA 2 -021] - 025

בעניין רמז שיש בפסוקים בהפטרות הפורענות והנחמה [מספר התודעה] - [CDA 2 -022] - 026

 

מה למעשה לעשות היום בעניין לפופות בתורה במזוזות ותפילין ומהיכן לקחת תיקון סופרים - [CDA 2 -023] - 027

מה לעשות לעניין העלאת ילד לתורה, שאינו מבטא את האות "ח" כראוי וכדו' [ובעניין "ר" ו-"ג" ו-"צ" ו"ד"] - [CDA 2 -024]… - 028

בעניית עניית אמן על משמעות חירוף וגידוף שמתוך שיבוש בהגייה - [CDA 2 -025] - 029

אם אפשר לומר שמו"ת בארמית באשמורות בי"ג מידות האחרון, כהשלמה כשלא נאמר מקודם כשלא היו עשרה [ועוד בעניין שמו"ת בארמית], ואם יש איסור לומר לפני חצות, סליחות וי"ג מידות - [CDA 2 -026] - 030

 

לק"י תשס"ט

שיעור 026 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בענייני- י"ג מידות של רחמים והשלמות לשיעור קודם.

מוצ"ש כי תבוא תשס"ט-

 

פתיחה - 001

בעניין י"ג מידות של רחמים-

חשיבותם, [תחילתם ומקום סיומם], ופירושם - 002

עניין החזרה בתשובה בדרך הנכונה מהו - 003

תמיהה על טענות האבן עזרא החולק על הפירוש של "וימהר משה" - 004

[עניין מסכתות ומדרשים שהיו, ואינם בנמצא היום] - 005

תירוץ החתם סופר בשם הרמב"ן [שמשה מסר נפשו] לשיטת המפרשים שדחה האבן עזרא - 006

[דוגמא לגדר מסירות נפש, ע"מ לקרב אותנו לעניין] - 007

 

תמיהה אחת של הרב על תירוץ החתם סופר - 008

תמיהה שנייה של הרב על תירוץ החתם סופר - 009

הקדמת תמיהה נוספת על פי החזקוני, על מנת ליישב את התמיהה הראשונה - 010

ישוב לתמיהה הראשונה, [וממילא אין מקום לקושיית האבן עזרא] - 011

ישוב לתמיהה השנייה- מבאר את גדר "פוקד עוון אבות", על פי המדרש, וע"י זה יובן עניין מסירות נפשו של משה ב"וימהר משה", ושאין מקום לקושיית האבן עזרא, [שני סוגי "פוקד" שיש] - 012

קושיית החיד"א על המדרש - 013

 

תירוץ החיד"א על פי עניין חזזית באתרוג  - 014

[ השלמות בעניין אלול-

ביאור ההפכים שיש שמאחד יש יראה ומאידך שמחה ומעשה מספר קורא הדורות - 015

פירוש מהרי"ץ בעניין מאה חסר שתיים ] - 016

חזרה לתירוץ הט"ז שהוא באופן אחר בעניין שתיים שהם שלוש בחזזית האתרוג - 017

השלמות לשיעור קודם-

יישוב מדוע כן נצרך הרמז של מהר"י בירב בשבע דנחמתא ותלת דפורענותא, ורמז מניין ה-144 פסוקים מספר התודעה, ועוד רמזים לפי מנהגינו - 018

 

עיון בדברי מהרי"ץ בעניין ההפטרות שבת ור"ח ומחר חודש, אם דוחות את הפטרת "עניה סערה" של שבע דנחמתא - 019

שני מהלכים להבין את "ודו"ק" שאמר מהרי"ץ, והחילוק שיש בניהם - 020

שאלות לרב-

החילוק בין הקללות שנאמרו בלשון יחיד לקללות בלשון רבים - 021

בעניין ביאור הרב ב"פוקד עוון אבות", ושיטת האבן עזרא - 022

בעניין השינוי שיש בלשון הפסוק "על בנים ובני בנים" - 023

 

בעניין החילוק שיש בין שני מהלכי הבנת ה"ודו"ק" מצד ההווא אמינא, שקודם ההכרעה ההלכתית - 024

תוספת רמזים בעניין רמזי מניין הפסוקים שבהפטרות הנחמה והפורענות - 025

אמתי פוקד עוון אבות על בנים - 026

בעניין המנהג לומר מייד לאחר התוכחה "מי שברך" לקהל- "מלכא דעלמא", ובעניין הנמכת הקול, והנעימה - 027

האם למנהג הנ"ל, יש לומר שוב "מלכא דעלמא" לאחר ההפטרה, ועוד מנהגים בעניין - 028

עוד בעניין הקללות בלשון יחיד ומי כתב את משנה תורה - 029

 

לק"י תשס"ט

שיעור 027 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בענייני- הדין בראש השנה ובירורי הלכות.

מוצ"ש ניצבים וילך תשס"ט-

 

פתיחה - 001

בעניין שהעלימה התורה שראש השנה יום הדין - 002

בעניין גדר ספר חיים וספר הזיכרון, ודעת התוספות בביאור אם "חיים"-חיי עוה"ז או העוה"ב - 003

דעת הרמב"ן- בביאור אם "חיים"-חיי עוה"ז או העוה"ב - 004

ביאור ספר הזיכרון על פי הרמב"ן - 005

בעניין ברכת האשכנזים- לשנה טובה תכתב, ופליאה על המובא בשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א - 006

 

בדין- טעה ואמר האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט-ביאור משמעות המלך המשפט,והדין בטעה ב"האל הקדוש" - 007

הנידון בפוסקים בטעה ב"מלך אוהב צדקה ומשפט" - 008

הנזכר קודם רצה- שיש בזה חמר גמל, וממילא הכרח לפסוק - 009

עצה כיצד לצאת ידי חובה, במקרה שנזכר קודם רצה - 010

דחיית הסוברים שדברי הרמב"ם בהרהור, נאמרו רק על ברכות ולא תפילה - 011

בדין- כשאמר "ובכן יתקדש", אך לא זוכר אם סיים המלך הקדוש- דעות הפוסקים שיש, והכרעת הרב - 012

 

בדין- ש"צ שטעה ב"האל הקדוש", ותיקנו אותו הציבור מייד, אך עבר תוך כדי דיבור עד שתיקן הוא את עצמו - 013

גדר תוך כדי דיבור [והדעות שיש] - 014

בעניין אם מועיל צירוף של תיקון הציבור לש"צ, לשיעור תוך כדי דיבור - 015

ביאור הסברה שיתכן שיועיל, מדין אחר של שבועה - 016

לעניין ש"צ שטעה, בחילוק מדין שבועה, יתכן שלא יהיה תלוי במחלוקת הרדב"ז וכסף משנה, ולכל הדעות יועיל, והרחבת פלפול בזה - 017

 

בביאור מדוע "תוך כדי דיבור" מועיל לחזור, מלבד בארבעה דברים, ואם מועיל מהתורה או מתקנה מדרבנן - 018

דעת הרב להביא אסמכתא/ראיה מהנביא - 019

בדין-ש"צ שטעה ב"האל הקדוש", ולא תיקן, האם יחזור לראש כדין יחיד, ויחזור על הקדושה?.020

ביאור מחלוקת הפוסקים שיש - 021

הכרעת מהרי"ץ - 022

מה הדין כאשר טועה הש"צ ב"האל הקדוש", ולא תיקן, כאשר מתפללים הציבור איתו מייד תפילה אחת, וכגון במוסף של ר"ה - 023

 

ביאור למנהג שמוסף תפילה אחת ע"פ שיטת הגאונים, וע"פ זה מה יהיה בר"ה שחל בשבת ואין תקיעות - 024

חזרה לברור הדין בש"צ שלא תיקן בתפילה אחת שעם הציבור - 025

בעניין- תוספות זכרנו לחיים וכו', והשינויים שיש למנהגינו ב"עלינו לשבח", ביאור מהרי"ץ ע"פ התולעת יעקב - 026

שתי שאלות על הנ"ל-

מדוע למנהגינו השינוי הוא כל עשי"ת, אם התולעת יעקב ומהרי"ו דיברו רק בתפילת ר"ה, ותירוץ הבארות משה - 027

 

השאלה השנייה- כיצד הסכים מהרי"ץ לשנות את נוסח קדמונינו, כשנוסחאות אחרות שם לא הסכים לקבל, ותירוץ הרב ליישב - 028

בעניין- נתינת טעם ע"י הרב לאמירת "מצפץ מצפץ" בא"ת ב"ש, בי"ג מידות שביחיד - 029

שאלות לרב-

למה לא פוסקים על פי שיטת הרמב"ם בתשובתו, ומה שיטת הרמ"א בהרהור, ובדין ש"צ שטעה בהמלך המשפט - 030

בגדר "סילקא" שבסימני ליל ר"ה - 031

בעניין מדוע לא יועיל הרהור לש"ץ - 032

בעניין הראיה מהרדב"ז והכסף משנה, מדוע לא יועיל תיקון הציבור לש"צ - 033

 

לק"י התשס"ט

 אדר שיעור 01 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בענייני- הלכות סדר ארבע פרשיות.

מוצ"ש תרומה התשס"ט-

 

פתיחה - 001

פתיחה סימן קכ"א - סעיף א'- הערת הרב על סגנון ניגון הקריאה שהיה, ושיש הבדל בנגינות שבין הספרים - 002

ביאור ההלכה סימן קכ"א סעיף א'- זמן קריאת ד' הפרשיות - 003

ביאור פרטים שיש בהוצאת שני ספרים למנהגנו - 004

מחזק לדעת מה המשקל והיחס הנכון לשמירת מנהגים ותקנות, אם יוצר מחלוקת, וביאור לשון הרב שראוי להדליק נרות בפורים, הגם שנשתכח המנהג - 005

 

שאין לשנות מנהג בציבור, ואפילו אם אחד מהם מתנגד, וגדר מנהג ציבור שנהגו מחמת הימשכות ובלבול אחר עדות אחרות [עניין ברכה על כל כוס וכוס בכול גלילות תימן] - 006

סימן קכ"א - הלכה ב'- תיקון פורים לריה"ל - 007

בעניין מעלת פיוטי רבי יהודה הלוי, מקור הקטע שנשמט מהדפוסים בתיקון פורים ומעשה מראב"ע-חתנו של ריה"ל. [ביאור עניין גדולי ישראל שהסתירו את עצמם, ואח"כ גילו את עצמם, ומעשה מחיד"א] - 008

מעלת פיוטי הקדמונים להתדבקות בקדושה, כנגד ניגונים ממקורות לא כשרים שעל ידם נדבק בטומאה, וחיזוק לעמוד בפרץ כנגד זה - 009

 

ציבור ששכחו לקרא פרשת שקלים או פרשת פרה - 010

עניין סימן שזפ"א לד' פרשיות ומשמעות לשון שזיפה. [סימנים נוספים, וחשיבות הסימנים בכלל], וביאור עניין ההתבוננות שיש בד' פרשיות, ועפ"ז נותן הבנה מדוע יש עניין דווקא בסדר הנ"ל לפרשיות - 011

[ מנהגנו בעניין זכר למחצית השקל והראוי לנהוג היום - 012 ]

סימן קכ"א - הלכה ג' - הסבר ההלכה, והשיטות שיש אם זכור ופרה מדאורייתא - 013

[בעניין עלית קטן בבר מצווה למפטיר, בפרשיות אלה] - 014

 

מנהגנו בעניין פרשת זכור לנשים, ושגדר החומרה שלא תצא לשמוע בבית הכנסת, [ואם צריך התרת נדרים] ובירורים נוספים בזה ובעניין קריאת מגילה לנשים - 015

ביאור הסוגריים בחילוק בין פרה לזכור - 016

בעניין אם מגילה מנוקדת כשרה לקריאה, ודרגת ההידור בס"ת עם סימונים לקריאת פרשת זכור - 017

אם יש עניין להעמיד אדם מיוחד לקריאת פרשת זכור למנהגנו, ומתי יש מעלה להחמיר בחומרות.018

אם אפשר לקרא את פרשת זכור פעמיים בבית כנסת - 019

 

מה העניין לקרא כל עדה לפי מנהגה, ומה יעשו כשיש בעלי מבטא אחר שרוצים לקרא גם לפי מבטאם - 020

אם בעל קורא בעל מבטא מסוים, יכול לקרא לאחרים כפי מבטאם השונה ממבטאו, ואם עדיף שיקרא אחר שמבטאו כמותם - 021

אם יש ספק למנהגינו באופן קריאת המילה זכר, ומקור הספק ומשקלו, שאצל האשכנזים - 022

אם עדיף בקריאת המגילה שיקדים הש"ץ את אמירת הפסוקים שחוזרים עליהם הקהל, או יקדימו הקהל את אמירתם - 023

 

בעניין זמן חליצת התפילין בערב פורים, בערבית שלאחר התענית, ובשאר תפילות ערבית כשהן לאחר תענית, עניין טלית בכל התפילות, ואם הסברה שחליצת התפילין בזמן ק"ש מפריעה לאמירתה, יהיה סיבה לבטל את המנהג, ומה יעשה כשהציבור נוהג אחרת - 024

בעניין חליצת תפילין בזמן קדיש - 025

בעניין העדפת לבישת טלית, כשלבוש כבר בכובע וחליפה ובירורי משקלים בזה, ועיטוף בברכת המזון וקידוש, ובליל הסדר - 026

 

 לק"י התשס"ט

 

אדר שיעור 02 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בענייני- תענית אסתר ומקרא מגילה.

מוצ"ש תצוה התשס"ט-

 

פתיחה - 001

שע"ה סימן קכ"ב - סעיף א'-

הבדל חודש אדר מחודש אב, מנהגינו בזה, וגדר השמחה, [אם טוב תלית שלט משנכנס אדר, על מקום זכר לחורבן. התלוצצות אחד על חשבון השני, וחומר לשון הרע בחודש זה, ובאור בחינת "תמחה את זכר עמלק"] - 002

חזרה ללשון ההלכה- דין עם גוי, ועניין תענית על פטירת משה רבנו, [רמז בפרשת תצוה על זמן פטירת משה רבנו שיוצא בדרך כלל בפרשה זו, [מחלוקת הפוסקים אם הולכים לפי אדר ראשון או שני לעניין יורצייט]] - 003

 

שע"ה סימן קכ"ב –סעיף ב'-

טעם התענית אסתר ע"פ החיי אדם והרמב"ם - 004

טעם מדוע לא נזכר משה רבנו גם בעיקר ההגדה של פסח, וגם בתפילת שמונה עשרה, [והסתרת קברו], [עניין עשרת השבטים, וזיהויים, ויחוס התימנים] - 005

מעשה מהרב והכומר בעניין אי הזכרת משה רבנו - 006

המשך ההלכה- בעניין הקלה לחולה ומעוברת ומניקה בתענית אסתר, וכואבי עיניים, [חתן וכלה], ובאור גדר כואבי עיניים - 007

 

סימן קכ"ב - סעיף יג'-

אופן קריאת המגילה למנהגנו, וחובת דיוק קריאתה וטעמיה - 008

חידוש ממהרי"ץ באופן הטעמים במילות "מיום ליום", [הסבר היערות דבש בעניין הגורלות שערך המן, והסבר שונה ממנו מחז"ל] - 009

ודוגמא נוספת [שמות, כ"א י"ט- רק שבתו יתן], לעניין טעמים שלכאורה אין להם טעם, אבל יש בהם נפ"מ, ושיש לראות לדקדק בקריאת הטעמים היטב - 010

 

שאלה אם מותר- אם יהיה שקופיות על כתב הס"ת, ויקראו ע"י כך בדקדוק ללא טעויות. [וטעם מדוע לשון הקודש נקרא לשון הקודש, [ועניין סימון במסמרים ואפילו בדיו בס"ת]] - 011

שאלה מה למעשה לנהוג בציבור, שלא מורגל בדיוקים ויבואו להעיר לקורא, מחוסר ידיעתם - 012

בעניין חיוב קריאת המגילה בלילה וביום, לנשים ולגברים, ומה אם שמעה האישה רק פעם אחת, וברורים בעניין אם עדיף שתשמע בבית או בבית הכנסת, ואם כמנהגה או כמנהג עדה אחרת - 013

 

בעניין הבדלים במגילות תימן ומגילות עדות אחרות, והשוני ההלכתי בין מגילה והבדלים בס"ת, [עניין עמוד של עץ בסוף המגילה], ועניין העדפת פתוחות וסתומות כדעת רמב"ם - 014

שאלה- אם יצא ידי חובה מי שקרא זכור בס"ת ספרדי - 015

שאלה- אם ע"י תיק המגילה יוצא שהמגילה הפוכה, כשמונחת בארון, אבל כלפי חוץ נראה לא הפוך,

[וראה עוד בהמשך-018] - 016

אם מותר לעלות לקבר ביורצייט או קברי צדיקים בי"ד ט"ו אדר, ואם עדיף להקדים או לאחר כשיוצא בשבת ופורים סמוך לפני כן [וראה עוד בהמשך-018] - 017

 

ברורים חוזרים לעניין יציאת נשים לשמוע מגילה בבית כנסת, העמדת מגילה בהיפוך, ועליה לקבר - 018

בעניין שם ביתו של המן הרמוז בתיקון פורים - 019

אם יש מנהג לחלק את תיקון פורים לכמה קוראים, [והפיוטים שקודם תקיעת שופר] - 020

באור תהליך המצאת עוגיות פורים, ומקור השם "אוזני המן" שאינו ראוי, ומדוע כמשולש - 021

שאלה- בעניין חיוב הפרשת חלה באיסוף עוגיות פורים מכמה משלוחי מנות שקיבלו, ואם עדיף להפריש מהאפוי או משעת הגלגול - 022

 

לק"י תש"ע

שיעור 028 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בענייני- ערב יום הכיפורים

 מוצ"ש האזינו תש"ע-

 

פתיחה - 001

סימני החגבים הכשרים לאכילה - 002

בעניין מנהג הכפרות ופדיון כפרות - 003

טעם אחד לעניין הסעודה בערב יום הכיפורים - 004

טעם נוסף לעניין הסעודה בערב יום הכיפורים - 005

בעניין חומרות רק בימים נוראים,"דרשו ה' בהימצאו, קראוהו בהיותו קרוב" - 006

באור מהרח"ו שהפסוק נאמר על חודש אלול, וקושי מהגמ' בר"ה, [והנפ"מ שיש, כשיש הבדל בין המדרשים לגמ'], ושיטות נוספות שיש בביאור הזמן שעליו נאמר הפסוק - 007

עצת היצר בעניין המתח שיש בעשי"ת  - 008

 

משנה במסכת יומא, ודברי הרא"ש- שיש עניין לבקש מחילה דווקא בערב יוה"כ - 009

דברי הרא"ש בעניין טבילה בערב יוה"כ- ודחייתו לדברי רב עמרם גאון לברך על טבילה זו, מכיוון שאין לה רמז בש"ס - 010

קושיית הרב, שלכאורה כן יש לה רמז מהמשנה עצמה - 011

מנהגנו בעניין הטבילה וברכה לטבילה, והטעמים שיש לטבילה והנפ"מ שבטעמים [דעת השת"ז, ודין הנשים בזה] - 012

הערה כללית לעניין הטבילה וטבילת עזרא, ומתי להקפיד על חציצה - 013

 

דברי המאור ושמש- בעניין חשיבות הטבילה, וההכרח לעניין כשלומד קבלה [ובדין כשרק גורס בזוהר] ובעניין המתנגדים והחסידים - 014

תמיהת הרב על אופן פירוש המאור ושמש בביאור המדרש, בעניין טומאת כהנים - 015

חזרה לעניין דרך הריצוי בבקשת סליחה בערב יוה"כ, ודין גוי - 016

חיוב הבקשה ג' פעמים- מהיכן נלמד, והגדרים שיש בזה - 017

פר"ח- כאשר השני לא התרצה, מה דינו - 018

כאשר לא פייס והשני מחל, האם מועיל [שיטות האבן חביב, והיפה מראה],[דיוק ברא"ש, לעניין "נוטר לו איבה"] - 019

 

הדברים שלא חייבים למחול, ושהשונאים החייבים למחול - 020

מה קורה עם כפרת יום הכיפורים בבין אדם למקום כאשר לא פייס-בבן אדם לחברו? - 021

דעה שמביא החיד"א [ודוחה אותה], שגם בין אדם למקום לא התכפר אם לא ריצה את חברו - 022

תמיהת הרב על הכף החיים שתומך בדעה שדוחה החיד"א, וחילוק בסוגי עבירות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו - 023

לשון הכף החיים, ודיוק הרי"ף מהמשנה - 024

[הערות על טעויות לכאורה, שיש לש"צ] - 025

 

חזרה לשיטת כף החיים ודיוק הרי"ף - 026

תירוץ הרב לשאלה שיש מדיוק הלשון של הרי"ף, ע"פ יסוד האור החיים, בעניין מה שמשה ראה אצל רבי עקיבא שכל כך התפעל ממנו - 027

תמיהה על הכף החיים בעניין היפה ללב ומתוך הרמב"ם - 028

שאלות לרב-

הלכה למעשה כשמחל ללא ריצוי - 029

אם נמחל חלק הבין אדם למקום אם ישנו בבין אדם לחברו, [ושיטת הרמב"ם] ואם יש חולק - 030

 

מה יעשה כשאינו יודע במי פגע - 031

אם מועיל, מחילה בפה אך יש הקפדה בלב, האם נדרש דווקא מחילת הלב או די בפה ומה יעשה לעניין בקשת סליחה כאשר הנפגע אינו יודע שהוא הפוגע - 032

מה יעשה כשאינו זוכר במי פגע - 033

האם יועיל בקשת סליחה כשיודע מבקש הסליחה שימשיך ע"י אונס לגרום צער - 034

בעניין לבישת לבן ביום הכיפורים ומנהג תימן - 035

בעניין נעימת החצי קדיש לאחר קריאת הס"ת ונעימת העלינו לשבח, והמהולל ורפאני, בר"ה - 036

 

בעניין מנהגי העמידה ב-ה' הוא האלהים, בסליחות בערב שני של ר"ה, ובתיקון שלפני שחרית של שבת - 037

אם טוב, ואפשר להעמיד תנאי למחילה לחברו, כשיודע שעתיד להמשיך לצערו בעניין שעליו מבקש סליחה - 038

האם לומר שסולח לכול מי שציערו, קודם ק"ש שעל המיטה, מכיוון שאינו מודפס בסידורים - 039

 

לק"י תש"ע

שיעור 029 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בענייני-כוונת הישיבה בסוכה וחובת השמחה בחג -

מוצ"ש חוה"מ סוכות תש"ע-

 

פתיחה - 001

"כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", גמ' מסכת סוכה-המחלוקת אם סוכות ממש או ענני כבוד - 002

אם בכוונת הסוכה די כשאר מצוות בכוונה לקיים את המצווה, או שיש גם לכוון את טעם המצווה וממילא טעמה תלוי במחלוקת כנגד מה הסוכה - 003

הב"ח- שלוש מצוות שנאמר בהם "למען", שיש לכוון גם לטעם המצווה - 004

מהלך לבאר מדוע נקרא "חג הסוכות", ומה ביאור המחלוקת אם ענני כבוד או סוכות - 005

מבאר שלא פשוט כמו מי ההלכה ר"א או ר"ע, [ומזכיר בזה גם את שיטתם [משיעור קודם] בעניין עבירות שבין אדם למקום כשלא פייס את חבירו] - 006

שיטות הפוסקים בעניין הסוכות, במחלוקת ר"א ור"ע - 007

 

תשובת הכפליים לתושייה, מדוע נקרא "חג הסוכות" בלשון רבים, ששני הדעות אמת, והשאלה היא כנגד מה התורה ציוותה אותנו לכוון, וביאור הסברות של שתי השיטות - 008

דעת הרב שאין צורך להגיע לתירוץ הכפליים לתושיה, וניתן להעמיד לכל שיטה הסבר מדוע נקרא חג סוכות בלשון רבים - 009

מבאר שגם רבנו שלום שבזי תירץ על פי הפשט והסוד, ולפי שיטה אחת, ללא צורך לתירוץ הכפליים לתושייה שמרכיב את שתי השיטות - 010

מבאר מדוע קוראים בחג הסוכות את מגילת קהלת, ועל מה השמחה בכלל, ומעלת תרגום קהלת בהבנת הלימוד, ותירוץ ע"פ התרגום להנ"ל - 011

 

דברי מהרי"ץ בחובת הזהירות מדאגה בחג, ושיש לשמוח בחג, ושיש לזה השפעה לכל השנה, ודברי הפלא יועץ בעניין הנ"ל - 012

במשקל השמחה ועניין הפרעות היצר לקלקל - 013

עצה כנגד הפרעת היצר לשמחה, ומתבאר ע"י מקרה שקרה לבעל הלבושים - 014

[עניין בכי בשבת אם מותר בשבת מעיקר הדין] - 015

[בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין-פירושו] - 016

דברי ר"א בן הרמב"ם ששמחה על תשובה מאהבה שייך גם לשלמים, כי חזרה בתשובה עדיין שייכת גם למדרגת השלמים, ומעשה שהיה בזה בזמן הרמב"ם - 017

 

באור המבי"ט מדוע לישראל מועילה תשובה ונמחק הכל ממש, ולא לגויים - 018

חזרה לבאר מה כוונת הסוכה, ועל פי ביאור-מדוע קודם מתן תורה קיימו האבות את המצוות, ומה כיוונו אז מקודם למתן תורה ומקודם שקרו המקרים של יציאת מצרים וכו' - 019

הלכה למעשה לעניין כוונת הסוכה - 020

שאלות לרב-

מדוע גמר קריאת מגילת קהלת הוא בשמחת תורה - 021

אם אדם עובר איסור אם ייטול לולב ביום ראשון שחל בשבת - 022

בעניין נתינת לולב לקטן, לנענע לאחר ההושענות, אם גם צריך זהירות בעניין הקניין - 023

 

בעניין להעביר סכך מסוכה לסוכה בחג - 024

אם ניתן להוציא רכב ממוסך בחוה"מ, כאשר נגמר מלאכתו בחוה"מ - 025

אם יש עניין לשנות שלא יהיה בדרך אומנות, לאומן, שמטעם דבר האבד עושה אומנות שאינו דבר מצווה - 026

בעניין אם אדם סובר להחמיר להניח תפילין בחוה"מ בסתר, אם עובר איסור - 027

בעניין אופני כתיבה במותרים בחול המועד - 028

אם כתיבה העוזרת ללימוד, מותרת בחוה"מ - 029

מתי כתיבה במחשב יחשב מלאכת אומן - 030

 

לק"י תש"ע

030 - דרשת הרב בכנס הקבלת פני רבו סוכות התש"ע

 לשמיעה – CDA//MP3

חוה"מ סוכות תש"ע-

 

פתיחה - 001

הטעם שרק בשתי מקומות בתורה, ביוה"כ ובחג הסוכות שפרשת המועדות, כתוב "אך", ע"פ  מנורת המאור - 002

משמעות אחרת למילה "אך", ע"פ "וישאר אך נח", ועפ"ז לפרש טעם נוסף ל"אך" שביוה"כ וסוכות - 003

מעשה מהנודע ביהודה - 004

חיזוק לעדת תימן שהם בעליה, ומעשה מעניין סנחריב שבא לירושלים, ללמד כוח התורה, וכוח העדה - 005

 

בעניין כוונת הסוכה, שבסוכה יש חידוש שיש לכוון גם את טעם המצווה, לדעת הרבה פוסקים, ולביכורי יעקב אפילו לא יצא חובה -  מנהג תימן בזה, ומתי כן להוסיף עניינים שלא נהגו אבותינו, ודוגמא מעניין הנענוע לולב - 006

נתינת טעם להלכה למעשה לעניין כוונת הסוכה [ראה גם שיעור 029 בפרוט] - 007

ביאור הזוהר לסוכה, והרמז בפסוק "ישבו יושבי בצילו" ומעלת הימים שעד שמיני עצרת - 008

חיזוק לניסיונות ימנו - 009

השלמה לעניין הכוונה בישיבת הסוכה - 010

 

שאלות לרב-

המנהגים שיש בעניין העמידה בי"ג מידות, כיצד ראוי לנהוג, ואם הוא מנהג קדום - 011

מעיקר הדין, אם סוכה שסיככה קטן כשרה - 012

על מה נאמר איסור לא תתגודדו - 013

המצטרף לתפילת הציבור בשמונה עשרה מאמתי נחשב שמתפלל עם הציבור, ומאמתי כבר לא - 014

המצטרף לתפילת הציבור ורק אחד עדיין מתפלל שם, האם נחשב תפילה עם הציבור? - 015

מדוע להכין כיסוי לסכך לכשירד גשם, הרי ירידת הגשם דומה לשפיכת קיתון בפניו - 016

 

למ"ד שפלפונים זה טוב לסיכוך, כשנמצאים שם במשך כל השנה, כמה לכתחילה יש להגביה מהם לשם סוכה, לפני סוכות - 017

בדין מחצלת, שניכר על הרצפה שחמתה מרובה מצילתה - 018

אם צריך שהשילוש של ההדס יהיה ברציפות - 019

האם ניתן לקשור את הסכך בחוטי פשתן על מנת שלא יעוף הסכך, מדין מעמיד לסכך, והאם נחשבים החוטים כמקבלים טומאה - 020

לנוהגים לברך רק כשאוכלים בסוכה, ולנוהגים לברך כל פעם שנכנס לסוכה,מתי יברכו לישב בסוכה אם נטל כבר ידיו - 021

 

אם לא ברור אם המקדש מכוון להוציא ידי חובה את השומעים, מה יעשה השומע - 022

באמירת ויהי נעם במוצ"ש כשהיחיד עומד ועוד לא סיים וכבר עונים הציבור לקדושה, האם יענה עמם בעמידה או בישיבה - 023

בקידוש בבית הכנסת האם להעדיף אכילה ושתייה בחדר צדדי, ואם אין, מה יעשו - 024

מקור הנוהגים שההסדרה [לתפילה] נאמרת ע"י כל הציבור, ולא ע"י הרב, ותועלת שתי המנהגים - 025

האם מותר לענות אמן על הלל או כל עניין שלמנהג המברך, מברכים, אך למנהג השומע לא, וכמה השיעור לפת הבאה בכסנין כשנאכלת כפת שחרית - 026

האם למנהגנו נשים עונות אמן על ברכת לישב בסוכה של המקדש, ואם זה הפסק בשבילן - 027

 

לק"י תש"ע

שיעור 031 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- תוספת שבת וברור בגדר מינות -

 מוצ"ש בראשית תש"ע-

 

פתיחה - 001

רמב"ם הלכות תשובה- אלו שאין להם חלק לעוה"ב, כ"ד הסוגים של מינים ואפיקורסים - 002

טעם מהחיד"א שנקבע פרשת בראשית לאחר ימים נוראים דווקא, וגודל חשיבות ההתחלות בכול עניין להשפיע על כל ההמשך - 003

בעניין שתי שאלות שהיו ללא תירוץ, בעניין מה הרמז בסימן זמ"ן נק"ט, ומדוע נקרא סדר מועד בלשון יחיד - 004

רמז ראשון לסימן זמ"ן נק"ט - 005

רמז שני לסימן זמ"ן נק"ט - 006

רמז שלישי לסימן זמ"ן נק"ט [חשיבות קביעת זמן קבוע ביום לתורה, שכל הקבוע כמחצה על מחצה דאמי] - 007

 

רמז רביעי לסימן זמן נק"ט [עניין 2000 שנות תורה, וחידושי תורה של עכשיו] - 008

ביאור הסברות שיש ללא ראיה, מדוע סדר מועד בלשון יחיד - 009

תירוץ הרב שמבוסס בראיה ממדרש תהילים - 010

[סימן נז"מ קט"ן לפי המדרש והרמז שבו] - 011

עיון בעניין תוספת שבת, כמה זמן יש להוסיף, ואם הזמן המוגדר הוא חובה, [וכן לעניין ישיבת סוכה למנהג לברך בכל פעם שיושב] - 012

השיטות שיש בתוספת שבת, ולכל הדעות כמה עפ"ז השיעור המועט ביותר - 013

 

בעניין מנחה סמוך לשקיעה בערב שבת, ודעת הפמ"ג שלא סותר תוספת שבת את מנחה, ובעניין מנחה לאחר השקיעה גם בימות החול - 014

בעניין המקבל שבת מפלג המנחה, והתחרט, האם יכול לחזור מקבלתו - 015

האם במחשבה או בדיבור יש לקבל שבת, והשיטות שיש מתי נחשב לציבור שמקבלים שבת [ויו"ט] [וברורים נוספים בעניין מנחה ותוספת שבת] - 016

חזרה לעניין סוגי המינים והאפיקורוסים שמנה הרמב"ם - 017

ביאור "אין לו דמות הגוף ואינו גוף" - 018

ביאור הרב ל-"לא נערוך אליו קדושתו", ע"פ הנ"ל - 019

 

ביאור דברי מהרי"ץ בחלק הדקדוק, בעניין צלם אלוהים, [ומהו כ"ד גדול] וביאור הרב מה עניין הסוד שרמז מהרי"ץ - 020

בעניין שיטת הראב"ד שמשיג על הרמב"ם בגדר מינות של דמות הגוף לבורא - 021

שיטת חובת הלבבות - 022

סיכום השיטות, והרחבה בשיטת הרדב"ז וראייתו - 023

שיטת הכתב תמים, שחולק על הגדרת "משל" שבדברי הרמב"ם, וסובר שהקב"ה כן מדמה לנביאיו ברצונו גם בדמות, והגם שאין לו דמות הגוף - 024

ברור שיטת הרמב"ם שכנגד טענת הראב"ד [וכלל לעניין סודות התורה הטמונים באגדות חז"ל] - 025

שאלות לרב-

כיצד יוסבר העניין בזרוע נטויה לפי הרמב"ם - 026

מדוע בצלמנו כדמותנו בלשון רבים ולא בשם יחיד - 027

בעניין ציור שם הוי"ה לעניין מינות - 028

בעניין אם לשונות בכינויי אברים שיש בקבלה זה כשיטת הרמב"ם ופירושם - 029

בעניין אופן שיש שני טעמים במילה אחת - 030

 

לק"י התש"ע

שיעור 032 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- פיוט יגדל וי"ג עיקרים - 

מוצ"ש נח תש"ע-

 

פתיחה - 001

בעניין קושיית הראשונים מה סימן אות ברית יש כאן, שהרי ע"פ הטבע נוצר הקשת - 002

אם ראוי לומר לחברו שיש קשת, על מנת שיברך - 003

סיכום קצר לרמב"ם הל' תשובה משיעור קודם [שיעור-031] - 004

[בעניין השיטות שיש אם המלאכים בעלי גוף, ועפ"ז ביאור ל-אין לו דמות הגוף ואינו גוף, לא נערוך אליו קדושתו] - 005

הרמב"ם בעניין י"ג יסודות האמונה - 006

[בעניין דברי הרמב"ם שיש הכרח לחזור היטב על היסודות על מנת לדעתם] - 007

עיון בשאלה- היכן י"ג העיקרים בחיבור הרמב"ם, ומדוע ליחס לרמב"ם את י"ג העיקרים, [כלל- שהחיבור עיקר מול פירוש המשניות] - 008

 

שיטת רבי חסדאי, הרדב"ז ושיטת ספר העיקרים בעניין מניין העיקרים - 009

לשון מהרי"ץ בעניין פיוט יגדל - 010

[הטעם ל-לכו נרננה, לכה דודי, ופיוט בר יוחאי בשבת] - 011

[הערה על החמ"י] - 012

דיוק מהרי"ץ מהחמ"י, שיש לומר את פיוט יגדל דווקא בשבת ודווקא אחרי ויכולו - 013

מהלך לנתינת טעם להבנת מהרי"ץ, מדוע לא טוב האומרים את פיוט יגדל קודם ברכו ואפילו שהוא אחרי מזמור שיר ליום השבת - 014

מראה שיש שתי טעמים לשבת, ע"פ הבדל עשרת הדברות שביתרו וב-ואתחנן - 015

 

שיטת הרמב"ן שאין כאן שני טעמים, אלא עניין אחד שהוא לזכר לראשון [הבדל בין זכרון לזֵכר וסגולה לחיזוק הזכרון] - 016

עפ"ז מבואר טעם מהרי"ץ מדוע דווקא לאחר ויכולו יש לומר את יגדל - 017

[ביאור מה זה חידוש העולם, ע"מ להוציא מדעת הכופרים] - 018

טעם נוסף בדברי מהרי"ץ לאמירת יגדל, שעל פיו יוצא שאין לומר את יגדל לפני ברכו אלא לאחר תפילת שבת, וכן לא יהיה שייך אמירתו ביו"ט - 019

 

הערות הרב על דברי סדר היום- א'-דברי סדר היום על מוסף ולא על ליל שבת כמהרי"ץ - 020

ב'-עניין מצוות עונג שבת לשיר בשבת - 021

 

עיון כיצד אמר מהרי"ץ שע"י י"ג עיקרים נעשה צדיק, הרי נעשה יהודי, וכיצד הי"ג עיקרים עושים אותו צדיק - 022

בעניין ייחוס י"ג העיקרים לרשב"ג ולרמב"ם, וסברת הרב לעניין קדימת הי"ג עיקרים לרמב"ם וכיצד יתיישב עם מה שכתב בחיבורו - 023

עפ"ז נותן הבנה לעניין אמירת סוף יגדל במרוצה - 024

בעניין אמירת פרשת ציצית במרוצה וקשיים בטעמים שהביא הרשי"ה - 025

דחיית טעם אחר של מי שכתב שזה דרך לשתי שיטות-בבל וא"י, וזה נפ"מ על מנת ללמד שנשים פטורות מציצית - 026

 

נתינת הסבר של הרב על פי הרביד זהב, כיצד נגרם שנאמר במהירות, [ומעיר על רביד הזהב שאין זה מעשה בורות עניין ראיית הציצית ונישוקה] - 027

חזרה לבירורים בעניין אמירת יגדל ע"י הציבור - 028

שאלות לרב-

אם עדיף לומר יגדל לאחר עלינו לשבח - 029

מדוע לשון זיכָרון, חזק מלשון זֵכר, ולא יחשב מוקטן ע"י סיומת "און" - 030

מדוע לא השמיט מהרי"ץ את עניין מניין י"ג עיקרים, מאחר שיש ספק במניינם - 031

 

לק"י התש"ע

שיעור 033 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בירורי הלכות בברכת רעמים וברקים וקשת - 

 מוצ"ש לך לך תש"ע-

 

פתיחה - 001

בעניין ברכת רעמים וברקים וקשת, ההבדל בסימן הקשת אם מופיעה בבוקר או לפנות ערב, ובעניין ברכה שלא בשם ומלכות - 002

מהרי"ץ בעניין ברכת ברקים ורעמים, ובירור הלשון- איזה שירצה יברך - 003

בעניין נוסח הברכות-עושה בראשית, ושכחו מלא עולם, [ההבדל בין כח וגבורה], ולשון מהרי"ץ בביאור שכחו מלא עולם - 004

על מנת להבין את לשון "עושה בראשית", מקדים ביאור לשון צור אם הוא מלשון יוצר, ע"פ המפרשים ברמב"ם בעניין אחד מהעיקרים שהמאמין בקדמות העולם נחשב מין - 005

 

באור הרב בהבנת לשון הרמב"ם בגדר צור, [והסבר שהרמב"ם בא לסתור את אפלטון ואריסטו, ומי הם היו], ועל פי זה מבאר את לשון עושה בראשית - 006

חזרה לעניין מה לבחור מהברכות - 007

מתחיל את עניין- ברכה תוך כדי דיבור - 008

[חוזר לעניין הקודם לבאר שאין ייחודיות דווקא לנוסח כחו מלא עולם להעדיפו על נוסח עושה בראשית] - 009

חוזר לעניין תוך כדי דיבור בדין היושב בבית הכסא ושמע קול רעם, ועיון בשיטת הט"ז-עד כמה יחשב כעוסק בעניין והוי כתוך כדי דיבור - 010

 

פסק מהרי"ץ בפעולת צדיק שלא כבעץ חיים, וכלל כיצד יוכרע הדין באופן כזה - 011

ברור בשיטות הפוסקים בדין רעם חלש - 012

ברור בשיטות הפוסקים בראיית הבזק הברק ולא את הברק עצמו - 013

בעניין קשת שנראית רק חציה ולא כולה - 014

בדין ברכה על קשת שנסתלקה וחזרה והופיעה  - 015

בעניין שמיעת ברכת שהכל בשידור חי אם יענה אמן - 016

חזרה לברור הסברות בעניין ברכה על קשת שחזרה והופיעה באותו היום, וע"פ זה יתבאר גם ספקו של המ"ב בדין קשת שנראית רק חציה - 017

 

הערה על ה"ברכת ה'", שאין ראיה לשיטתו מהחיד"א בעניין חזרה והופעה הקשת באותו היום - 018

שאלות לרב-

אם יכול לברך על רעם ארוך, תוך כדי שמיעתו - 019

בעניין ברכת לבנה לאחר 30 יום - 020

הלכה למעשה בעניין קשת שנראית חציה - 021

ברור בגדר עסוקים באותו עניין - 022

בעניין ברכה על קשת שיוצר אדם - 023

בעניין השתמשות במיקרופון לחזן - 024

 

בעניין שהיה זמנים שלא נראתה הקשת, כהוכחה שאין זה טבע - 025

בעניין החילוק בסברה שיש בראיית הלבנה מראיית הקשת - 026

בעניין לבנה שרואה שמיד תתכסה, וחילוקו מרעמים או ברקים - 027

בעניין חיסון נגד שפעות - 028

בעניין תפילין לאחר תפילת שמונה עשרה וברכתה - 029

בעניין לברך גם ברכה על רעם וגם ברכה על ברק - 030

 

לק"י התש"ע

שיעור 034 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בירורי הלכות בברכת רעמים וברקים - 

מוצ"ש וירא תש"ע-

 

פתיחה - 001

באור המהרש"א בטעם בריאת הרעמים שנבראו לפשט עקמומית שבלב - 002

מעשה מהגר"א [שמתוכו מתבאר חטאם של סדום ועמורה] - 003

ביאור העניין מדוע לא היו מקבלים בסדום ועמורה אורחים - 004

חזרה לעניין רעמים- שני תירוצי המפרשים לקושי בגמ', הסבר הרב לדוחק שבתירוצים, [עניין ש"ס כת"י אם נשתמר במלואו מתימן], נוסח הש"ס ממדרש הגדול שע"י מתיישב הקושי בגמ', [הערה לשיטת תירוץ הצל"ח-שלשיטתו גם אין חילוק לעניין רעמים חלשים או חזקים לעניין ברכה, ולא כמי שרצה לחלק להלכה למעשה - 005

 

בעניין הבזק הברקים- הערת הרב שלא ברורה ראיית הציץ אליעזר - 006

דברי מהרי"ץ-בעניין ברכות נפרדות לרעם וברק, ואם בשתי נוסחאות או נוסח אחד לכל אחת, ואם ניתן לפטור את שניהם בברכה אחת - 007

מביא את שיטת הט"ז [והמ"א בהמשך] על מנת להבין את שיטתו של מהרי"ץ - 008

שאלת הרב בגמ' ותירוצו- מדוע בברקים לא נאמר העניין שמפשטים עקמומית שבלב, ורק ברעמים, ועי"ז יובן ספקו של הט"ז - 009

חזרה לעניין ברכות נפרדות לרעם וברק, ביאור שיטת המ"א והסבר המחצית השקל למ"א - 010

 

ביאור שיטת השת"ז ומהרי"ץ למנהג אבותינו על פי הנ"ל, בחילוק ממנהג האשכנזים - 011

ביאור תוך כדי דיבור כדיבור דאמי בשיטת מהרי"ץ בשומע רעם וברק יחד, ואפשרויות ההסבר בשיטת מהרי"ץ, [ובעניין הרוצה לכוון מראש ולפטור את הרעם שיבוא מכיוון שברק ורעם באים יחד על פי רוב] - 012

סיכום שיטת מהרי"ץ - 013

בעניין ברכה על שמיעת ברקים ורעמים דווקא בעמידה ומנהגנו בכלל בברכות המצוות אם בעמידה או ישיבה - 014

בעניין שמיעת ברקים ורעמים תוך כדי תפילה [וחילוקי המקומות בתפילה שיש בדין זה] - 015

 

בעניין שמיעת ברכת שהכל בשידור חי ושיעור זמן תוך כדי דיבור - 016

בעניין שמיעת ברקים ורעמים תוך כדי לימוד תורה, וגדר לימוד לרבים, ודחיית הרב לראיית הפסקי תשובות - 017

בעניין נתפזרו העבים בין ברק לברק ובין רעם לרעם, ותנאו של מהרי"ץ שדווקא שנטהר הרקיע - 018

המאמר מרדכי בגדר נתפזרו העבים, וכשיטת מהרי"ץ -  ובאור הסברא בנתפזרו העבים, מדין היסח הדעת, והערה על הקושי שיש בהבנה זו - 019

 

הסבר הרב היכן המקור בהלכות קטנות שציין לו מהרי"ץ, ומראה בזה עומק עיונו של מהרי"ץ, ועפ"ז התבוננות בפרטי דינים ושאלות, בדין יום ולילה בנתפזרו העבים, והשומע בשינה - 020

בעניין חלק הדקדוק על ההפטרה, במילת ויאמר, וטעמים תמוהים שיש בפסוקים, שאין לשנותם, והסבר הרב היכן המקור ברלב"ג ובילקוט שציין להם מהרי"ץ, וביאור מדרגת אלישע הנביא - 021

שאלות לרב-

בעניין תנ"ך שבהוצאת קורן וספרי התיגאן - 022

אם לענות על ברקים ורעמים בחזרת הש"ץ - 023

האם מותר מה שהשונמית אחזה ברגלי הנביא - 024

 

חזרה בביאור הציץ אליעזר - 025

שיעור נתפזרו העבים בלילה - 026

בעניין אכילת גבינה ודג, או דג ובשר - 027

בעניין שימוש בשבת בכוס שמשנה צבעו מחמת חום השתיה או קור - 028

בעניין סימני פסוקי הפרשיות שביאר בתורה קדומה שהוי שמות בני אדם - 029

בעניין סימני החלוקה של הקוראים במנחה של שבת ושני וחמישי - 030

שאין לברך על ברכה ששומע מהקלטה - 031

 

בעניין האם דווקא עלות השחר הפסק לעניין ברקים או כבר הקימה לפני כן - 032

בעניין טלטול בשבת לבשר המונח על מאכל שחפץ בו - 033

בעניין עדים פסולים לקידושין, האם יחשבו הקהל כעדים - 034

בעניין לברך שתי ברכות בשומע רעם וברק תוך כדי דיבור - 035

 

לק"י התש"ע

שיעור 035 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בירורי הלכות בברכת רעמים וברקים - 

 מוצ"ש חיי שרה תש"ע-

 

פתיחה -   - 001

מעלה את השאלה ש-מכיוון שאין ישראל נגאלין אלא בתשובה, מדוע איננו רואים גאולה מייד במוצאי כיפור בכל שנה, ומתרץ - 002

מביא יסוד חשוב, המחזק, לעניין קבלת ייסורין ותשובה - 003

בעניין נתפזרו העבים- שיטת מהרי"ץ וכף החיים, ושיטת המ"ב שחולק, ותמיהה על הכף החיים שלא פסק סב"ל - 004

[מבאר טעם לשיטת הספרדים בפסק, מדוע אע"פ שמקלים בספיק ספיקא אינם מקלים בברכות בספק ספיקא] - 005

מביא שיטה המקילה עוד יותר בהפסק לברכת רעמים וברקים, לבאר שרוב הפוסקים סוברים לברך, וממילא אין לומר סב"ל נגד מהרי"ץ - 006

 

בעניין היסח הדעת המצריך ברכה מחדש, מה הדין כשהוא לא יודע בינתיים מה קרה, ורק ע"י שאומרים לו אחרים, ובמצב שישן מה דינו - 007

מבאר מה מחלק להיחשב היסח הדעת בברכת התורה, ובברכת רעמים וברקים המושוות לה - 008

טעם מדוע ברכת התורה של הבוקר פוטרת את כל היום - 009

ברור השיטות- עד מתי הזמן שפוטרת ברכת התורה -  דין קימה לפני עמוד השחר לאשמורות, [והמנהגים שיש בזמן אמירת האשמורות], שיטת מהרי"ץ שעל פי שיטת ר"ת, ומי שלא ישן בליל שבועות - 010

 

ברור  המנהג וההלכה למעשה בברכות התורה, ועפ"ז מחשב מה יהיה הדין בברקים ורעמים, בקימה קודם עמוד השחר - 011

ברור בעניין הנוהגים בליל הוש"ר ששומעים ברכות התורה ממי שישן כל הלילה, וחידוש המ"ב [ע"פ רע"א], שהנ"ל דווקא למי שלא ישן ביום קודם, אך הישן ביום יכול לברך קודם עמוד השחר ואפילו שלא ישן כל הלילה - 012

מביא הקדמות להבנת חידוש המ"ב- מסביר את השיטות בשנת קבע ועראי -  השיטות שבשו"ע אם שינת קבע הוי הפסק, קושיית הב"י על האגור, שיטת רע"א, והחזו"א והגרי"ז ותשובות והנהגות החולקים על רע"א - 013

 

תמיהת הרב על החולקים על רע"א מפני שנראה שחשבונו של רע"א נכון וברור - 014

עפ"ז- מעלה שאלה על ברכת התורה קודם עמוד השחר בליל הוש"ר, ותירוץ הרב מדוע כן אפשר לברכה [וברורים בזה בעניין שעל דעת התקנה המברך, ובעניין ברכות אירוסין] - 015

שאלות לרב-

בעניין השוואת ברכת רעמים וברקים לברכת התורה לעניין היסח הדעת - 016

בעניין שיטת החזו"א והגרי"ז כשלא ישן ביום ולא בלילה, ועבר עמוד השחר, אם יהיה פטור עדיין מברכות התורה -

והרב מברר שוב עניין השינת קבע, וכשישן פעמיים בלילה, מה יחשב מביניהם לשינת הקבע - 017

 

ברור חוזר למנהג ושיטת מהרי"ץ, בעניין ברכות התורה קודם עמוד השחר - 018

אם יכול להתפלל עם הציבור שמתפללים קודם עמוד השחר, מי שישן בלילה וקם קודם עמוד השחר, ומבאר בעניין הרוצים לחלק את ההקפות בהושענא רבה לפני ואחרי התפילה - 019

מקור למנהגינו שהנץ כחצי שעה קודם הנץ שבלוחות- ביאור מה זה הנץ הנראה והנץ המישורי [האסטרונומי], וברור דברי שו"ת רביד הזהב בעניין זה -  ושיטת הבית דויד שנראה שכשיטתו פסקו אבותינו - 020

האם לפי חישוב הנץ למנהגינו, גם עמוד השחר צריך להיות יותר מוקדם - 021

הערה על תיקון משמעות לשון, בשו"ע המקוצר בהלכות ברכות הראיה - 022

 

ממתי יכול לברך ברכות השחר - 023

בדין קם אחר שעתיים מתחילת הלילה, קודם חצות, לעניין ברכות התורה וברכות השחר - 024

בעניין המנהג הקדום לחבר קרח עם חצי חקת ובלק עם חצי חקת על מנת שלא יהיה זיכרון מיתת שני צדיקים בפרשה אחת, [ראה שיעור- 017 רצועה 004],              מדוע אם כן לא היה כך גם בפרשת חיי שרה - 025

בעניין אמירת ברכות התורה קודם ריבון העולמים - 026

מה למעשה יעשה מי שישן פעמיים בלילה, - 027

 

בעניין מקומות נידחים שהיה שירי עגבים אצל נשים בחינא, ושני דברים שבעבורם תבוא הגאולה, [ועניין נישוק קרובים וקרובות] - 028

מה ומי יֵחָשב לרוב פוסקים בהכרעת ההלכה - 029

כיצד קבעו את גדר שינת קבע ועראי - 030

בעניין שינוי שלא ע"פ המנהג, בצורת אמירת מילת "שמע" בשמע ישראל, בהארכה ב-"ח" ו-"ד", לטובת אריכות הכוונה, ולהאריך בכוונה כשנמצא בציבור, ועיי"ז יבוטל אמירת הציבור "שמע" בקול וביחד - 031

 

לק"י התש"ע

שיעור 036 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

ביאורים בעניינים שונים - 

מוצ"ש תולדות תש"ע-

 

פתיחה - 001

ביאורים בפיוט בר יוחאי, ל-"קו ירוק מחדש חודשים", ו-"וחרב הוצאת מתערה שלפת נגד צורריך" - 002

מהרי"ץ בעניין אמירת שלושת הפסוקים שבסוף התפילה-ביאור המקור, [ואם ע"פ סוד], ובירורים אם צריך שיהיה דווקא בלחש, בעמידה, ומקום אמירתם - 003

בעניין הטעם שלא להזכיר מיתת שני צדיקים בפרשה אחת-ישוב לשאלה מדוע פרשת חיי שרה אינה מחולקת וכן שאר פרשות שבדומה לה - 004

באור מדוע נראית הקשת רק בחורף, כסימן ברית, הרי לכאורה שייך שיהיו עבירות גם בקיץ, וידיעות נוספות בעניין סימני הקשת - 005

 

נותן טעם מדוע מסכים שלא לברך על קשת שאינה מלאה [ובאור הדמות הנראית בלבנה] - 006

בעניין ברכה על ברקים של חום, וחידוש הערוך השולחן - 007

השיטות בעניין נתפזרו העבים, ובאור ודחיית הרב לדיוק בלשון מהרי"ץ, ללשון "זעיר שם, זעיר שם" - 008

בעניין טבילת עזרא- ביאור לשון הרמב"ם לרחיצה בארצות ספרד, ולשון מהרי"ץ, ודברי בעל מאור ושמש לעניין לימוד קבלה ללא טבילה זו, ועפ"ז נותן הבנה כיצד נגרם ל-כת בתימן שטעתה ודחתה את עניין הקבלה - 009

באור גדר ט' קבין, וחשיבות הטבילה בכלל למלמד תורה [ומדפיס] ברבים, ושאלות בעניין - 010

 

לעניין הקשת שלא נראתה בזמן תנאים מסוימים, כיצד ידעו שלא נראתה בשאר מקומות - 011

לעניין סגולת הפסוקים, מה לעניין שאר תפילות על פי המדרש - 012

בעניין הקשת והמבול בקיץ ובחורף, מדוע לא ניתן לומר שדווקא בחורף זמנה להיראות, וממתין מהקיץ - 013

בעניין מנהגים בקימה לאב, אח, דוד וחם, בעלית התורה, השיטות שיש ואם יש העדפה בהם - 014

 

לק"י התש"ע

שיעור 037 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בענייני- זמן הדלקת נרות חנוכה -

 מוצ"ש ויצא תש"ע-

 

פתיחה - 001

בעניין זמן הדלקת נרות חנוכה-שיטת הרמב"ם והראשונים והגרי"ז בגדר עד שתכלה רגל מן השוק - 002

מנהגנו לעניין מקום ההדלקה - 003

השיטות שלמנהג אשכנז, אם הדלקה בבית או בחוץ - 004

הלכה למעשה לעניין מקום ההדלקה - 005

חזרה לעניין זמן ההדלקה- ברור לשון מהרי"ץ-"עם סוף שקיעת החמה" - 006

מבאר שיטות הראשונים בסתירת הסוגיות בשבת ופסחים לעניין השקיעה, [מביא מעשה בעניין גודל המנהג, מהגאון רבי שמואל סלנט] באור שיטת ר"ת והגר"א - 007

 

מבאר ג דעות שיש מה זה כוכבים נראים, לעניין זמן צאת הכוכבים, והכרעת הרב למעשה - 008

חוזר לעניין זמן הדלקת חנוכה- לבאר עפ"ז מתי זמן צאת הכוכבים ומברר את זמן ההדלקה ע"פ המנהג, ומתי להעדיף תפילת ערבית - 009

בעניין גזירות שהיו, וביטולם ע"י רבי ראובן בן איצטרובלי, וחיזוק לעניין דורנו במסירות נפש לתורה, וביאור עניין הפוך בה והפוך בה - 010

חוזר לבאר מנין לנו שלא נהגנו כר"ת, ודוחה ניסיון לראיה ממהרי"ץ שיסבור כהגאונים - 011

 

מקדים שיטות הפוסקים בעניין תפילת מנחה לאחר שקיעת החמה, לפני שמביא שלוש הוכחות לשיטת מהרי"ץ בעניין תפילת המנחה בשעת הדוחק לאחר שקיעת החמה - 012

הוכחה ראשונה מעץ חיים בעניין הדלקת נר חנוכה - 013

הוכחה שנייה משו"ת פעולת צדיק, [חידוש מהרי"ץ בעניין קיצור באמצעיות בשמונה עשרה ולא כתפילת הביננו] ומה הדין כאשר יצאו כוכבים באמצע תפילת מנחה -  [ההנהגה הראויה בחומרות לעניין שלום בית] - 014

בעניין ברכות התורה-מקדים להזכיר את שדובר בעניין, ומביא עכשיו חיזוק דווקא לחולקים על רע"א - 015

 

מה המנהג בעניין ברכת התורה כשלא ישנו הציבור בלילה ואם למעשה יש מקום להעדיף להיפטר ע"י מי שישן - 016

כיצד תבואר הסתירה בין הגמרות לשיטת החולקים על ר"ת - 017

בעניין ששקעה החמה אך לא יצאו הכוכבים, ורוצה היחיד להחמיר על עצמו ולא להתפלל מנחה לאחר שקיעת החמה, ולהתפלל ערבית שתיים, ועוד בירור בזה - 018

מהו זמן שנת הסוס, ובירור נוסף בזה - 019

בעניין עניית אמן על ברכות שלפי מנהג חסידים כר"ת, וברכת הלל ברכו של מוסף - 020

 

למהרי"ץ, כשיצאו כוכבים באמצע תפילת הציבור מדוע מפסיקים, ולא ימשיכו להתפלל כנדבה - 021

בעניין אם מצרפים שיטת ר"ת לקולא או לחומרא ונפ"מ לנר חנוכה - 022

האם ניתן בזמננו לקבוע את זמן עד שתכלה הרגל מן השוק לא כחז"ל - 023

הדברים שנאמרו בעניין הניקור התימני - [מופיע רק בתקליטור ה-mp3 ] - 024

 

לק"י התש"ע

שיעור 038 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין-ערך התורה והלכות חנוכה.

מוצ"ש וישלח תש"ע-

 

פתיחה - 001

אחריות הדורש בדברי תורה, ובאור העניין-"על מה חרבה הארץ, על שלא ברכו בתורה תחילה", ע"פ הר"ן והרמב"ם - 002

סברת הרב בראיה, שלשיטת הרמב"ם ברכות התורה מדרבנן, ועפ"ז הבנה מדוע לא פירש הרמב"ם "על שלא ברכו בתורה תחילה"- ברכות התורה - 003

עניין חשיבות ברכות התורה ומעשה בעניין - 004

בעניין קדימת נרות חנוכה או נרות שבת בערב שבת שבחנוכה, [עניין זמן קבלת שבת מפלג המנחה, ועשיית תנאי בהדלקת נרות שבת] - 005

עניין קדימת נרות חנוכה או הבדלה במוצ"ש שבחנוכה - 006

עניין ברכת שהחיינו כשמדליק גם בביה"כ וגם בבית - 007

 

בדין ברכת שהחיינו כשכבר בירך בבית ועתה מדליק בבית הכנסת - 008

בדין בחורי ישיבות, ושאלות בעניין, [ההנהגה הראויה לקטנים הרוצים להדליק בבית מלבד האבא, וחיזוק שלא לבטל תורה ע"י ההדלקה] - 009

עניין ברכת הסופגניות, [בעניין מחבת שאינו רואה פני האש, בעניין בישול וטיגון, סופגניות שנאפו ואח"כ טוגנו] - 010

עניין 3 פירושי פת הבאה בכסנין, האם חולקים בניהם, או מסכימים זה לזה ובוודאי ברכתם מזונות - 011

הערות נוספות בעניין חלות מתוקות ולחוח - 012

 

ברור גדר שיעור קביעות סעודה, וגדר חישוב המידות, וכיצד ראוי לנהוג על מנת לא להיכנס לספקות - 013

בעניין ברכת המצות בכל ימות השנה - 014

ברור בעניין שיעור המדידה לקביעות סעודה בארוחת בוקר, וסעודה שלישית ורביעית, [הנהגת האכילה הנכונה בפת שחרית] - 015

שאלות לרב-

בעניין הידור להדליק בשמן זית לאכילה - 016

בעניין מנהג ההדלקה בבית הכנסת ואפילו שכבר מברך או יברך בבית - 017

 

בעניין חידושו של הרב בחילוק בעובי הלחוח לעניין קביעות סעודה, והיכן בלחוח נמדד העובי -  018

אם אוכל בבוקר פת הבאה בכיסנין בשיעור כביצה ושבע, מה דינו - 019

סופגניה שנאפת ואח"כ מיטגנת, מדוע אין הטיגון מוציא מתורת לחם - 020

כששם ריחן בשבת במים ודעתו בכך על מנת שישריש, האם בוודאי אסור - 021

כמה יש לאכול המוציא בסעודה, אם עיקר סעודתו על הלחוח - 022

באור הרב מה המקור של פסוקי "עזרי" שבסיום הלימוד, ואם הוא מנהג תימן - 023

 

לק"י התש"ע

שיעור 039 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- הלל בחנוכה וערך המסורת.

מוצ"ש וישב תש"ע-

 

פתיחה - 001

הטעמים לחיוב נשים במצוות חנוכה, ומבאר במה ידבר בהמשך השיעור - 002

מביא ומעיין במעשה ברבי יוסי בן סיימי, ומעשה מהאר"י בעניין מסירות נפש לקבל את הדין, ועפ"ז מבאר בעניין החשמונאים שמסרו נפשם - 003

סימן במניין ה-הללויה שמביא הרמב"ם בקירוי ההלל, ושאלת מהרי"ץ ותירוצו-מדוע נתן הרמב"ם סימן זה, הרי יכל לתת סימן אחר, [ביאור אופן סידור ההלכות ברמב"ם בשונה מהשו"ע] - 004

 

בעניין טעויות בפיסוק החזן שע"י זה יוצא יותר או פחות במניין ה-הללויה. [הערה על חלוקת ההלל לפי ספר מרכבת המשנה, שלא כפי מה שיש במסורת]. סברה לומר שהיה שינוי דעות באופן החלוקה, ונפ"מ לעניין חזן שטעה, וסברה נוספת בראיות, שבסימן ניתן להוסיף, אך לא לגרוע - 005

עדות האבן ספיר בעניין קירוי ההלל, והערה לעניין עד כמה ניתן לסמוך על דבריו - 006

עניין הוראת רבני עדות שונות אלו לאלו במנהגים ומסורת: מעשה מהרב אלישיב. עניין שאין התימנים פוסקים כדברי הילקוט יוסף, והערה על דברי הרב יצחק יוסף. עניין ההוראה בין העדות לעניין חרם דרבנו גרשום - 007

בעניין חידוש ההלכה ע"י הרמב"ם בקריאת ההלל ע"י נשים - 008

 

ארבעה תירוצים מדוע בנר חייבות ובהלל פטורות למנהגנו. [בתירוץ הרביעי גם מלמד לעניין מאה ברכות ביום, וכדו', ומרחיב בעניין לימוד תורה לנשים בדורות שעברו והבדל דורנו] - 009

קושיית הרב [ללא תירוץ] לפי דברי החיד"א שבמקום ששרתה שכינה לא יכול להיות ע"ז, הרי רואים ממגילת בני חשמונאי שהכניסו ע"ז למקדש - 010

בעניין קירוי ההלל שאין בו חילוק מנהג בין שאמי לבלדי. ועוד בעניין שאמי לבלדי - 011

עניין איסורים שאסרו עדות על עדות, וביאור כף החיים לעניין זה שהיה בתקופות מסוימות. עניין הניקור התמני, ומעשים המראים שיש מי שנחסר להם המסורת וממילא אין להם הבחנה, וזה עיקר הבעיה, דברי האבן ספיר בעניין גרסת תחיית המתים ועניינים נוספים של ערך המסורת - 012

 

 שאלות לרב-

אם צריך להיות הדלקת השמש לפני הברכה או אחר הדלקת הנרות - 013

בקיצור, בעניין בישולי גויים בסופגניות - 014

בדין יחיד הנמצא בציבור שלא אומרים הלל בקירוי, מה יעשה - 015

בחור ישיבה שאביו אכסנאי מה יעשה - 016

אם בלילה הראשון בחור ישיבה יוצא גם בברכת שהחיינו של אביו - 017

בעניין לומר דברי תורה לבנות ביתו בשולחן שבת, מצד עניין המלמד ביתו תורה כמלמדה תיפלות - 018

 

אופן ט' קבין במקלחת למעשה, מה התנאי הנדרש מצד פיזור המים - 019

אם יש סברה להתיר לסמוך על נרות חנוכה גם כנרות שבת, בדיעבד, למי שאין לו גם לנר חנוכה וגם לנרות שבת - 020

בעניין הטעם שלא לגדל ציפורים בתוך הבית, מה בדין חדר עבודה, או מטעם צער בע"ח - 021

המדליק בבית הכנסת, מתי יכול להדליק שוב בברכה בביתו ומתי לא - 022

מדוע לא הכריע הרב למעשה בשע"ה בזמן תחילת היום וסופו בין שתי השיטות - 023

  

לק"י התש"ע

שיעור 040 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

השלמות לשיעורים קודמים

מוצ"ש מקץ תש"ע-

 

פתיחה - 001

פתיחה בדברי אגדה בעניין שסוף הדין בחנוכה, ומבאר על מה ידבר בשיעור, [עניין גדר הנר שהוא הכלי עצמו, וההשלכה ההלכתית שיש לזה] - 002

בעניין חיזוק המבטא ועניינים נוספים שצריך לחזק, [הקול קורא שהוציא הרב] - 003

הרב מתרץ ע"פ דברי החיד"א במקומות אחרים את הקושיה על החיד"א [משיעור-039], שלדברי החיד"א במקום השראת שכינה לא יתכן ע"ז, וקשה שרואים שבביהמ"ק שמו ע"ז - 004

מרחיב בעניין גולגלתו של ארונה- שקשה, שזמנים שונים נאמרו אמתי נמצאה, מביא את תירוץ החת"ס, והקושיות שיש על פירושו - 005

 

בעניין חידוש הרב לחלק בעובי הלחוח, לעניין קביעות סעודה, מבאר את היסוד ההלכתי לכך, [ודן לעניין הבלינצ'ס] - 006

באור שיטות הפוסקים בעניין פת גויים ובישולי גויים, וההשלכה שיש בזה לעניין סופגניות, [מנהג תימן בפת גויים] - 007

[עניין ברכת הכובנה בקביעות סעודה והפרשת חלה] - 008

כלל חשוב בפסיקה אמתי לא קיבלנו הוראות מרן - 009

מקריא את נוסח המכתב שנשלח לרב אלישיב שליט"א, ושנמנע לענות עליו, [מעשה שהיה לרב בשאלה ששאלו בעניין פסול ס"ת תמני לקריאת פרשת זכור]  - 010

 

ביאור מהרי"ץ בסוף נוסח על הניסים-בתוספת "ועל כולם ה' אלוקינו אנו מודים לך", וביאור הרב - 011

מעורר על מצבנו החמור מצד סכנת הגויים, ומביא דברים מזעזעים בשם הרב שטיינמן שליט"א, בעניין מידת האמת, והגדרת היעב"ץ למושג פוליטיקה - 012

שאלות לרב-

בעניין חידוש ההגדרה שחידש ספר ברכת ה' שהוסיף לגדר-"שמתקפלת בקלות" - 013

אם ניתן לחלק סופגנין מדין פת לעניין היתר פת עכו"ם - 014

בעניין דמים מוכיחים, לעניין עלית שביעי ומיד אח"כ עולה למפטיר, האם יחשב גם כשקנה שבוע קודם - 015

 

עד כמה ניתן לאכול לחוח [עבה] ולא יחשב לקביעות סעודה - 016

האם הבד"ץ האשכנזים מחמירים בעניין בישולי גויים, ומה לעניין מחלל שבת בפרהסיה להיחשב כגוי לעניין זה - 017

בעניין ברכת לחוח דק שאינו עבה גם באמצעיתו - 018

בעניין עובד זר או עובדת זרה עם זקנים, ואם לחשוש שיטריפו כלים - 019

אם יש מי שאינם מברכים שעשה ניסים בהדלקת הנרות בית הכנסת, ומה מנהגנו - 020

אם ראוי להחמיר גם מדין מחלל שבת בפרהסיא וגם מדין בישולי גויים - 021

 

אם יכול לעלות גם לשביעי וגם למפטיר, מי שקיבל את שביעי משום אזכרה, ואת המפטיר קנה, ואם יש מקום להחמיר בזה - 022

כשמדליק בחלון הפונה לרשות הרבים, האם יש מקום להחמיר להדליק נרות חנוכה, כשגבו לחלון, על מנת שלרואה מהרחוב יראה סדר ההדלקה וסדר הנרות כראוי - 023

בהשמטות שיש מהב"י לשו"ע, האם אנו אומרים את הכלל שמה שלא פירש בשו"ע לא קיבלנו הוראות מר"ן - 024

ס"ת הצריך גניזה ותופס מקום בהיכל, כיצד גניזתו, והאם ניתן להוציאו עד לזמן גניזתו כשצריך למקומו עבור ס"ת חדש - 025

 

לק"י התש"ע

שיעור 041 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- צום עשירי בטבת.

מוצ"ש ויגש תש"ע-

 

פתיחה - 001

[פתיחה על מה הולך לדבר], הערה על נוסח המאמר בעניין אחריות הדורש בדברי תורה, שהוזכר מהמדרש תנחומא בשיעור 038 - 002

[מעיר לעניין שאלות הציבור בזמן השיעור, ומביא מעשה בעניין תועלת הדרשות] - 003

דיני צום עשירי בטבת-

אם עדיף לברך על הלבנה במוצאי עשירי בטבת דווקא ולא לפני כן - 004

אם חתן וכלה בשבע ימי המשתה חייבים לצום - 005

בעניין אמירת עננו ערב שקודם הצום, ובערבית במוצאי הצום - 006

 

בעניין סוף הזמן המותר באכילה בערב התענית, [ועניין שירה ונגינה, רחיצה, תספורת וכביסה], [שלוש דעות בחישוב זמן עלות השחר] - 007

בעניין העושה תנאי לאכילה או שתייה, לכשיקום קודם עלות השחר, ומה כשלא עשה תנאי, [עניין הימנעות מאכילה לאחר חצות לילה ע"פ הסוד, ודין חלוש] - 008

בעניין מניין המתענים שצריך עבור תוספת עננו וקריאת ויחל, ודין יחיד או ש"ץ ששכח לומר עננו, [מה השיעור שע"י נחשב שאכל וצריך לעשות תענית לתעניתו, והבדל שיש בשיעור בין יוה"כ לשאר תעניות] - 009

 

מה יעשה מי ששכח בצום, ובירך על מאכל, ונזכר לאחר הברכה קודם שאכל מהמאכל, [עניין טעימה ושטיפת הפה בצום, והבדל ט' באב ויוה"כ משאר תעניות] - 010

בעניין הנחת תפילין במנחה-זמן חליצתם, טעמים להנחתם, ונפ"מ לתפילין דר"ת עפ"ז [אדם חשוב שנאנס שלא לצום מה עדיף שיעשה בציבור] - 011

בעניין חליצת התפילין קודם מוסף בר"ח- טעם ע"פ הסוד וע"פ הפשט, ונפ"מ ליחיד המתפלל, ומי שנזכר במוסף ששכח לחולצן - 012

ביאור המהרש"א למעשה ביוסי בן סיימי, [משיעור- 039], וסיוע לדבריו משיבולי הלקט, והיסוד הנלמד מזה לעניין החמרה במקום שמותר מעיקר הדין - 013

 

ביאור הבן יהוידע למעשה הנ"ל, ואם חז"ל ידעו מעניין הכליא-ברק, קודם פרסום המצאתו ע"י הגוי מאירופה, וחידוש הבן יהוידע שחז"ל ידעו מעניין המטוסים, ועכ"פ מביא הוכחה שחז"ל ידעו שיהיו מטוסים לעתיד לבוא - 014

תמיהת הרב על פירוש הבן יהוידע בעניין נפלה דליקה - 015

מוסר בעניין עמל בעבודת ה' מספר מקום מקדש, לרבי חיים סנוואני זצוק"ל - 016

מעשה מהחזו"א בעניין אמירת תיקון חצות לאחר קום המדינה, וכיצד יוכל אדם לבכות על החורבן אם איננו מבין את החיסרון, וביאור ע"פ מהרי"ץ מה עומק העבודה שיש לעשות על מנת שיהיה תיקון לחורבן - 017

 

שאלות לרב-

בעניין אמירת סליחות התענית כשאין מניין מתענים - 018

האם יש מנהג בהבדלה שלא לכבד בכוס, שלא למסור בהבדלה את הכוס מאחד לשני - 019

אם מוציאים ס"ת כשהתענית יוצאת ביום שני [שיש בו קריאת התורה] אבל אין מניין מתענים - 020

חתן שחופתו תהיה בערב התענית וסעודה הראשונה בערב התענית אם יצטרך להתענות - 021

אם להניח תפילין במנחה בשאר תעניות כשהוא נמצא במקום שלא מניחים, [והנחת תפילין בת"ב] - 022

 

ברורים בעניין הטועה בצום ובירך, שאמר הרב לומר בשכבל"ו - 023

בעניין תיקון לבנות השומעות שירים גויים, או "מוכשרים" הבנויים על ניגוני גויים, [רמז בפסוק בעניין רבי שמעון בר יוחאי] - 024

אם ניתן לכתחילה להתקלח לאחר טבילה במקווה - 025

בקשה לביסוס עניין הטעות "כסוסך" שהוזכרה בשיעור 039 [-רצועה 012], ואם לא בדרך ליצנות נכתבו הדברים - 026

אם אין ביזוי מצווה בעצה לשיור התפילין על הראש והזזתם הצידה [כששכח להורידם מקודם למוסף], [ומצד אחריות דוגמא לתלמידים בזה] - 027

 

בעניין ברירה בשבת לאכילה מיד, כמה זמן התכוון הרב, ובדין ברירת שאר דברים שאינם מאכל - 028

בעניין מניקה, מתי עדיף שתצום ומתי לא - 029

בעניין שמיעת שירים וניגונים בעניין החורבן, בצום, וניגונים בדרך לימוד נגינה, ואם עצם התרגול משמח אותו - 030

 

לק"י התש"ע

שיעור 042 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- ברכת הגומל לטס באווירון.

מוצ"ש ויחי תש"ע-

 

פתיחה - 001

פתיחה לעניין השעורים הבאים בימי השובבי"ם - 002

בעניין פטירת דויד וגרסה אחרת ממהר"ש שבזי - 003

מעשה ללמד מעלת חכמי התלמוד, בעוצם הדבקות בתורה, ומעשה ברבי עקיבא איגר, [ועוד מעשה כנ"ל מעניין טיסה באוירון] - 004

בעניין הבן יהוידע בעניין מגדל הפורח באויר, ושאלה חדשה בעניין הגומל מתי נחשב הפסק לברכה כשטס הלוך וחזור [חשבון ההבדל ההלכתי לפי החלקת יעקב והבן איש חי], וראיה שהיו דברים שהיו ידועים בזמן חז"ל, ונשתכחו אח"כ [ואפילו בזמן הרמב"ם כבר לא נודע מהם] - 005

 

חזרה לעיון בפוסקים בעניין החייבים להודות, [טעם להבדל סדר החייבים להודות ע"פ סדרם בפסוק, וע"פ סדר הגמ'] - 006

שו"ע או"ח סימן רי"ט סעיף [א' ו-] ז'- ומנהג תימן, ומה לזמנינו למנהגים השונים,[אם שייך לבטל תקנות חז"ל, וסברה אחרת שיש חילוק בעניין זמננו בהולכי דרכים] - 007

שו"ע או"ח סימן רי"ט סעיף ט'- ברור המנהגים השונים ומנהג תימן - 008

מה נחשב סכנה ונס, ומה לא ברור הלכתית, ועפ"ז חשבון לעניין אווירון בשיטות הפוסקים - 009

 

בעניין שאלת החיד"א על ר"ע שנכנס לפרדס וחזר בשלום, אם היה צריך לברך הגומל, וכן לעניין עקידת יצחק, וכה"ג שיצא מקה"ק וחשבון השיטות לעניין אוירון - 010

סיכום לנושא הברכה על טיסה באוירון - 011

בעניין שגם רכבת היה בזמן חז"ל ע"פ ה-בניהו, ויסוד שלא כל חכמה היה רשות לחכמים לגלות מטעם שיגרום סכנה לישראל - 012

מקור נוסף מהחזו"א בספרו אמונה ובטחון, לעניין שידעו ולא גילו חז"ל, מטעם שהיה חשוב להם עניין הנפש, ושלא לסכן את ישראל ע"י פרסום החכמות - 013

שאלה בעניין ברכת הגומל לאישה בפני גברים - 014

 

בעניין מסורת בצניעות, ובקריאת התורה, והשגה עפ"ז על עניין איפור בספר עוז והדר, וחוזר לבאר את מקור עניין טעות "כסוסך" [משיעור 039-ברצועה 012], וטעויות נוספות בקהילות אחרות.015

שאלות לרב-

אם אופן של איפור באופן שאינו מורגש כ"כ כלול באיסור - 016

מטעם שחמור סכנה מאיסור, כיצד יכול להכניס עצמו לעניין שיצטרך לברך עליו הגומל - 017

מי שבתמידות נמצא במצב שצריך לברך הגומל, [המתגוררים בין אויבים, או דיילי מטוסים], אם צריכים לברך בכל נסיעה - 018

כלב שהתנפל על אדם, האם צריך לברך הגומל - 019

 

הרואה קברי ישראל שנתחדש שם קבר בתוך שלושים יום, האם למנהגנו מברך, ואם צריך לראות ממש את הקבר - 020

אם יכולה אישה לברך הגומל לעצמה, ללא עשרה, מכיוון שאינה מברכת מטעם הצניעות לפני גברים - 021

באיזה סוג של בית סוהר יהיה צריך לברך הגומל, מדין חבוש בבית האסורים - 022

לשיטה הממוצעת שהטס באוירון יתחייב בברכת הגומל דווקא כשטס מעל הים או המדבר, מה הדין כשטס טיסה פנימית בארץ אך בהמראה עוברים מעל הים - 023

בעניין נשים שרק בלידה מברכות ולא בחולה שנתרפאה וכדו' - 024

 

כיצד אישה מדין צניעות לא תברך, אם היא חייבת בברכה לכאורה, [ועניינים נוספים בשיבוש המסורת בצניעות הנשים] - 025

מדוע נאמר שנשים לא עולות לס"ת רק מטעם כבוד הציבור ולא הזכירו מטעם צניעות - 026

בעניין ברכת אשר יצר שאין אצלנו מניין תיבות בדיוק או יותר לפי רמז "אדם" אלא פחות, ולפי מה מכריעים נוסחאות - 027

בעניינים השנויים במחלוקת ונהגו בהם בתימן, אך יש להם מקור בהלכה ואין בזה גדר פירצה - 028

אם להולכי רגל בעיר שיש יותר סכנה מהנוהגים במכונית בעיר, יש מקום להצריך לומר תפילת הדרך - 029

 

לק"י התש"ע

שיעור 043 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- הקלות הלכתיות בתעניות ועניינים נוספים.

מוצ"ש שמות תש"ע-

 

פתיחה - 001

בעניין חבלי משיח- באור עניין ה"חבלי", ושע"י ההבנה מקודם יהיה קל יותר הניסיונות, וביאור טעות  שיכולה להיות מהניסיונות - 002

העמקה נוספת בהבנת עומק חבלי משיח, והקשר לימי השובבים - 003

בעניין הקלה בתעניות כתיקון לבעלי תשובה, והקלה לנשים בתעניות בכלל - 004

בעניין מניקה שלא בפועל בתענית - 005

באור ההבדל בין המקובלים לפוסקים לעניין תעניות לבעלי תשובה - 006

חזרה לעניין הקלות לנשים בתענית, מביא צד שצריכות לצום מטעמי בריאות, וע"פ הר"ן בעניין הדמיון - 007

 

יסוד הר"ן מעניין הסנהדרין שאין כוח לטומאה להשפיע על מי שעשה השתדלות להינצל מאיסור, ונאנס בו  - 008

הוראת הרב למעשה לעניין נשים בתעניות, ע"פ הטעמים הנ"ל - 009

בעניין ישיבה או מעבר לפני המתפלל, גדרי עיקר הדין והזוה"ק, ומנהגינו - 010

בעניין כששורה שלימה סיימה, ותלויה באחרון שבשורה שלא סיים - 011

באור מקור ההלכה ע"פ הגמ' בברכות [ובאור מנהגינו, ובפסיעות שלפני הקדושה, ולפני תחילת שמונה עשרה] - 012

 

בעניין פסיעה לאחריו בנצרך לנקביו, או כהן שצריך לעלות לדוכן, או לכל דבר מצוה, והליכה במהירות לפני המתפלל - 013

אם בל תשקצו מדאורייתא, וגדר מתי נחשב שעובר על בל תשקצו, והכרעת הרב בבל תשקצו - 014

בעניין הזכרת שם אביו כשנשאל לשמו בעליה לתורה, ובאור מנהגנו - 015

מקור בתורה מעניין יעקב, ואם הוי איסור דאורייתא או דרבנן, [אם נהגו לעמוד לאמו], חילוק הכתב והקבלה בין שמות האבות לשמות האנשים היום, הקושי שבשיטתו, ובאור הרב לחילוק באופן אחר - 016

ע"פ הנ"ל מבאר מדוע למנהגינו מקלים בעליה לתורה, [ובקידושין וכתובה], וברורים נוספים בעניין - 017

 

בעניין לקבוע עיתים לגרסא בזוה"ק, [ורמז בפסוק שכתוב בשבטים, שיש שמירה ע"י תורת רשב"י בזמן חבלי משיח], ומעורר שאלה לעיון מדוע נקרא רשב"י "בר" יוחאי ולא בן יוחאי, בלשון ארמי בפיוט בר יוחאי, שכולו בלשון עברי - 018

מעורר שאלה נוספת, מה זה מוסג "חתימת זקן", [וגרסאות אחרות שיש ע"פ מדרש הגדול והתרגום-גומת הזקן ו-רושם הזקן] - 019

הרב מבאר מדוע אינו ממליץ על פירוש הסולם, וכן ממליץ על מתוק מדבש, ומביא מעשה על בעל המתוק מדבש - 020

 

שאלות לרב-

בקדושה שבשמונה עשרה, ממתי הרשות לזוז ולא לעמוד, ואם יש מנהגים שונים בזה - 021

ברור נוסף לעניין המנהג, מתי נהגו לזוז בסיום קדושה - 022

מה גדר המחיצה המתירה לעבור לפני המתפלל, ואם אחיזת חפץ תועיל - 023

אם לפי כולם, מנהגינו לפסוע לאחור לאחר שמונה עשרה, וללא להסתכל אם סיים המתפלל שלאחריו - 024

לנוהגים שלא לפסוע לאחריו בסוף שמונה עשרה, אם יש צורך לפסוע ורואה שהמתפלל לאחריו אינו מתפלל בריכוז ובעניים פתוחות, או קטן מאחריו ואינו מתפלל ברצינות, האם יכול לפסוע - 025

מתי יכול להזכיר שם אביו כשעולה לתורה - 026

בפסיעות שלפני שמונה עשרה, אם רואה שאין לו מקום לפסוע קדימה, האם עדיף שיישאר במקומו, או שיפסע לאחריו על מנת לפסוע קדימה - 027

 

אם סיים שמונה עשרה ופסע לאחריו, ומיד מתחילים קדושה, האם עדיף שישהה במקומו ויאמר קדושה, או שיפסע קדימה ויאמר קדושה - 028

הלומד תורה, ובא אדם ונכנס להתפלל בתוך ד' אמותיו האם צריך לקום - 029

הרב מסביר שוב את שאלתו בעניין "בר" יוחאי ששאל בסוף השיעור, ותירוץ אחד - 030

מתי אפשר לחמם על פלטה אחת במבנה סגור, סיר חלבי וסיר בשרי - 031

אם צריך לחזור ולפסוע לפניו, בסיום שמונה עשרה של ערבית - 032

אם ניתן לשים נייר כסף כהיכר, מתחת לסיר שהוציא מהמקרר ושם על הפלטה בשבת - 033

 

לק"י התש"ע

שיעור 044 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- עד שתכלה רגל מן השוק- רגלא דתרמודאי.

חנוכה התש"ע-

 

פתיחה - 001

פתיחה וישוב הלשונות בנוסח על הניסים- "כשם שעשית עמהם ניסים וגבורות, כך עשה עימנו ניסים וגבורות", "ועל כולם ה' אלוהינו אנו מודים לך" - 002

-הסוגיא בגמ'-כבתה אין זקוק לה, מה הפשט "עד שתכלה רגל מן השוק", האם תלוי בכל מקום כמו שהוא או לא, באור שיטות הראשונים - 003

שיטת הרי"ף כמה שיעור הזמן [וגדר תרמודאי] - 004

שיטת הרמב"ם כמה שיעור הזמן - 005

פירוש חדש בגדר תרמודאי ע"פ תשובות הגאונים, ועפ"ז יובן לשון הר"מ –"חצי שעה או יותר", שאפשרי כשיטה זו - 006

 

שיטת הריטב"א [החדש]- כל מקום כפי שהוא, ע"פ חנויות המוכרות שמן, [שיטת הרב מבריסק, והגרש"ז אויירבך] - 007

טעם מדוע חז"ל לא אמרו לשון "חצי שעה", וראיה מהרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות - 008

סברת ההתעוררות לתשובה שבזמנינו יש להדליק מספר שעות ממש, עד שתכלה רגל מן השוק, וסברת הרב שלא כדבריו, וברורים בסברות - 009

ראיה לסברת הרב משיטות הראשונים שכשמדליק בבית לא נצרך אפילו שידלוק חצי שעה - 010

 

עניינים שאין להסתכל על שינוי המציאות מזמן תקנת חז"ל, וסיכום ההלכה למעשה - 011

עניין ההדלקה בבית הכנסת- מקור מרן משו"ת הריב"ש - 012

קושיית החכם צבי על הב"י, ומביא מהלך אחד לתירוץ, וראיה לזה - 013

רמז מהפסוקים לעניין המובא בשם כתבי האר"י, שחנוכה זה עוד שלב בגמר הדין מר"ה - 014

באור המקור לשם המחודש של מנורת חנוכה, ומעשה מהגרש"ז אויירבך ללמד חומר הזכרת שם רשעים, ודחיית הטעות שהשם המחודש, הוא קדמון יותר ולא יצא מ"מחדשי" השפה העברית - 015

 

מילי דבדיחותא על תוצאות שיבוש הלשון, ודברי חיזוק שיש לשמור על לשון הקודש המסור בידנו - 016

שאלות לרב-

למה לא הזכיר השו"ע, את הדין שמעיקר הדין, מספיק "נר איש וביתו", וחילוק שיש בין השו"ע לרמב"ם בדיוק דינים שהשמיט - 017

האם גם כן היה ערך לזמן חנוכה לפי הרמז מהאר"י, לפני נס חנוכה - 018

המתפלל עם עדות אחרות, האם יאמר איתם את התוספות לפי נוסחתם, שהם נוהגים לומר בקול ביחד עם הש"ץ - 019

האם הפסיעות לתפילה נחשב צורך התפילה ומותר, ואף על פי שיש מתפלל מאחריו - 020

 

לק"י התש"ע

שיעור 045 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- הבדל ברכת אשר יצר מרפאנו, ודיני ישיבה מעורבת.

מוצ"ש וארא התש"ע-

 

פתיחה - 001

בעניין ההיראות לפני ה' לעתיד לבא בכל ר"ח ושבת - 002

ביאור לשון- "יבא כל בשר להיראות", ועפ"ז מבואר גם לשון "רופא כל בשר", שבברכת אשר יצר - 003

שני חילוקים בין ברכת אשר יצר לברכת רפאנו - 004

ביאור לשון "רופא חולי עמו ישראל" שבברכת רפאנו, ע"פ שאלת זונין לר"ע בעניין ע"ז, [ביאור גדר ייסורין אמתי יוצאים מהאדם, ומתי ניתן להקדים יציאתם] - 005

בהבדל בין אשר יצר לרפאנו, יש נפ"מ לדינא, לעניין לברך אשר יצר לאחר התפילה - 006

[עד מתי ניתן לברך אשר יצר] - 007

 

דחיית ספר בני לוי לפי החילוק שלמדנו בין ברכת רפאנו לברכת אשר יצר - 008

התבוננות בשיטת ה-בני לוי, לפי עניין אמירת ברכות השחר וברכות התורה לאחר התפילה - 009

[הלכה למעשה לעניין ברכות התורה] - 010

עוד עניין דומה לנ"ל לעניין שבע ברכות הנישואין-השיטות שיש במקרה שדילגו ברכה, האם יכולים להשלימה לאחר מכן, [עניין יחוד וחופה למנהגינו] - 011

[סימן ממזר לברכות השחר, ועניין כוונת כינוי שם ממזר לחברו היום] - 012

חילוק ברכות השחר מעניין שבע ברכות החופה [וביאור גדר "כלה בלא ברכה"], ובירורים נוספים בעניין ברכות החופה - 013

 

בעניין גדרי האסור והמותר בחופה מעורבת, והשתתפות בזה, הבהרה לקולות הגרמ"פ וביאור שיטתו - 014

השגות הלב אברהם על ראיות הגרמ"פ - 015

הלכה למעשה, [ובירורים נוספים בזה] - 016

בקשר לעניין חובת שמירת ההפרדה מנשים, מביא עניין גדלות רשב"י, ר"ע ואלישע בן אבויה, לראות חובת ההתקדשות ושמי שלא מחזיק בקדושה נופל לתחתית המדרגות, והבדל מדרגת האמונה בדור קודם, אפילו אצל רשעה מהדור הקודם - 017

 

שאלות לרב-

ברורים בעניין כמות האנשים הנצרכים לאכילת קרבן הפסח - 018

מדוע הגם שיש לעדת תימן מסורת בענייני הפרדה מנשים, קשה ללמוד מזה להכרעת ספיקות ההלכה שבעיקר הדין - 019

האם צריך לכתוב כתובה מחדש, אם מקום עריכת החופה הכתוב בכתובה שגוי - 020

מי שברך אהבת עולם ולא בירך ברכות התורה האם נפטר מלברך לפני לימוד התורה לאותו היום - 021

אם ניתן לרחוץ בשבת תינוק שנתלכלך כולו בצואה - 022

אם יש מנהג אצלנו, שאבל בתוך שנה מתפלל בקביעות את מנחה של שבת - 023

 

מה יעשה מי שנאנס להתפלל יחיד שחרית ומוסף בשבת ור"ח, ושכח בשניהם עניין ר"ח - 024

שאלות בענייני השיעור-בעניין ראיה לרש"י לשם זונין, ואם יש סתירה ממשנת אלישע בן אבויה למציאות רבי עקיבא שלמד לאחר גיל ארבעים - 025

בעניין ששכחו ברכה משבע ברכות, מדוע לא יחזור על כל הברכות ורק על זו שחסרה הרי יש הפסק ע"י זה - 026

מה למעשה, בעניין טבילה בחמין בשבת לאיש או אישה - 027

 

 בעניין כששכחו ברכה, כיצד יתכן במציאות שיבררו זאת, ומה להלכה יעשו אם מסופקים בכך - 028

אם קידש בלא ברכת האירוסין האם צריך לחזור ולברך - 029

מה יעשה אם מצא בשבת מציאה שיש בה חיוב השבת אבדה, אבל היא מוקצה - 030

מה הכוונה "העברה בעלמא" שאסור בהסתכלות במקומות המכוסים - 031

האם מותר להשתמש בצל או אויר של עץ שנטעו במזיד בשבת - 032

אם שייך לאישה איסור לפני עיור, מצד איסור הסתכלות שיסתכלו בה בישיבה מעורבת, וכדו', והגם שלבושה בצניעות - 033

 

לק"י התש"ע

שיעור 046 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- האם יש דבר העומד בפני תשובה, ותיקונים לכפרה.

מוצ"ש בא התש"ע-

פתיחה - 001

פתיחה בעניין ארבעה שנכנסו לפרדס שידובר בהמשך השיעור - 002

השלמה לעניין מדוע נקרא בר יוחאי ולא בן יוחאי-תירוץ ראשון [-חסידי], [ומעיר על מעלת ר"ע ר' אלישע בן אבויה ורשב"י, ומביא עוד רמז ברמז "ויוצא אליהם את שמעון"] - 003

תירוץ שני- [עניין שבירת כוח הס"א בלשונה הארמית] - 004

תירוץ שלישי- [מטעם הגימטריה] - 005

תירוץ רביעי- [רמז למעלת רשב"י ובנו דעיילי ב"בר"] [עניין התפשטות פיוט בר יוחאי, ושאין ראיה שזה ייחודי לרשב"י להיקרא "בר" ולא בן] - 006

 

באור עניין שובו בנים שובבים חוץ מאחר, אם אכן ננעלה התשובה לפני אלישע אחר, והשיטות שיש אם ברציחה כפירה ועריות אין מועיל התשובה - 007

שלושה תירוצים לביאור נעילת התשובה בפני אלישע- תירוץ ראשון- בת קול הטעתה אותו - 008

תירוץ שני- "חוץ מאחר", שלא יעוררוהו משמיים, אלא תלוי בו לעורר עצמו מעצמו - 009

תירוץ שלישי- חיזוק הלב כעניין פרעה - 010

ברור אם חזר אלישע אחר בתשובה, ומה היו חטאיו [שני טעמים מדוע נשאר משהו מתורת אלישע במסכת אבות] - 011

 

מעלת פרשיות שובבי"ם שהם תיקון מיוחד לימים של קדושה - 012

סוגי התעניות הנצרכים לכפרת עוונות ע"פ הפשטנים [מארחות צדיקים, מהרקח] - 013

סוגי התעניות הנצרכים לכפרת עוונות ע"פ המקובלים [משנת חסידים] - 014

השיטות שיש מה יעשה לתיקון, מי שעבר על חטאים מסוימים כמה פעמים, [טעם לקדושת הימים האלה דווקא בפרשיות אלו של שובבי"ם] - 015

 

חילוקי השיטות שיש לעניין תיקוני עוונות בזמננו לת"ח ולכל אדם - 016

[באור מה זה סרך גאווה, מעשה מהחתם סופר, וברור אם יכול רב לכתוב לתלמידו- "תלמידי"] - 017

סיכום השיטות שיש לעניין תיקוני עוונות בזמננו, ומספר אפשרויות שיש כתחליף למניין תעניות שמחויב בהן [עניין שנתברר בזמננו, שספר חמדת ימים כשר לחלוטין], [מעשה מדיבוק והגר"א ללמד מעלת אכילה בקדושה] - 018

 

שאלות לרב-

אם יכול להחשיב את תענית הראב"ד לבד, לתענית לתיקון - 019

אם דף גמרא נחשב לתיקון כפדיון הבן - 020

רמז שיש תיקון בתשובה לשלושת העבירות החמורות - 021

כיצד לחשב ערך סעודה אחת לעניין פדיון תעניות - 022

מדוע יהודי מומר מורחק מאכילת קרבן פסח, אם יש לו נאמנות הלכתית לעניינים מסוימים, ובכיפור מקרבים אותם - 023

היכן היה חטא הרציחה שנכשל אדם הראשון - 024

 

אם היה מנהג בתימן לרב לכתוב פניה לתלמיד בלשון "תלמידי", [ומזכיר עוד הנהגות שהיה לרבנים] - 025

אם יש חילוק בן עץ סרק לעץ מאכל לעניין שנאסר עולמית לאחר שניטע בשבת - 026

אם יש מקור מפורש מתי נתקנו ברכות ההפטרה וע"י מי - 027

לעניין בשר בחלב, אם אדים ממאכל רותח יחשבו לממשות ואיסור - 028

מתי בדיוק זמן ברכת הילדים בערב שבת, ואם שלום עליכם ואשת חיל נחשב לחלק מהקידוש לעניין הפסקה בדיבור - 029

ריבון העולמים שיש בו לשון בקשות, לאיזה טעם ניתן לאומרו בשבת, לנוהגים כן - 030

 

לק"י התש"ע

שיעור 047 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

סימנים הלכתיים בחגבים, וכיצד יתכן חייבי כרת שלא נכרתים.

מוצ"ש בשלח התש"ע-
 

פתיחה - 001

ראיה שהתימנים לא בדו מליבם סימן ה"ח" בחגב, מדברי ה-שדה יצחק, ומדרש הגדול, והמסורת מבוססת מעוד ארצות, [אם ה"ח" ושם חגב מהווה סימן הלכתי, ואם רוק החגב ממית] - 002

מעשה ממחבר הספר שדה יצחק - 003

קושיית הבן איש חי ותירוצו, בעניין מדוע נאמר שהחורבן מפני קמצא ובר קמצא - 004

תמיהת הרב על דברי הבא"ח, היכן מצאנו שת"ח נקרא חגב? - 005

שאלת הרב היכן חילו של הקב"ה [-החגבים], היום? ואם יש ריווח לאלו המשמידים אותם - 006

 

מתחיל מהלך בעניין הקושי, כיצד יתכן מי שנתחייבו כרת, ואף על פי כן רואים שמאריכים ימים? [ועל ידו יבואר גם אם יש תועלת בהתנגדות לגזירות ה' דרך מהלך הטבע [וכעניין השמדת החגבים]] - 007

ביאור השיטות בעניין מתי זמן הכרת, ע"פ הגמרא והראשונים והחילוקים שביניהם - 008

שיטת הרמב"ם - 009

שיטת הרבנו יונה - 010

שיטת הרמב"ן ורבנו בחיי, וסיכום הבדלי השיטות - 011

קושיות התפארת ישראל, מה יהיה עם מי שלאחר גיל 60 עבר על כרת, כיצד יתכן עוברי כרת שזרעם חיים ולא מתים, וכיצד רואים עוברי כרת שמזדקנים ולא מתים - 012

 

תירוץ התפארת ישראל בעניין נפש האדם, וכיצד יכרת מי שנתחייב מספר פעמים כרת, ושיטתו בעניין הכרחת הטבע נגד גזירות ה', שדוחה עיי"ז את עונשו לעוה"ב, [ועיי"ז מיושב גם עניין השמדת הארבה] - 013

תמיהת הרב על תירוץ התפא"י - 014

תשובה אחרת מהגר"ז, כיצד יתכן שרשעים לא יכרתו מהעולם - 015

ברורים בנ"ל, וסיכום לגר"ז ותפא"י - 016

תירוץ הרב לכל הנ"ל, [לא כתפא"י], וראיה מהחפץ חיים לתירוצו, וברורים עפ"ז - 017

חזרה לרבנו בחיי לעניין ביאור שיטתו בכרת - 018

 

בעניין פסיעה בתוך ד' אמות של המתפלל- שו"ע, וביאור הסוגיא ושיטות הראשונים, ובעניין מנהגינו שהוא לפי רש"י - 019

החילוק למעשה בין לעבור לפני לבין לפסוע [-שזה לדבר מצווה], והבדלים שיוצאים בין שיטת השו"ע ובין מנהגינו - 020

דברי הרב מזוז שמנהגם כמנהגינו, ותמיהת הרב על דבריו, שלשו"ע אין מקום לחילוק שחילק כטעם למנהגם - 021

טעמים ל-שלוש הפסיעות שבסוף שמונה עשרה - 022

כיצד אופן הפסיעות לאחריו- שיטות השו"ע והרמ"א ושיטת הרשב"א, ובשעת הדחק מה יעשה.023

 

מתחיל בעניין ראיות הרמ"א לעניין הנכנס בגבול ד' אמות של המתפלל, ושיטת הפר"ח שימשיך בשיעור הבא - 024

שאלות לרב-

אם העומד במכוון עם המתפלל מאחריו, יכול להתרחק קדימה ממנו, באופן שלא עובר על פני המתפלל - 025

למנהגינו, האם יכול לחזור למקומו לקדושה, כשמאחריו לא סיימו להתפלל, [ומה מנהגינו בעניין חזרה לקדושה] - 026

אם כהן יכול לעבור על פני המתפלל על מנת ליטול ידיו לפני ברכת כהנים, [או לעלות לתיבה] - 027

 

בעניין לשון הפסוק "ואת שם האחד קרא אליעזר", מדוע לא אמר "ואת שם השני" - 028

בעניין אם הכותל הוא חומת הר הבית או חומת המקדש - 029

האם יכול לצאת מבית הכנסת [מדין עובר לפני המתפלל], כאשר התחיל מניין נוסף בסמוך למניין שהתפלל בו וחוסמים את המעבר - 030

[הבן איש חי סובר שלכתחילה צריך לשער שיהיה לו מספיק מקום לפסוע לאחריו, לפחות עקב בצד גודל] - 031

מה יעשה אם באופן קבוע מתפלל במקום שדחוק, ואין מקום למתפללים לפסוע לאחריהם בריווח לאחר שמונה עשרה - 032

 

לק"י התש"ע

שיעור 048 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

השלמות לשיעורים קודמים.

מוצ"ש יתרו התש"ע-

 

פתיחה - 001

בעניין חובת ההפרדה בין נשים לגברים- מקורות נוספים שאין זה גזירה אלא איסור, [מבאר מה זה "שמתא"], וקריאה לאברכים לחיזוק הצניעות - 002

בעניין מחיצה בסעודת פורים, ומחיצה להפרדה לחרדים, [אבל הציבור מעורב מכמה משפחות] - 003

בעניין קירבה [נישוק וחיבוק] בין קרובי משפחה, אחות ודודה, אב וביתו אם ובנה - 004

בעניין יחוד עם נכדים, ועניין שיש דברים שרק בדרך לימוד זכות, סמכו עליהם - 005

ברורים בנ"ל - 006

 

בעניין פסיעות לאחריו בסוף שמונה עשרה [משיעור קודם [047]]- חוזר לבאר שיטת השו"ע ומנהג אבותינו - 007

מביא חילוק שרצה לחלק אחד מחכמי זמננו, בשיטת השו"ע עצמו, כסמך למנהג לפסוע לאחריו והגם שהמתפלל מאחריו לא סיים - 008

מהלך לדחות את הראיות לחכם הנ"ל-

מביא את שיטת הפר"ח שהייתה כראיה ראשונה - 009

מביא את שיירי כנסת הגדולה, שהייתה הראיה השניה - 010

 

דחיית הרב לראיות הנ"ל, וסיכום שרק לפי פירוש רש"י והראשונים שפירשו כמותו, יש סמך למנהג - 011

מוסיף ראיה למנהג, מרבנו סעדיה גאון, [ועניין שיש לשונות איסור שהם לאו בדווקא], וברורים נוספים בנ"ל - 012

בעניין- חייבי כרת שלא נכרתים [משיעור קודם [047]]- חוזר על שלושת התירוצים - 013

מביא תירוץ רביעי מספר הליקוטים, שבגלגול אחר יכרת, וכנפלים ועוברים - 014

מביא טעמים לשינויי ההשגחה בצורת נפילת הנפלים - 015

 

מביא טעם לבכיית הוולד עם לידתו, ומבאר מהנעשה במעי אימו ובלידתו - 016

בעניין הטעם שסטרו המלאך על פיו של התינוק בלידתו, אם יש מקור שסטירת המלאך היא סיבה לשקע שעל שפת הפה, ואייך יסתדר הטעם עם גויים ונשים שגם להם יש שקע - 017

בעניין- מה באור לשון חתימת זקן, מביא שלושה הסברים - 018

שאלה לרב-בעניין כיריים קרמיות - 019

 

לק"י התש"ע

שיעור 049 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- באור דרך הכרעת ההלכה כמהרי"ץ

מוצ"ש משפטים  התש"ע-

 

פתיחה - 001

פתיחה בעניין סיום הזוהר [בראשית וכו'] שבסוף השיעור - 002

מהלך לבאר מתי כן ומתי לא מכריעים לפי מהרי"ץ-

מביא דוגמאות למספר עניינים כמהרי"ץ ולא כמהרי"ץ [שני שוואים בסוף מילה, נרות בפורים, הכאה על הלב, סעודת פורים בשחר, כפילת פסוק "ויאמר כי יד" ב-ויבא עמלק] - 003

מבאר מי היה מהרי"ץ בתימן - 004

גדולת מהרי"ץ בהעמדת המנהגים - 005

מבאר שני עניינים בהם מתבטלים להכרעות מהרי"ץ [-במה שקבע פסק, או מנהגי קדמונים שנשתנו] - 006

 

מבאר במה לא מחויבים לילך דווקא כמהרי"ץ, והמנהג נשאר כפי מנהג הקהילה בתימן [דוגמא לעניין שתלוי במקום בתימן- מי מתחיל במגילה את הפסוקים שנהגו לחזור, ומניין הפסוקים שנהגו לחזור] - 007

עניין דברים טובים שהנהיג מהרי"ץ והתקבלו - 008

[דוגמא למנהג שהשתנה [-אופן חלוקת המוציא] - 009

הבהרת הרב לעניין מקומות שלא הכריע כמהרי"ץ, ועניין תוספות או חומרות חדשות שהנהיגו - 010

[דוגמא לטעות בפסוק "אתה הראת" שב-"המהולל" - 011

 

יסוד מהרמב"ן שהגם שמיישב שיטות רבותיו הראשונים עדיין לא מתבטל שלא לדון כפי השגתו - 012

חוזר לדוגמת שני שוואים בסוף מילה, ודוגמאות נוספות - 013

ברורים בנ"ל [אם יש בר סמכא להכריע כנגד הקדמונים, ובעניין המנהג בחלוקת המוציא] - 014

חוזר לדוגמאות נוספות - 015

בעניין התאג' שלנו שהוא מדויק אפילו יותר מספרו של בן אשר - 016

 

סיום יחזקאל - [הושמט מה- CDA] - 017

סיום משנה - [הושמט מה-CDA] - 018

סיום הזוהר - [017 ב-CDA] - 019

"מי שברך" לתורמים - [018 ב-CDA] - 020

 

לק"י התש"ע

שיעור 050 - תפריט השיעור- – CDA//MP3

בעניין- זמן מקרא מגילה בשכונות המרוחקות בירושלים, ועניינים נוספים.

מוצ"ש תרומה התש"ע-

 

פתיחה - 001

ענייני פורים מהגמרא-

לכל אחד הביאה הגמ' מקור, וקשה שלמימרת רבא "מיחייב איניש לבסומי בפוריא" אין מקור או טעם, וברור בשתי שיטות, למקור ההלכה חייב איניש לבסומי - 002

שיטה נוספת לתרץ ע"פ היסוד ממסכת סוכה- [וכן נראה משיטת רבנו חננאל]- שכל מימרת אמורא שנאמרא בגמ' גם אם לא הביאו מקור לכך- הפשט הוא- שכך הייתה הקבלה בידם במסורת - 003

סייעתא מפירוש מגילת אסתר [לרמב"ם] ליסוד הנ"ל - 004

סייעתא נוספת מדברי קדמונינו- רבנו נתנאל בן ישעיה, ליסוד הנ"ל, וברורים בנ"ל - 005

 

בעניין משנכנס אדר מרבים בשמחה-

מדוע הרמב"ם והשו"ע השמיטו דין זה, ומה הפשט והגדר בריבוי השמחה באדר - 006

מנהג תימן בזה בפועל, [ודעת הגר"ח קנייבסקי  והסטייפלר] - 007

שני הסברים לגדר הזמן- "משנכנס" - 008

תירוץ אחד [המרווח יותר]- לתירוץ השמטת הרמב"ם והשו"ע - 009

בעניין-

אם ניתן לחלק את מקרא המגילה למספר קוראים, ואם כן לאיזה צורך,[ודין בעל קורא שנשתתק].010

הרב מביא מקור בדוחק, לסמוך עליו בצורך מיוחד, וברורים בזה - 011

 

בעניין-

קריאת המגילה לתימנים בט"ו במוקפין, בשכונות המרוחקות בירושלים - 012

ביאור יסוד הבעיה ע"פ הגמ' והשו"ע - 013

ביאור שיטות האחרונים, וטענות השיטות החלוקות שבניהם, [מנחת יצחק, גרש"ז אויירבך, יביע אומר, קריינא דאיגרתא] - 014

טענת הרב- שהעירוב הוא לא סיבה, אלא סימן, וממילא בטלה טענת שיטת הפוסקים מדיני העירוב השונים - 015

מבאר שיטות הראשונים שעליהם נסמכו האחרונים,ומקשה על ראיית היביע אומר שאינה מובנת.016

 

מסקנת הרב להלכה למעשה - 017

בעניין מהיכן צריך שיתקיים שנראה מהעיר- ממגדל או מהקרקע ודעת הרב בזה - 018

בעניין השיטות שיש בשיעור מרחק מיל מהעיר, ובזמננו [ושאזור משרדים נחשב חלק מהעיר] - 019

ברורים בנ"ל-

אם סמוך ונראה ע"י רוב או מיעוט בני העיר - 020

בעניין ספק ברכות ודרך לחומרא לשכונות המרוחקות בירושלים - 021

בדין בני ברק - 022

 

 תיקון ללשון בשו"ע המקוצר, בעניין משנכנס אדר מרבים בשמחה - 023

מה תועלת לכוין לפטור בשהחיינו של הערב, את מצוות היום למחרת, הרי אין זה אותו היום - 024

 

בעניין-

השקע שתחת חוטמו של התינוק אם נעשה מסטירת המלאך-מקור מהמדרש, ותירוץ אחד [משלושה] כיצד יתכן שמופיע השקע על פני התינוק כבר בבטן האם [דוגמאות לשינוי הטבעים בדורנו] - 025

בעניין עיתונים, ועל מי לכוון במחיית המן השנה - 026

 

שאלות לרב-

אם יש תימנים שבירושלים קראו בשכונות הסמוכות בי"ד, האם ישנו לקרא בט"ו - 027

כיצד צריך לגרוס את התרגום, [בפרשת תרומה כ"ה ל"ט] "ככרא" [האם השווא ב"כ" השני נע או נח] - 028

האם לעניין שכרות היה מנהג בתימן להשתכר [-כמצוי היום בקהילות אחרות], וכיצד מסתדר עם הרמב"ם ורבנו ישעיה [-מתימן], שהביא הרב בשיעור - 029

מה שיעור מתנות לאביונים היום - 030

בעניין מנהג הסעודה ביום לפני חצות, עד כמה לעמוד על זה שיהיה כך [ועניין עמידה על פרצות שיש, שהם בבחינת עמלק] - 031

מה יעשה מי שהפסיד שתי מילים מקריאת זכור - 032

 

 לק"י התש"ע

שיעור 051 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- החמצה ע"י דבר אחר, ועניינים נוספים.

מוצ"ש כי תשא התש"ע-

 

פתיחה - 001

30 יום קודם הפסח שואלים בהלכות פסח, שיש לדרוש ולעורר על ההלכות הנדרשות ולא רק במה שכבר ניתן ללמוד לבד מהספרים - 002

גדרי ודיני חמץ ושאור - 003

גדרי ודיני מחמצת, [שני סוגי מחמצת שיש וההבדל בניהם שאחד חייבים בלאו ואחד בכרת] - 004

הפירושים שיש למחמצת שחיובה בכרת, וגדר החמצה על ידי דבר אחר שחיובו גם בכרת - 005

 

דין מצה עשירה ומי פירות [וברור אם שייך בזה מנהג מתימן], והלכה למעשה לעניין עוגיות כעין "פפושדו" או "גטיניו" - 006

סיכום לפירושים לגדר מחמצת, ומוסיף פירוש ע"פ הזוהר - 007

עניין יראת הנשים בתימן בהכנת במצות, ושעל פי הזוהר הנ"ל יש מקור לחששתם ממיתה באותה השנה אם לא יזהרו, ועניינים אחרים [כגון הבדלה], שאין ביסוס לטעם שחוששים ע"פ נגלה, וההשלכות ההלכתיות שיש עקב כך - 008

 

בעניין הקושי שכבר ממעי האם יש שקע על פי העובר, וכיצד אם כן  משמע שסטירת המלאך יוצרת את השקע מעל פי העובר בלידתו - 009

אופן אחר לתירוץ על פי גרסת מדרש הגדול, ועניין סתירת המלאך לאחשורוש - 010

אופן אחר לתירוץ ע"פ הרמב"ם שמפרש שמלאך הוא בבחינת כוח, והעניין כולו כמשל - 011

סיכום לשלושת הפירושים הנ"ל - 012

שאלה לרב- אם יש הכרח להבין שהסטירה היא ממש סיבת השקע - 013

 

אם בנות או גויים כלולים ושייכים גם לעניין זה של סתירת המלאך - וראיה מפיוט לאחד מחכמי תימן [ועניין רמז אמ"ש ואש"ם] - 014

בעניין רמז שזפ"ה בארבע פרשיות, [ברכת שהכל] ופירושים מה הרמז בעניין זכירת מחיית עמלק, ופרשת פרה - 015

בעניין אם שכחו לקרוא פרשת פרה, האם יש לה תשלומין [וכן לעניין שקלים והחודש], ושיטות הפוסקים בחילוק בין פרשת שקלים לפרשת פרה - 016

 

[עניין שינויי המנהג שיש בחתן תורה וחתן בראשית, [מעלת דיוק כת"י התימנים של הרמב"ם]] - 017

חזרה לעניין קהל ששכחו לקרא פרשת פרה -אם ישלימו בברכות - 018

ביאור על פי ה-חמדת ימים בעניין הזכרת מחצית השקל ומחיית המן, ושייכותם גם בזמננו - 019

טעם לנתינת מתנות פורים לילדים, [וגם בתימן היה נהוג] - 020

טעם מדוע [אצלנו] בנישואין, לא מקפידים על הסדר - 021

 

שאלות לרב-

אם אח צעיר שהתחתן לפני אח גדול צריך לבקש ממנו מחילה - 022

איזה רמזים יש בעבורנו מעניין פרשות החודש ושקלים - 023

אם שמע קריאת זכור שלא במבטא תמני, או בספר לא תמני - 024

אם למנהגנו נשים יכולות ללכת לקריאת זכור, ואם נהגה כבר שלוש פעמים ללכת אם צריכה התרת נדרים כשתפסיק - 025

בעניין בדיקת תותים- אם צריך לקלפם ממש, או די לחצות אותם - 026

 

לק"י התש"ע

שיעור 052 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- ברכת האילנות וענייני פסח.

מוצ"ש ויקהל התש"ע-

 

פתיחה - 001

מילי דאגדתא-פירושים בהבנת "היא שעמדה לאבותינו" - 002

בעניין זרע עמלק ושבכל דור יש את ה-"המן" שלו, ומעשה מתימן לעניין זרע עמלק, [מקור למנהג שיש נוהגים לקרא את המגילה במנגינה עצובה]. ראיית הרב לסברת הגר"א וסרמן, בהבדל הגישה לתשובה בימי פורים לגישת המלחמה בימי החשמונאים - 003

מהלכות ברכת האילנות-עניין ברב עם, ויציאה במיוחד למקום גינות ופרדסים, נוסח הברכה ופירושה, ברכה על אילן אחד, זמן הברכה, אם יכול לברך יותר מפעם אחת בשנה, דין פירות מורכבים או ערלה - 004

 

אם עדיף ברב עם, כנגד זריזין מקדימין למצוות, [עניינים שהגר"א נהג כתימנים] - 005

ברכה בשבת ובלילה, ראיה בעיניו דווקא ולא ע"י אחר, אם לחשוש בספק לערלה, ואם גם על עץ של גוי או אינו שומר מצוות אפשר לברך, דין נשים לברך, ברכה תוך כדי נסיעה וברכה בראיה דרך שמשה - 006

[בעניין סתירת המלאך על פני התינוק, משיעורים קודמים, מבאר על איזה ספר מקראי קדש דובר, ומביא את מקור המעשה שהזכיר הסטייפלר, בעניין ילד שנולד וכבר יודע את כל הש"ס - 007]

 

חזרה לעניין פסח- שלא יחוש האדם על ריבוי ההוצאות מסיבת הזהירות מחמץ, מתחיל לדבר מעניין חוזר וניעור, דברי חיזוק בעניין נושא הכשרות בכלל, ומביא מעשים מבהילים של פרצות בכשרות - 008

בעניין כשרות מצד חמץ בפסח - 009

חזרה לעניין חוזר וניעור- מקורות ממהרי"ץ לעניין [למנהגינו], [אם יש איסור חמץ בפסח במשהו, בערב פסח], [כמה מותר להשהות בתערובת חמץ עד אחרי פסח] - 010

[דבר ששכיח שיש בו חמץ נאסר במשהו ויש לחשוש לו, [דברי מהרי"ץ בעניין שמן שומשומין]], מקומות שאין מציאות שהיה חמשת מיני דגן כל השנה, ואם יכולים לברך ברכת המזון על מזונם שאינו מחמשת מיני דגן - 011

 

במה יש ובמה אין מסורת בזיהוי חמשת מיני דגן - 012

 

אימתי ניתן לומר להתיר בספיק ספיקא כשיש ביטול בשישים - 013

מה הדין בסתם ספק חוזר וניעור, וההשלכה לעניין לסמוך על הכשרי האשכנזים - 014

חזרה לעניין ספיק ספיקא בחוזר וניעור, [עניין אם חוששים לחוזר וניעור בשמן להדלקה [לא לאכילה] ונפ"מ לסיגריות] - 015

בעניין "סמנה" מגויים, לעניין חוזר וניעור, [עניין חורבן מורי הוראה שלא בקיאים דיים בהוראה]…………………………………………………………………………… - 016

 

שאלות לרב-

אם צריך למכור ספק חמץ - 017

דין חוזר וניעור לעניין הנאה, וסיכה - 018

קופסאות שימורים [וקטניות] בהכשר הספרדים, ועל איזה מהכשרי האשכנזים לסמוך - 019

בעניין חומרים לנרגילות בפסח - 020

אם יש חשש חוזר וניעור בשמן סויה וקנולה - 021

 

לק"י התש"ע

שיעור 053 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין-שמירת המסורת אפיית המצות בתימן כמזמן יציאת מצרים.

מוצ"ש ויקרא התש"ע-

 

פתיחה - 001

"מצה זו שאנו אוכלים על שם מה ?"- טעם לדרך האמירה בקושיה ותירוץ, והבדל השאלות הראשונות מהשאלות בהמשך - 002

טעם מרבנו בחיי, מדוע אין חמץ במנחות, ושיש טעם פנימי באכילת מצה יותר מעניין זכר שכך היה ביציאת מצרים [בסימני קריאת הפרשיות יש גם טעם] - 003

"אשר נשיא יחטא"- "אשר"-שבטוח יחטא, ומעשה ממהרי"ץ בעניין זה - 004

"מיום שנחלקה מלכות ישראל"- כלל בהשגחה בעניין מחלוקות, שזה נוצר מזמן ירבעם בן נבט - 005

בעניין מסורת המצות שנעשות ע"י התימנים, ודוגמאות לשינויים שהחלו רק בזמן האחרון בעדות אחרות - 006

 

מעשה מבריסק בעניין ההחמרה במצות, ומעשים נוספים מזמן עלית התימנים - 007

תירוץ לטענה שיש- שהיום אי אפשר להחמיר בחוזר וניעור, [והמלצה על סוגי מצות מכונה מסוימים] - 008

מה מנהגנו בעניין מצה שמורה לכל ימי הפסח [ובאור שאין אנו הולכים כפי הרמב"ם בכל מה שכתב] - 009

בעניין חשש שרויה שיש במצות לבנות, וברורים בנ"ל - 010

תירוצים לטענה שלכאורה המצות התימניות, לא אפויות מספיק - 011

 

אם צריך לומר בפה שעושה לשם מצת מצווה, [וביאור העניין שנשות תימן לא נהגו לומר בפירוש בפה בהכנתן] - 012

מה הנוסח שעדיף לומר בזמן הכנת המצות, [ומנהג חבאן באמירה, בהכנת המצות] - 013

דברי רבי שלום מנצורה-סבו של מורי יחיא יצחק הלוי, בעניין מצה שנתקפלה, ושאין מהווה סימן להחמצה הנפיחות כעין אבעבועות שבמצה, [ורואים גם שהיה כבר אז חומרה לחשב שיעור מיל, מהלישה ועד האפייה [גירסת לוי בן סיסי]] - 014

בעניין המצות התימניות מדברי האבן ספיר - 015

הפניה לתשובת חכמי צנעא בעניין אפיה בתוך ימי הפסח - 016

 

שאלות לרב-

אם מותר לנו לשתות יין שביעית של אוצר בית דין, לאחר זמן ביעור - 017

אם יש מקור לחומרת חלק מהאשכנזים שלא לתת מצה אפויה במים וכדו' [מצה שרויה] - 018

מהו השימור שצריכה המצה מעיקר הדין, ומה לפי זה בדין מצת מכונה - 019

ברור דין בצק הדבוק ביד בעסק הכנת המצה והכנסתו לתנור, וצורך צינון הידיים, והחלפת המים של צינון הידיים [ביאור עניין בצק החרש] - 020

מדוע משנים במפעל המצות התימניות, שאינן כמו המצות מתימן, שנדמו ממש לצלוף [-פיתות], וגם אין בהן מלח - 021

אם במצב של היום יש לנשים להסב, [ושמועה מתימן, לגדר אישה חשובה] - 022

 

לק"י התש"ע

שיעור 054 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- ביעור חמץ ברוחניות, וסייגים לשמירת התורה.

מוצ"ש צו התש"ע-

 

פתיחה - 001

מהלך לביאור עניין שאלת החכם בהגדה, והתשובה שנותנים לו - 002

הסבר לאחד מחכמי תימן, לתשובה שעונים לחכם - 003

ביאור לשאלת החכם והתשובה, ע"פ הרדב"ז שחמץ רומז ליצה"ר - 004

קושיית הר"ן [ותירוצו] כיצד נתנו טעם שאין לאכול או לשתות אחר האפיקומן, כדי שיישאר טעם מצה בפיו, והרי שותים שתי כוסות יין לאחר האפיקומן, ותירוץ מהרי"ץ לקושיית הר"ן ששתיית מצווה לא נחשב מפיג טעם - 005

באור הרב לעניין-ששתיית מצווה לא נחשב מפיג טעם, ע"פ עומק המושג-"מצה", ברוחניות, [ועניין שיש עבודת ה', דווקא מתוך מצב שיש יצה"ר לאדם] - 006

 

[עיקר ההסבר לעניין ששתית מצווה לא נחשב מפיג טעם] - 007

ע"פ הנ"ל מתבאר ש"אין מפטירין", גם בזמן המקדש שהיה קרבן פסח [ולא רק מצה], ועפ"ז גם מתבאר שאלת החכם, והתשובה שנותנים לו - 008

דברי המהר"ל -בעניין למה בעם ישראל יש מציאות של מחלוקת או קנאה, ולא כהגויים - 009

הרב מוכיח שדברי המהר"ל מדברים על כל ישראל בכל המקומות, ומוכיח ממעשה ממהרח"ו - 010

 

הסבר המהר"ל שהמחלוקת זה עצם הגלות,                  ומיישב מדוע גם קודם היציאה לגלות היה מחלוקות בעם ישראל [יוסף ואחיו, קרח וכדו'], מפני שבשורש העניין, המחלוקת בעם ישראל נובע מרוממות עם ישראל [וראיית המהר"ל לדבריו] - 011

הלקח מדברי המהר"ל לעניין הקנאה בעם ישראל, ושבחינת הביעור חמץ ברוחניות שייכת לתיקון המידות רעות, ובפרט בעניין מידת הגאווה - 012

דברי המהר"ל בחילוק בין עם ישראל לאומות העולם, שאצל הגויים שורש עניין המחלוקות [והזנות] הוא רע - 013

 

תוכחת מוסר לעניין דורנו, שביעור החמץ אינו רק במידות, אלה בעבירות שבסתר שבביתם, [כבענייני תקשורת כאינטרנט ופלאפונים], וחיזוק כללי כיצד להינצל מהטומאות - 014

מוסר מזקנו של מהרי"ץ, בספרו "פרי צדיק", [וביאור הבחינה הרוחנית של האור שבבדיקת חמץ] - 015

שיטות הפוסקים בעניין ביטול חמץ, ותערובות - 016

נפ"מ הלכתיות מהנ"ל, וכגון לעניין ציפורן - 017

 

דברי מהרי"ץ, בעניין חומרות בפסח, וביאור אימתי מתקיים הבטחת האר"י שהנזהר מחמץ בפסח לא יזדמן לידו חטא כל השנה [ולזכור שיש תנאים להבטחות חז"ל על מנת שיתקיימו] - 018

שאלה לחכמי צנעא בעניין אפיית מצות בפסח, [מהקהילה בא"י שתחת הספרדים] - 019

בעניין השכחה שיש לעניין מסורת המצות הרכות, סימני אפיה ממציאות אפיה של חמץ - 020

סימני האפיה כהלכתה לפי השו"ע - 021

חזרה לעניין השאלה לחכמי צנעא, וקהילת התימנים בא"י שחזרו למנהגי תימן, [והערה על נוסח כותב השאלה, שהכניס מדעותיו הכוזבות [בעניין דרך הפסק וחומרות]] - 022

 

הרב מסביר מה הפסול בדברי הכותב לעניין הוספת חומרות, ומסביר בכלל את האיזון בעניין החמרה - 023

יסוד מדברי השל"ה בעניין החומרות, וטעם לנתינת הכוח לחכמי הדורות להוספה בחומרות וסייגים, שלא נהגו בדורות הקודמים להם - 024

אזהרה בעניין מצות חמץ מזויפות שהפיצו בשוק - 025

שאלות לרב-

הערה שיש חשש חוזר וניעור גם לשיטת הספרדים במצות מכונה לא מהודרות [-שמבטלים פרורים במכונות מקודם לפסח] - 026

 

אם יש עניין לנשים להחמיר להסב, ובאלו תנאים, [ועניין אם שייך מורא של האישה מהבעל בזמננו לעניין ההסבה] - 027

אם יש פגם במכירת חמץ לגוי, בישוב שיש שמירה ואין יכולת לגוי להיכנס ללא רשות - 028

אם נאמר גם לגבי יחוד, שלא שייך מורא של האישה מהבעל בפניו, כעניין שאין מורא מהבעל לעניין הסבה בזמננו - 029

למה לא מחמירים במאכל שמתקלקל, לדעת הרמב"ם, כמו במין בשאינו מינו - 030

חילוקים בדין מצות מטוגנות מתי נחשב מזונות ומתי המוציא, מצד הגודל, ומצד אופן הכנת הציפוי [ותיקון ללשון בשע"ה, שיש לחלק לשמונה ולא  לארבע] - 031

 

אם ניתן למכור יין לגוי במכירה, ולא ייאסר היין מדין יין של גוי - 032

אם אוכל רק את החתיכות שבשיעור פחות מכזית ב"פתות", אך יש שם גם חתיכות בשיעור גדול מכזית, מה מברך - 033

אם ע"י שתיית ארבע כוסות יין ממילא גורם שכבר לא יוכל להאריך בסיפור יצי"מ לאחר הסעודה, מה עדיף שיעשה - 034

האם לשיטתנו מותר להשתמש ביין אוצר בית דין שלא ביערו אותו, ואם המוכרו לאשכנזים במקום הפסד מרובה, יש לו על מה לסמוך - 035

אם צריך לבדוק בזמן הבדיקה בערב, גם את המרפסת שמחוץ לבית, שנשאר בו חמץ עד לזמן הביעור למחרת, או שדי בניקיון שיעשה למחרת בסמוך לבדיקת חמץ - 036

 

לק"י התש"ע

שיעור 055 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין-ניסן וליל הסדר הוא זמן המיוחד לגאולה.

מוצ"ש חוה"מ פסח התש"ע-

 

פתיחה - 001

טעם מדוע מאריכים בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר - 002

פירוש מהרי"ץ לשם מצה -מלשון מיץ [מנהג דורות שעברו בקמח של המצות שיהיה ללא הסובין] - 003

מדוע היום במאפיות-לא חוששים לחוזר וניעור של חיטים מבוקעות או מצומחות, ולא בוררים את החיטים אחד אחד, קודם אפיות המצות - 004

פירוש שני במילה מצה- על שם המהירות - 005

פירוש שלישי- [בשם הרמ"ק], מלשון הוצאה - 006

פירוש רביעי- מלשון מציצת הכוח החומצי - 007

 

פירוש חמישי- [כעניין לחם עוני], דבר כחוש ודק נקרא בלשון סוריה- מציצה - 008

פירוש שישי- מלשון מיצוי - 009

פירוש שביעי ושמיני [בפשט וברמז]- מלשון מצה ומריבה - 010

פירוש תשיעי- מלשון מציאת חן - 011

פירוש עשירי- מלשון מצא אישה מצא טוב - 012

בעניין מנהג חבאן לקרא את הפסוקים ויסע, ויבא, ויט, בקול נמוך, וטעמים לכך, [פירוש למילה מלאך] - 013

 

בעניין מנהג חבאן לומר בהמשך, את המילים- ויבקעו המים, בצעקה, וטעם לכך, [עניין בקיעת המים בכל העולם]  - 014

ראיה ממנהג צרפת, וספר שולחן הקריאה, שיחסו חשיבות לפסוקים אלה - 015

 

מבאר ע"פ הזוהר, ומראה מגילויים בדורנו, עד כמה היה גדול כוח הכישוף במצרים, וע"י זה נבין מדוע יתכן, שעד היום ממש יכולנו להיות עבדים במצרים - 016

מספר מעשה ניסים שנעשה לאבותינו בתימן בערב פסח [ע"י מהר"י צעדי] - 017

טעם לאמירת המזמור שאומרים בפסח, והרי יש מזמורים אחרים שעוסקים יותר בפירוש בעניין יציאת מצרים - 018

 

שאלות לרב-

טעם מדוע לא חוששים לחוזר וניעור במים מ-ים התיכון [מוטפלים], או הכנרת - 019

מה יעשה מצד ההנהגה, מי שמקפיד על חוזר וניעור כשמתארח אצל מי שאינם נזהרים בכך - 020

חוזר להסביר שכוח הטומאה שנשאר עד היום במצרים, נשאר כדי ללמד לנו, עד כמה היה חזק בזמן שיעבוד מצרים - 021

מה יברך על מצה מטוגנת שנחלקה לשמונה חלקים, וע"י הביצה, בטיגון אח"כ, נדבקו לגוש אחד - 022

 

טעם לנתינת מלח למנהגינו במצת מצווה, וראיה לסברה שאינו מחמיץ - 023

אם ניתן להשתמש בקלנועית בשבת, [ובכלל-לסמוך על מכון צומת], ואם יכול לעלות כש"ץ המשתמש בזה, [ואם גוי מסיעו בקלנועית, מה הדין] - 024

בעניין ימוש בתרופות חמץ לחולה שיש בו סכנה - 025

אם מותר לכתוב בפלאפון בחוה"מ - 026

בעניין נוסח בבהילו, כיצד אומרים – כל דצריך לפסח, הרי אין קרבן פסח - 027

 

 לק"י התש"ע

שיעור 056 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- דיוק בקריאת טעמי אמ"ת ודין ברכת מציב גבול אלמנה בארץ ובחו"ל.

מוצ"ש שמיני התש"ע-

 

פתיחה - 001

בעניין מי שחטא בגזל כשהיה קטן, אם צריך להחזיר את הגזילה כשיגדל - 002

בעניין מחלוקת היעב"ץ ורבי יהונתן אייבשיץ, ומוסר עבורנו לעניין הזהירות ממחלוקת, ובייחוד בימי הספירה - 003

בעניין קריאת טעמי אמ"ת בספר משלי, דוגמאות של טעויות בפסוקים, [דרך קריאת טפחה, דחי, ושתי שופרות רצופים] - 004

חזרה לדין קטן שגנב, וקשר פסק ההלכה, שלא לפי טעמי הפסוק - 005

כלל קריאת שני שופרות רצופים ממהרי"ץ, ואופן קריאת בג"ד כפ"ת הסמוכים אח"כ - 006

 

לשון ספר "יסוד הניקוד", ומעיר שמהרי"ץ לא קיבל לגמרי את דברי בעל "יסוד הניקוד", כיוון שהמציא מעצמו כללים ע"פ סברה, ולא ע"פ המסור לנו במסורת - 007

[מבאר מה זה שווא מרחף. [ועניין שיש תימנים שהושפעו שלא להרפות אות "ב" רפויה במבטא]] - 008

בעניין המנחת שי ומהרי"ץ, שלא ראו זה את זה, ושדרך המנחת שי ללכת כספרים היותר קדמונים - 009

מראה עד כמה הגזים "יסוד הניקוד" שלא ע"פ מסורת - 010

בעניין מסורת הרב באופן קריאת "מי כמוך נאדר בקדש". [שיש שתי מחברות תיגאן] ודקדוקים נוספים שיש בניגוני הטעמים - 011

 

המשך הכלל ממחברת התיגאן, להראות שלא מתאים הסבר "יסוד הניקוד", [הכלל ב-אוגירה] - 012

ברורים נוספים - 013

בעניין "ויסע, ויבא, ויט", משיעור שעבר, ובעניין השמות היוצאים מ"אנא בכח", ומ-בשכמל"ו - 014

סיכום הדיעות בעניין אם לברך "ברוך -  מציב גבול אלמנה" על חורבת רבי יהודה החסיד [רש"י, רי"ף, ומ"ב] - 015

דעת מהרי"ץ - 016

 

דעת תכלאל מהרי"ו - 017

מבאר סיבת הקמת בתי כנסת בשאר העולם, ע"פ  ה"מחמדי שמים", ומביא את המקור לדבריו, ולפי טעמו מובן, מדוע מברכים בחו"ל ברוך -  מציב גבול אלמנה" - 018

הלכה למעשה- בדין חורבת רבי יהודה החסיד, ובתי כנסת מפוארים [ביהמ"ד של בעלז בירושלים] - 019

בעניין מעלת המ"ב, ושיש לקדים ולהתפלל על כל דבר שרוצים לזכות שיתקבל [עניין שהרב הקדים תפילה והסכימו להוספת הפיסקה בבר יוחאי] - 020

שאלות לרב-

כיצד ניגון הזרקא במשלי [מסורות יוצאות דופן של יחידים] - 021

בעניין גילוח בימי הספירה - [-קיים רק ב-MP3] - 022

בעניין דעת מהרי"ץ בגילוח בימות השבוע - [-קיים רק ב-MP3] - 023

מה גדר בית כנסת מפואר, לעניין ברכת-ברוך -  מציב גבול אלמנה - [-קיים רק ב-MP3] - 024

בעניין משחות שמוציאות דם אם יש בו איסור מפרק [ומנהג תימן במירוח משחה או סבון בשבת] - [-קיים רק ב-MP3] - 025

בעניין שמיעת מוזיקה בימי הספירה - [-קיים רק ב-MP3] - 026

 

 בדין התרת נדרים למי שהחמיר שלא לשיר בפה בימי הספירה - [-קיים רק ב-MP3] - 027

שימוש במגבונים בשבת - [-קיים רק ב-MP3] - 028

אם אפשר לשיר בימי הולדת בגן -  [-קיים רק ב-MP3] - 029

אם מותר להסתפר בימות החול בימי הספירה, למי שלא מתאפשר לו תספורת בערב שבת, - [-קיים רק ב-MP3] - 030

בעניין קריאת האות ש' [בשווא או חטף] וכגון ב-"בבן אדם שאין לו תשועה - [-קיים רק ב-MP3] - 031

  

לק"י התש"ע

שיעור 057 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

דרשת הרב ביומא דהילולא ה-205 למהרי"ץ.

כ"ח ניסן התש"ע-

 

פתיחה - 001

דברי פתיחה לכנס - 002

בעניין התנצחות השבטים בקריעת ים סוף- ביאור שיטת רבי יהודה שאינה סותרת לדברי הנביא - 003

בעניין תועלת מבחן אגדתא דפסחא לבחורי הישיבות - 004

ביאור תשובת מהרי"ץ בעניין התספורת בעומר, וברור הטעויות שיש מאי הבנת דבריו - 005

ביאור שיטת מהרי"ץ בעניין ההתייחסות למנהגי הקדמונים ומנהגי האחרונים, [עניין נישואין בעומר, תספורת ושירה], [עניין הצרות שהיו דווקא בתקופת בין פסח לעצרת, בכל הקהילות,[עניין גלות מווזע]] - 006

 

הדרכה בשיטת הלימוד של מהרי"ץ, והדרכה כללית לעניין הלימוד, [קריאה להוצאת ספרי קדמנינו ע"י ת"ח], [שמות חכמי תימן, מזמן הגאונים ועד זמנינו] - 007

חוזר לעניין תשובת מהרי"ץ בעניין היתר התספורת - 008

בעניין בארות שלמה על אבן העזר שיצא לאור ושאר ספרי מהרי"ץ - 009

בעניין ספר אורח לצדיק, ודוגמא לבלבולים שיש בעניין מסורת תימן, בתימן ובארץ ישראל [ספר נר יו"ט], ביאור הספרי על השוחד יעוור עיני חכמים - 010

בעניין סכנת האינטרנט, ומעשה מהבן איש חי לעניין זמן ביאת המשיח, וסימן שנתן, ודברי חיזוק לעניין צניעות הנשים - 011

לק"י התש"ע

שיעור 058 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- חומרת המחלוקת בימי הספירה.

מוצ"ש תזריע מצורע התש"ע-

 

פתיחה - 001

פתיחה בעניין ימי הספירה, וביאור שיטת מהרי"ץ בתספורת בימי הספירה [ועניין מניעת נישואין בימים אלו, ושהחיינו] - 002

מעשה עם מהרי"ץ מספר קורא הדורות, ושיטות הפוסקים לעניין תספורת כשחל ל"ג בעומר ביום א' - 003

גירסא שניה מספר קורא הדורות למעשה הנ"ל, וחשבון מה דין ל"ג  לפי מהרי"ץ ע"פ המעשה הנ"ל - 004

פירושים בעניין שלא נהגו כבוד זה בזה ושימי ספירת העומר ימי דין - 005

בעניין שיש להקפיד לטבול לקרי בימים אלו - 006

 

דברי ה-סוכת שלום על ב"ק, בעניין תקנת עזרא לבעלי קרי - 007

דברי המהר"ל בעניין שלא שלא נהגו כבוד זה בזה, ודברי שלמה ש-טובים השניים מהאחד - 008

[עניין ויכוחים על דת מדורות קודמים, ודוגמא לויכוח על דת] - 009

המשך דברי המהר"ל, וחשבון אם הגויים מתורבתים יותר מהיהודים - 010

דברי הזכור לאברהם, בעניין הפרדת קהילת התימנים מהספרדים, ושהצלחתם הייתה מכח האחדות - 011

 

דברי חיזוק בעניין הפירוד שיש בקהילותינו, מהעניין שעיכוב ביאת משיח תלוי בתיקון המחלוקת ושנאת חינם, ולשון הקדש - 012

תאור לענייני מחלוקת, דוגמא להראות החיסרון שאין רועה לדורנו - 013

מביא את המעשה מהבן איש חי [שאמר בהילולא למהרי"ץ] מבורר מנכדו של הבן איש חי, בעניין סימני משיח, וזמן בואו - 014

ברור הלכתי בעניין ס"ת שהיה אות י' תלוי מעל מילת אהרון, בין האות ה' לאות ר' - 015

מבאר מדוע נפטר הרב יחיא יצחק הלוי בקיצור ימים, ודברי חיזוק לעניין זמננו - 016

 

לק"י התש"ע

שיעור 059 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

עניית אמן אחר המברך ברכת המצוות או השבח, כשגם בירך בעצמו.

 

מוצ"ש אחרי מות קדושים התש"ע-

פתיחה - 001

בעניין שימי הספירה כימי הכנה - 002

עיון בדין מי שמברך עם הש"ץ את ברכת הספירה [מחשש שהש"ץ לא מכוון כראוי], האם יענה אמן על ברכת הש"ץ [כשהקדים לסיים לפניו ג' תיבות], או שזה יחשב הפסק. [וההבדל בין זה לברכת המהולל] - 003

פסק הרמב"ם בעניין העונה על ברכת עצמו, [כמה תיבות צריך להקדים לסיים לפני הש"ץ], [תמיהת הרב על בעל הענף חיים שכתב שתיים או שלוש תיבות] - 004

[דוגמאות לחוסר דיוק בברור מנהגי תימן, ושיש לשים לב לכך] - 005

חזרה לרמב"ם - 006

 

מביא שהספק בעניין עניית אמן לאחר שברך גם בעצמו, שייך בעוד עניינים, ומביא את דעת הבא"ח בעניין קידוש - 007

מביא את עניין עניית אמן אחר ברכות ש"ץ בתפילת שמונה עשרה, כשמתפללים תפילה אחת, שיש בו את הספק הנ"ל, ומהרי"ץ פשט שם מה לעשות  - 008

הרב מביא את דבריו בשע"ה, בעניין עיטוף בטלית ואחד שמברך לכולם - 009

שיטות הפוסקים בעניין- דינא דתלמודא בברכות ק"ש, הב"י ושני תירוציו - 010

דברי שו"ת חן טוב בעניין שמנהגנו כתירוץ השני, ועונים אמן על ברכות השבח ועל ברכות המצוות, [ולא כפסק השו"ע שהוא כתירוץ הראשון] - 011

 

מבאר מדוע לסמוך על המנהג, ולא להחמיר, ע"פ מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק - 012

[הרב מביא אפשרות ביאור, למליצת מהרי"ץ-עם שונים אל תתערב] - 013

הרב מביא את דבריו בשו"ת עולת יצחק, בעניין הפסק ברכות שלאחר המילה, מקודם ששותה, ומתייחס להבדל ראש ישיבה ופוסק הלכות, מצד ההנהגה, ודוגמת מעשה מהרב שך, לידע להפריד בין התחומים - 014

חוזר לביאור הטעם אם יש מקום להחמיר שלא כמנהג, ומדוע לא חוששים לסב"ל, במקום מנהג - 015

 

שאלות לרב-

מה לנהוג במקרא של ש"ץ הממהר בברכותיו ובחלק מהברכות לא יספיק להקדים ג' תיבות מקודם לש"ץ על מנת לענות על ברכתו - 016

כשהש"ץ מכווין כראוי להוציא ידי חובה, האם עדיף לשמוע את הברכה ממנו או לברך בעצמו - 017

ברור בדעת מהרי"ץ באחד מברך לכולם, בעניין ברכה שאינה צריכה - 018

בעניין שיטת הפנים מאירות ועניית נשים על ברכת לישב בסוכה - 019

מי היה הקשר המשפחתי של כלבא שבוע לרבי עקיבא - 020

 

אם ללמד את הילד "מה כבר" אם זה ביטול תורה, [אם לא היה ביטול תורה בריבוי חיבור שירי הדיוואן], סדר החשיבות בלשונות [עברי, יווני, ארמי, ערבי וכו'], ועניין לימוד התפסיר - 021

מנהגנו בעניין כפילת בואי כלה שבע פעמים בפיוט לכה דודי - 022

כשמקבל טלית במתנה, [משומשת], אם יברך שהחיינו - 023

מה גדר השמחה שע"י זה נחשב שיכול לברך שהחיינו - 024

כשיודע שלסיבת אונס, בימי הספירה, בוודאי יחסר לו יום של ספירה, האם יספור בברכה מתחילת ימי הספירה - 025

כיצד למנהגינו אופן פתיחת הפרוכת של ארון הקדש, [מצד כיוון הפתיחה] - 026

 

 לק"י התש"ע

שיעור 060 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין השלשות במתן תורה, וזמן פטירת רשב"י.

 מוצ"ש אמור התש"ע-

 

פתיחה - 001

בעניין- גמרא שבת פח.-דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי, ופירוש המהרש"א - 002

נוסח המדרש הגדול לעניין הנ"ל - 003

עניין לשון שלוש תורות, וביאוריו [עין יעקב, והמהרש"א] - 004

הרב מבאר עפ"ז את המנהג לקרא בליל שבועות דווקא ג' פסוקים בתחילת פרשה וסופה, וללא תוספות, ושתכני הלימוד מקרא משנה ואדרא יוצא גם לפי השלשות - 005

הרב מעורר שעפ"ז תמוה דברי הדפוסים שהוסיפו תוספות, והכף החיים - 006

 

בעניין- מניין המקור שעושים שמחה בליל ל"ג בעומר - 007

טעם נוסף ע"פ כף החיים, אך עדיין לא ברור מניין מקורו - 008

הרב מביא שמהחמדת ימים מפורש מקור מוסמך מספרי הקדמונים, שיום ל"ג בעומר הוא יום פטירת רשב"י [ומזכיר שוב שהחמד"י כשר, וכן אין ערעור על קדמוניות הזוהר] - 009

מזכיר את ספר קדמות הזוהר, ששיבר מלתעות הכופרים בזוהר, ומזכיר הוכחות לידיעת הגאונים והתוספות מהזוהר, וממדרש לקח טוב שקדם מאתיים שנה להתגלות הזוהר - 010

בעניין- שאלה אחת לא ברורה, מחמש השאלות שכתב ר' שלמה אבן יעקב בדיוואן בשיר "אני אבטח" - 011

 

ביאור הלשון "ירושה היא לעשיו בעלילה", ע"פ ר"ע מברטנורא בפירושו לתורה - 013

ביאור לשון "סוד המאורות" הנזכר בפיוט - 014

נוסח שתי בתים נוספים לבר יוחאי [כמנהג חבאן ועוד], בנוסחה שחוברה ע"י מורי יחיא דהרי - 015

עניין תוספת בתים בפיוט לכה דודי - 016

בעניין נוסח "צביה עזובה בין גדוד אריות" בדיוואן - 017

 

 לק"י התש"ע

שיעור 061 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- סגולת ימי הספירה, וביאור עניינים משיעורים קודמים.

 מוצ"ש בהר בחוקותי התש"ע-

 

פתיחה - 001

שאלה על המילים "הכול תנו עוז לאלוהים", [שקודם קריאת התורה], ודברי מהרי"ץ - 002

בעניין סגולה לרפו"ש ע"י ירידת גשמים בין פסח לעצרת, ואם צריך לברך על מים היורדים לפיו מגשם סגולה, ודיני שתיית מים שלא משום צמאון - 003

בעניין אם יש סתירה מהמש' בתענית [א' ז'], "יצא ניסן ו[לא] ירדו גשמים סימן קללה", ויסוד בדרך הלימוד מהפוך בה והפוך בה וכולה בה - 004

ראיה לעניין שימי הספירה ימי רפואה, מתירוץ המהרש"א ביבמות, [וחילוק אחר שחילק התוס' יו"ט במש' יצא ניסן בתענית] - 005

 

טעם נוסף לבאר את המנהג לומר שלושה פסוקים דווקא מתחילת הפרשה וסופה, בליל שבועות, ע"פ באור עניין רמז הסגול והסגולתא. [וביאור לשון סגולה] - 006

התבוננות בעניין משיעור שעבר שהפייטן בפיוט "אני אבטח" שואל שאלה שנשאלה בזוהר ולא עונה עליה, תירוץ ע"פ מהרי"ק, תמיהות על דבריו, וביאור הרב באופן אחר - 007

ביאור הלשון בפיוט "ונפשי חשקה נפשו", ע"פ הכתם פז. [וביאור עניין הנשיקות המוזכר בזוהר] - 008

עניינים משיעורים בעבר- ביאור מדוע נקרא סדר מועד בלשון יחיד ולא בלשון רבים כשאר הסדרים, ע"פ שאלת המלאכת שלמה בלשון המשנה בברכות  - 009

 

תירוץ נוסף לשאלה הנ"ל - 010

מקור לנוסחתנו בברכת הברית שמוסיפים "ולמצוות", כשאומרים "כשם שהכנסתו לברית" - 011

חזרה לדברי מהרי"ץ בעניין המילים "הכול תנו עוז לאלוהים". עניין שלמנהגינו [ולא כעדות אחרות], אומרים וזאת התורה ללא שיהוי ולא ממתינים עד שיהיה הספר גלול בדיוק במקום הקריאה, ובירורי עניינים נוספים בפתיחת ס"ת למנהגי כל העדות - 012

עניין אופן הגבהת היריעה כראוי למנהגנו, ואם יש מספר דפים מסוים שיש להגביה, ונתינת טעמים לראיית הדפים ע"י הציבור בהגבהה - 013

 

[תמיהה על המוזכר בתורת אבות שהקורא יראה את ההפטרה בסמוך לפני קריאת המפטיר] - 014

שאלות לרב-

בעניין אופן נישוק הס"ת ע"פ מהרי"ץ, [וחילוק מתי סימן קללה ב-יצא ניסן וירדו גשמים] וביאור עניין נשיקת יד עצמו לאחר הצבעה על הס"ת וכדו' - 015

כיצד יעשה כשנמצא עם עדה הנוהגים להצביע עם הזרת או ציצית על הס"ת בהגבהתו - 016

אם מחויב לענות ממש על כל הקדישים, כשמתפלל עם הנוהגים להרבות בקדישים בסיום התפילה, וזה קוטע מאוד את תפילתו - 017

 

אם שומע את הציבור עונים על הקדושה ולא שמע את הש"ץ, האם יכול לענות איתם, ועד מתי יכול להצטרף לענייתם אם כבר התחילו לענות - 018

אם יש על מה לסמוך לחלושי כוח, לשבת בסוף הקדושה, [ושמנהגנו בכלל, לעמוד עד סוף השמונה עשרה] - 019

מה צריך לענות כששומע זימון ולא אכל איתם, ומה יעשה אם אינו יודע את הנוסח המיוחד לכך, וסימן לזכור מה לענות [-בשת לו] - 020

 

 לק"י התש"ע

שיעור 062 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- הכנה למתן תורה והשלמות לשיעורים קודמים.

 מוצ"ש במדבר התש"ע-

 

פתיחה - 001

השלמה לשיעור שעבר- בעניין נוסחתנו בברכת הברית שמוסיפים "ולמצוות", כשאומרים "כשם שהכנסתו לברית". [מביא ביאורים לגדר מצוות וציווי, שהכוונה לתושב"ע מהרמב"ם ומעוד מקורות] - 002

השלמה לשיעור שעבר- בעניין המילים "הכול תנו עוז לאלוהים", [שקודם קריאת התורה], ודברי מהרי"ץ.[תמה על ש"ץ החוזרים על עניית הקהל, באמירות הנ"ל שקודם קריאת התורה] - 003

עיון בלשון דברי מהרי"ץ - 004

מהלך אחד כאפשרות לביאור דברי מהרי"ץ, וטעם מדוע לא נראה לרב מהלך זה - 005

[סיוע ממהרי"ו בפעמון זהב להבנה הנ"ל בלשון מהרי"ץ] - 006

 

[סיוע מספר חרדים לחיזוק היסוד של מהרי"ו שלשון "אחר" שייך בין לטוב ובין לרע] - 007

אופן שני כאפשרות לביאור דברי מהרי"ץ בכוונת "ולא לאחרא" ודחייתו - 008

[עניין מחלוקת כניס אלשייך ובעל רביד זהב בלשון שנקט "אחד מבני העם", אם הוי לשון גנאי או לא] - 009

[כלל ראשון מתי יש דיוק בין העם ל-בני ישראל שזה לשון גנאי] - 010

[כלל שני מתי יש דיוק בין העם ל-בני ישראל] - 011

חזרה לביאור לשון "ולא לאחרא" בדברי מהרי"ץ באופן שלישי - 012

 

ביאור המנהגים לעניין עד מתי אין נופלים על פניהם בחודש סיון, והבדל זמן מתן תורה לדורות מזמן שניתנה בהר סיני - 013

ביאור למשמעות ימים אלה שאין בהם נפילת אפיים, ע"פ החמדת ימים - 014

בעניין ביאור גדרי אמן יתומה, חטופה וקטופה, והלכותיהן - 015

עיון בחידוש המ"ב בעניין אם צריכים הציבור שלא להמתין לש"ץ מצד הפסק, כאשר מאריך ומסלסל במילים "ואמרו אמן" [ועניין מנהגי תימן שהם כהלכה] - 016

 

המלצת הרב לעניין זמן התפילה בבוקר שבועות, לפי מצב זמננו, [ודין ברכות התורה], [סימן משכבי עד קומי, ומקומי עד שכבי] - 017

 

שאלות לרב-

אם ניתן להתפלל תפילה אחת [שחרית ו/או מוסף] בבוקר שבועות. ובעניין האזהרות- ביטול אמירתם, או הקדמתם ללילה או דחייתם - 018

אם להעדיף לישון ושיהיה כוח לשחרית, או להישאר ער - 019

המתפלל עם הציבור את תפילת הלחש בזמן שכבר מתפלל הש"ץ את תפילת החזרה, [והציבור כבר התפלל בלחש], האם יכול לענות אמן עם הציבור בסיום כל ברכה, ואין בזה הפסק - 020

אם לענות אמן על ברכת ש"ץ שמייד מתחיל את הברכה הבאה ולא משאיר ריווח זמן לעניית האמן - 021

מה עדיף ללמוד- גמרא או סדר התיקון, ומה מביניהם להקדים לחצי הלילה הראשון - 022

 

 לק"י התש"ע

שיעור 063 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

עיון בהבנת דברי מהרי"ץ, בעניין "חזק וברוך תהיה" ועניינים נוספים.

 מוצ"ש נשא התש"ע-

 

פתיחה - 001

בעניין הטעם המפורש בפוסקים לכך שאין נופלים על פניהם עד י"ב בסיון - 002

טעם אחר ממהר"י ונה לכך שאין נופלים על פניהם עד י"ב בסיון - 003

בעניין זמן הגאולה שאחר פסח, זמן בניית המקדש השלישי והדעות מי יבנה אותו, ומבאר לשיטת רש"י והרמב"ם, כיצד יתכן שיהיה באייר זמן בניית המקדש - 004

בעניין ברכות התורה שהמ"ב אומר שצריך להיות בשמחה, [ומקור לדבריו], וטעם שנותן התורה הוא בלשון הווה - 005

התבוננות במעשה מאחד הגדולים שהיה בוכה בברכת התורה, אם זה מסתדר עם דברי המ"ב שאמר שצריך להיות בשמחה גדולה - 006

 

[כיצד יתכן שבן יתרחק כל כך ממעשי אביו, הרי הבן דומה לאבא] - 007

בעניין המנהג שהחזן אומר לקורא כשמסיים את קריאתו חזק וברוך תהיה, וטעמו של מהרי"ץ לאמירת "וברוך תהיה", מלבד חזק - 008

עיון בדברי מהרי"ץ- לכאורה הפסוק "ארור אשר לא יקים" לא מדבר על המברך בתורה [עניין אופן הגבהת היריעה בפתיחת הספר תורה] - 009

סיכום ארבע הפירושים בפסוק "ארור אשר לא יקים", לביאור הקושי שבדברי מהרי"ץ - 010

מקור למהרי"ץ ע"פ מסכת סוטה, וביאור דבריו עפ"ז - 011

עיון בקושי נוסף בסוף דברי מהרי"ץ שכתב "כל המברך מתברך" - 012

 

תוספת חיזוק הקושי בדברי מהרי"ץ - 013

ישוב דברי מהרי"ץ ע"פ דבריו בפתיחת העץ חיים, בביאור מדוע אנו מברכים לקב"ה, ודברי המדרש רבה שהמברך את התורה לעצמו הוא מברך, וברורים בזה - 014

בעניין אמירת "אך צדיקים יודו לשמך" עד "לעולם ועד", שאחר תפילת שחרית, [לפני סדר פיטום הקטורת], שבשבת לא אומרים ומדלגים על זה ע"פ הסידור - 015

הרב מבאר כיצד נוצר הטעות, שבשבת הושמט מהסידורים, וברורים בזה - 016

עניין השמטת "לדויד אליך", במנחה בשבת, כיצד נוצר אצל חלק מהבלדי - 017

הרב נותן דרך לדוגמא, כיצד הצליח להכניס לסידור את תוספת הבתים לבר יוחאי - 018

 

שאלות לרב-

כיצד ינהג מי שאין לו מנהג ברור בעניין אחיזת הספר תורה, בימינו או שמאלו - 019

כיצד לעשות את הגבהת היריעה בפתיחת הס"ת - 020

 

 לק"י התש"ע

שיעור 064 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- השלמות לשיעורים קודמים.

 מוצ"ש בהעלותך התש"ע-

 

פתיחה - 001

מספר תשובות מה השוני בין שבועות לשאר הרגלים, שהוא יום אחד ולא שבעה - 002

תמיהת הרב על ההווא אמינא שבשאלה - 003

בעניין שאלת הגאונים, מה החילוק בין הרגלים, שבתשרי וניסן כל החודש לא נופלים על פניהם, אבל בסיון, כן נופלים בהמשך החודש - 004

טעם אחד- שהביא ר' האיי גאון - 005

טעם שני- שתירץ ר' האיי גאון בעצמו - 006

טעם שלישי - 007

ההבדל שיש בין הטעמים הנ"ל - 008

 

חזרה לעניין משיעור שעבר, בעניין המנהג שהחזן אומר לקורא- חזק וברוך תהיה, כשמסיים את קריאתו, וטעמו של מהרי"ץ לאמירת "וברוך תהיה", מלבד חזק - 009

בעניין מה ההשפעה של ברכה וקללה ומעשה בעניין זה, ומוסג של ברכה וקללה מבלעם - 010

דברי הפוסקים בעניין אופן העליה לתורה, [אחיזת הספר תורה בזמן הברכה], והטעמים לאמירת חזק - 011

בעניין דברי מהרי"ץ -"כל המברך מתברך" - 012

סיכום פשט דברי מהרי"ץ ב"כל המברך מתברך", וברור בזה - 013

דברי החינוך בעניין משמעות הברכה –"ברוך", ובאור-"יתברך" - 014

 

התעמקות במדרש רבה, מדוע התייחס לברכות התורה, הרי הסברו שייך בכל הברכות, ומבאר הרב באור אחד - 015

מתחיל מהלך לביאור אחר בחילוק בין ברכות התורה לשאר ברכות - 016

דברי הב"ח בעניין "על שלא ברכו בתורה  תחילה" - 017

[ עיון בחלק מדברי הב"ח שיש דעות כיצד להבינם, בעניין אם ללמוד במה שלא נוגע לאדם למעשה הוי מגורמי החורבן - 018

הבנת הרב בדברי הב"ח ] - 019

 

[ התבוננות האם יש חובה ללמוד גם במה שלא נוגע לו למעשה, דברי הרמב"ם ושאגת אריה בחובת כתיבת ס"ת, דין קריאה בס"ת פסול, שיטת השאגת אריה [והרא"ש] בחובת הנשים בכתיבת ס"ת או מגילה ] - 020

חזרה לעניין הבדל ק"ש וברכות התורה, וההבדל משאר המצוות שבעבורו מדבר המדרש רבה דווקא על ברכות התורה - 021

בעניין נוסח הברכה בברית שמוסיפים "ולמצוות", הרב חוזר בו ומבאר מהיכן חדר תוספת זו, ודעתו למעשה מה עדיף לעשות - 022

בענייני הברית- הפיכת עור הערלה קודם זריקתו - 023

 

עניין הכנסת האצבעות אחת ועוד אחת קודם הפריעה, ולא בבת אחת - 024

שאלות לרב-

בעניין נטילת ידיים ממי שלא נטל ידיים עדיין - 025

בעניין כיסוי הס"ת קודם ברכות הקורא בתורה - 026

בעניין השמועה שמי שיש לו שבעה בנים זכרים בוודאי יש לו חלק לעוה"ב - 027

אם ניתן שנשים יתייגו ס"ת - 028

אם הרב מכיר מנהג מתימן לערוך סעודה לכבוד שבת ביום שישי אחה"צ - 029

 

בעניין מנהג שבירת גרעיני המשמש בת"ב - 030

מדבר בעניין הספר שוכן לשבטיו, ובעניין פסקי הספרדים שלא כשו"ע - 031

בעניין טעמים ע"פ הפשט ונסתר מדוע עונים אמן רק על אחת משתי הברכות ק"ש ולא על שתיהן - 032

היכן מצאנו מקור לעניין שדעת בע"ב היפך דעת תורה - 033

 

 לק"י התש"ע

שיעור 065 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- עניינים שנשכחו ע"י כהות החושים, והשלמות לשיעורים קודמים.

 מוצ"ש שלח התש"ע-

 

פתיחה - 001

בעניין היפוך הערלה משיעור שעבר- התבוננות בדברי הפוסקים, האם יהיה מותר לטלטלה - 002

הרב תמה על מי שרצה לומר, שלתימנים לא רק שבשבת אין לטלטלה, אלא אסור גם בחול - 003

בעניין נישוק הציצית אם בקשרים או בפתילות, והפשט והרמז שיש בקשרים, שבעה קשרים דווקא ולא שלוש עשרה, ואם יש קפידה באופן החזקת הציצית בזמן הנישוק - 004

 

תוספת לעניין  דילוג אמירת "אך צדיקים יודו לשמך" עד "לעולם ועד", שאחר תפילת שחרית, [לפני סדר פיטום הקטורת], שבשבת לא אומרים ומדלגים על זה ע"פ הסידור. [ראה שיעור 063 רצועה 015] –מבאר את חשיבות העניין לומר אותו ואע"פ שכבר נאמר בתיקון, וטעם מדוע לא לומר במנחה - 005

[בעניין אם מותר ללמוד תורה בזמן התפילה] - 006

באור המעשה ומחלוקת ב"ש וב"ה בעניין רבי יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית - 007

 

דעות האחרונים בעניין האוכל סנדויץ' אם נחשב שנמשך לאחר שולחנו - 008

[גרסת לא פלוג], מקור חידוש הסנדויץ', מעשה מבעל המנחת אליעזר לעניין דרך ארץ באכילה - 009

ענייני דרך ארץ באחיזת המאכל ואכילתו - 010

לעניין ההלכה עד כמה מותר להחזיק ביד בזמן האכילה - 011

חזרה וברורים בעניין היושב ושולחנו בתוך הבית, ועניין כריך בשיעור המותר והאסור - 012

בעניין קהות החושים, ועצות נגד אירועי תועבה שבתמיכת המדינה, להתחזק בענייני צניעות וכגון במקוה - 013

 

דברי הב"ח בעניין השפעת פירות א"י על האוכלם, והיותם מושפעים מטומאת הארץ וקדושתה [עניין "ונאכל מפריה ונשבע מטובה" שהשאיר מהרי"ץ בסוגריים בברכה מעין שלוש] - 014

ישוב לבעיית פירות א"י ע"פ הדברי יואל [על פרשת השבוע] - 015

מבאר שתורה בעיון ועמל מגן שלא תקיא א"י אתכם אע"פ שיש בה רשעים - 016

שאלות לרב-

מה למעשה יעשה באכילת פלאפל או סנדויץ' - 017

שאין מקור לסנדויץ' מפת הבאה בכיסנין, [וכיצד הגירסא-כיסנין] - 018

למי שיש 13 חוליות בציצית אם עדיף שימעט ל-7 - 019

 

מה לעשות במקווה שיש בו קושי לנהוג בצניעות - 020

בעניין לקיחת קטנים למקווה וגדר בר הבנה - 021

אם לשפוך מים גלויים שנשארו בלילה בקומקום פלסטי או בכלי מתכת - 022

בעניין העדפת קביעת זמן ליארצייט האם בשבת שלפני הפרשה או שאחריה, כשזוכרים את הפרשה של הפטירה ולא את התאריך [פירוש מערופיה] - 023

בעניין פירוש רש"י שלא כתב טעם ל"א" נחה, שיש עכ"פ נפ"מ לאופן הקריאה [הבדל קריאת מילת "לו" ומילת- "לא"] - 024

 

 לק"י התש"ע

שיעור 066 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- האומרים שמע ישראל בברית המילה, ועניינים נוספים.

 

מוצ"ש קרח התש"ע-

 

פתיחה - 001

מקורות לכך שבכל תיבה שאדם לומד מקיים מצוות תלמוד תורה - 002

חשבונו של החפץ חיים לערך לימוד תורה בדקה - 003

ישוב חשבונו של החפץ חיים עם חשבונו של הנחלת יוסף [-מחכמי תימן] - 004

חיזוק נוסף מהמשנה הלכות לעניין אכילת סנדויץ' וכדו', ושלא נשתנה חובת הדרך ארץ באכילה.005

ארבעה טעמים מהחיד"א לבאר מדוע בדורנו אין קדושי עליון כבדורות קודמים - 006

הבדל דור שעבר מדורנו, בצניעות - 007

 

בעניין טעם הרוצים להוסיף אמירת שמע ישראל בברית המילה לסיבת זיכוי מי שאינם שומרי תורה ומצוות באמירתו - 008

חקירה ע"פ הגינת ורדים, אם מועיל לאינו מאמין עשיית מצוות, ומסקנה למעשה - 009

ע"פ הנ"ל מעיר הרב שלא פשוט לזכות במצווה בעל כורחו את מי שאינו רוצה בה - 010

בעניין סברת הרשי"ה לומר שמע ישראל, ומקור הנהגות שאר העדות בזה בכלל - 011

חשבון [לתימנים], מה ראוי לעשות - 012

מקורות ליסוד השמע ישראל במילה. [מדוע להעדיף מילה דווקא בסכין ברזל], [מי היה אביו של גולית] - 013

 

הלכה למעשה לתימנים בעניין שמע ישראל, [עניין הנחת אפר בראשי חתנים] - 014

חזרה להלכה למעשה לתימנים בעניין שמע ישראל - 015

שאלות לרב-

כיצד צריך לומר תשתלח אסותא בברית –פעם אחת או פעמיים - 016

הצעה לתירוץ עניין הבדל ברכות התורה משאר ברכות [הנזכר בשיעור-063 ו-064] - 017

אם יש עניין שהחזן ימסור את המכווט לקורא בתורה אם הוא גדול ממנו בתורה [ת"ח או אחיו], מצד כבודו - 018

 

מה הגבול לעניין הלבנת פנים לתקן בבית הכנסת את השוגים בקריאה או בתפילה או בתרגום וכדו', מצד האחריות שלא ישתבש המסורה לדורות הבאים - 019

אם יכול לענות עם הציבור את קדושת יוצר, אם עדיין לא הגיע לשם - 020

הבדל בגרסת רבא ורבה, לפי המסורת, וטעויות שכיחות נוספות - 021

 

לק"י התש"ע

שיעור 067 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- השלמות לשיעורים קודמים, ועניינים שונים.

 מוצ"ש חקת בלק התש"ע-

 

פתיחה - 001

תוספות לדברי החיד"א [משיעור 066] בעניין מיעוט קדושי עליון בדורנו- נוסח אחר לדברי החיד"א, וע"פ הלבוש רוצה להסביר את עניין המאכלות  - 002

דברי הלבוש בעניין שינוי הטעם שבדגים ובמים, והשפעת הפירות מכוח שינוי המים - 003

בעניין שיש מים שגורמים לעילגות, והשפעתם לתאווה כעניין-"וישב ישראל בשיטים", עניין מים מיוחדים שהיו במחוזות שונים בתימן, ועניין שינוי הארצות וכו' המשפיעים על מצב האדם ושזה נקבע ע"פ עניין המזל - 004

בעניין דברי האור לציון באכילת כריך-סנדויץ' - 005

 

מעשה מבעל השואל ומשיב בעניין האוכל בשוק. דין אכילת פירות הגדולים משיעור כביצה. אכילה בפני רבים, במסעדה, ואכילה בשוק של מאכלים שאינם פת - 006

אכילת גת בפני רבים, אכילה בישיבה בספסל ברה"ר, אכילה ברכב פרטי-וברכת המזון ברכב - 007

בעניין דברי הרב נתנאל אלשיך בהלכות שבתאג תורת אבות, שיש לראות את ההפטרה ואח"כ לברך עליה, ומקור דבריו - 008

הרב מעיר שלכאורה ע"פ השוואת הדינים בקריאת התורה לדינים שבקריאת ההפטרה שברמב"ם, ניתן לדייק דין זה - 009

 

הרב מביא אפשרות לחילוק בין קריאת התורה לקריאת ההפטרה, על מנת לישב את מנהג העולם שלא מקפידים לראות את ההפטרה מקודם לברכה - 010

מה עדיף למעשה, לעשות בעניין זה - 011

בעניין המציאות שפאת שמאל יותר עבה מימין, וכן בזקן הצד השמאלי, נותן הרב טעם על דרך רמז, [וביאור ממשלת זדון תעביר מן הארץ] - 012

בעניין למידה בספרי רשעים או בעלי השקפות לא נכונות, [עניין חבישת כיפה], עניין ערוך השלם וספרי קודש שיצאו ע"י דוקטורים וכדו' - 013

 

בעניין למידה מרב שאינו הגון והוצאות כתבי יד ע"י אוניברסיטאות וכדו' [ועל מה מסתבר שיהיו נאמנים]  - 014

חזרה לעניין למידה מרב שאינו הגון, מקור הדין בפוסקים, [מעשה בעניין תוספתא צוקרמנדר, בישיבת קול תורה] - 015

חילוק ע"פ השדי חמד, [וכן הביא הגרש"ז],שדווקא מפיהו אסור אך לא בכתב - 016

בעניין חיבור פרשיות חקת ובלק- ניסיון להבין את מקור השינוי בשאמי ובלדי שלכאורה אין לו מקום בפרשיות אלה, והאם ניתן לשנות את המנהג כמו כולם - 017

 

נתינת סיבה עיקרית כטעם שלא לשנות את המנהג בחיבור חקת ובלק, ע"פ המנחת יהודה - 018

שאלות לרב-

אם יש לקרח חלק לעוה"ב - 019

בעניין הנוהגים להוסיף ג' פסוקים מתחילת פרשת פנחס בסוף פרשת בלק - 020

אם יש פגם של חוסר דרך ארץ בלעיסת הגת - 021

מדבר בעניין הוצאת פסקי מהרי"ץ על הלכות שבת - 022

 

לק"י התש"ע

שיעור 068 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- מקור למצריכים להסתכל בהפטרה קודם לברכתה.

 מוצ"ש פינחס התש"ע-

 

פתיחה - 001

דברי אגדתא בעניין עזיבת ה' ע"י עם ישראל, ביאור השיטות כשחז"ל דורשים "אל תקרי כך אלא כך", וביאור הקושי של חז"ל - 002

בעניין מילת "אחור" שבברכת ההפטרה- "ודבר מדברך אחור לא ישוב ריקם" - 003

ביאור הרמז שיש במילת אחור ע"פ ביאור הרמב"ם בתכלית הצומות - 004

ביאור ערוך השולחן לתכלית עניין ההסתכלות בעבר, ועפ"ז ביאור למילת אחור - 005

תמיהת הרב על דברי ר' ניסים גאון בגמ' שכתב שאלישע "אחר" נקרא כך, מפני שחזר לאחריו - 006

 

ישוב הרב- ע"פ גרסת הגאונים- אלישע "אחור" - 007

ע"פ הנ"ל חשבון בדברי מהרי"ץ בעניין הכל תנו עוז לאלוהים, שכתב "ולא לאחרא", שאם כוונת הגירסא "אחור", אז לא קשה מהרי"ץ - 008

רמז ע"פ המגלה עמוקות, מדוע נקרא אלישע אחר בשם אלישע- שגחזי נתגלגל באלישע אחר - 009

בעניין המקורות לכך שיש להסתכל בהפטרה מקודם לברכתה, הוכחה מהרמב"ם, וכן ראוי לכתחילה - 010

 

בעניין היודע שיעלה לתורה, האם צריך להסתכל באותיות בזמן הגבהת הס"ת או שדי שכשיעלה שיראה, [ברור המנהג לעניין ליווי הס"ת, והסתכלות באותיות או באות ראשונה] - 011

חזרה לעניין ההסתכלות בהפטרה מקודם לברכתה- התבוננות בהלכות ברמב"ם להראות שכשרצה לחלק מס"ת חילק במפורש, ואם כן משמע שאין חילוק בהפטרה מס"ת ויש להסתכל מקודם לברכתה [ביאור לשון "יש לו" ברמב"ם, שהכוונה רשות ולא לשון חובה] - 012

[יסוד מהרמב"ן שאין בראיות מהתלמוד דבר חותך לצד אחד] - 013

חוזר לעבור על ההלכות ברמב"ם לבחון שוב את הדיוק שכשרצה לחלק מס"ת חילק במפורש - 014

 

שאלות לרב-

הקורא בתורה- במה יכול לדבר ואין בזה איסור - 015

הקורא בהפטרה שיצא באמצע קריאתה- מהיכן יקרא העולה במקומו - 016

בעניין הארכת סעודה ג' ללילה על מנת שתעלה לו לסעודה ד' - 017

בעניין גרסת "ראש אומות" בטעם זקף - 018

המתפלל אצל האשכנזים והקורא משבש ומחליף בין האותיות, מה יעשה, [ועוד בדומה לעניין זה] - 019

אם יש חובה להחזיר על טעויות בקדיש, [ועניין שתי נוסחאות ל-"דאמירן"] - 020

 

לק"י התש"ע

שיעור 069 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

עניינים שונים בעניין ברכות ההפטרה.

 מוצ"ש מטות התש"ע-

 

פתיחה - 001

הרמב"ם בביאור תכלית התעניות - 002

החת"ס בבאור הרמב"ם - 003

מבאר ע"פ הרמב"ם כיצד בכוח הנביאים לקבוע יום של אבל - 004

ביאור כפילות "האמת והצדק", שבברכת ההפטרה, [ע"פ הביאור אם ברכת ההפטרה אחת או שתיים], שכל דברי הנביאים זה דבר אחד ממשה רבנו, ואין הנביאים מוסיפים על התורה - 005

שאלה לציבור בעניין הבדל הניגון שבקריאת ברכות ההפטרה וקריאת התורה, וניסיונות לתרץ, ועניין שני מנהגים בפיסוק הנגינה של "ובנביאי האמת והצדק" - 006

 

פירוש ראשון [מתוך שישה] לביאור "בנביאי האמת והצדק", והתבוננות מה ממנהגי פיסוק הנגינה מסתדר לפיהם - 007

פירוש שני - 008

פירוש שלישי - 009

פירוש רביעי - 010

פירוש חמישי - 011

פירוש שישי - 012

חשבון שיש לנו להתעורר בעניין הגלות, והאבלות, ובפרט בימים אלה - 013

 

[בעניין שזוכים לתקן את חובת הצניעות שבעריכת החופה, ב"ה] - 014

ניסיונות לתרץ את הנשאל לעניין הבדל הניגון שבקריאת ברכות ההפטרה וקריאת התורה - 015

קושיה במהרי"ץ בע"ח, על פי פירושי שם ה-"הפטרה", אם מותר או אסור לדבר בה, לאחר קריאת התורה - 016

תירוץ דחוק, ותירוץ טוב יותר ע"פ הלבוש והתיקון יששכר - 017

ממשיך את בדיקת ההלכות ברמב"ם [משיעור שעבר], להראות שכשרצה לחלק מס"ת חילק במפורש, ואם כן משמע שאין חילוק בהפטרה מס"ת ויש להסתכל בהפטרה מקודם לברכתה - 018

 

[עיון בגדר דברים שבכתב אין אתה רשאי לאומרם בע"פ, ביאור מנהגנו ושיטת הרמב"ם] - 019

[בטעם הריטב"א והר"ן מדוע אסור לאומרם בע"פ, וביאור ע"פ הרוקח בעניין עקומות ולפופות כיצד נאבדה המסורת מנ"ך ונשארה רק בתורה] - 020

חזרה לבדיקת שאר ההלכות ברמב"ם - 021

בעניין הפסוקים שאחר קריאת התורה –[וידעת כי ה' וכו'], מה קשרם לקריאת התורה, ושנראה שחכמי תימן תקנום - 022

הרב מבאר את קשר הפסוק "כי אל רחום", על פי הב"י - 023

 

שאלה בעניין מדוע השתמשו במוסג שבירה- "כַּסַאר", לטעויות בקריאה, -מה המקור לכך שטעות זה שבירה - 024

בעניין הזלזול בדיוק הקריאה-תוכחה מהחמדת ימים [ומעשה מגילוי אליהו בעניין] - 025

מעשה לחיזוק, מר' עזרא בן ידידיה בעניין חובת שמירת דיוק הקריאה - 026

 

לק"י התש"ע

שיעור 070 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- תועלת ההפטרה לנפטרים.

מוצ"ש מסעי התש"ע-

 

פתיחה - 001

טעם לאמירת פסוק "אשרי" לפני פסוק "תהילה לדויד" [ונתינת אסמכתא למנהגינו לומר בסוף התפילה פס' "אך צדיקים יודו לשמך"] - 002

הבדל בין "אשרי יושבי" ל-"אשרי תמימי דרך" [על דרך המוסר] - 003

מספר דברים על מורי ניסים רצאבי זצוק"ל - 004

[יסוד-שעניין כוח הזכירה המיידית תלוי בקדושה שבאדם בבחינת "נקבעו בליבם" ולא בכישרון כוח הזכירה] - 005

[חידוש ממורי ניסים רצאבי זצוק"ל בעניין הבנת משמעות גדר ה-חופה, תאור המנהג בתימן בעריכת החופה, [ומנהגי הספרדים]] - 006

 

חיזוק למנהגי הצניעות שבחופה, ומכתבים שקיבל הרב בעניין - 007

בעניין התכסות נשים ברדיד - 008

בעניין שנראה שרוצים לשנות את התימנים, ומאידך אנו רואים התעוררות לחיזוק שמירת המנהגים - 009

שני עניינים נוספים שזכינו בדורנו לתיקונם, וטעם שגדולי הדור ורבנים נמנעים לפעמים מלמחות בפריצות - 010

בעניין שתי טענות שנטענו כנגד המנהג לחבר פרשיות חוקת ובלק ולהפריד מטות ומסעי - 011

דחיית שתי הטענות - 012

 

טענה נוספת ודחייתה - 013

בעניין המנהג ששבת לפני היורצייט, קוראים את ההפטרה - 014

המקור לעניין אמירת קדיש ועניין ההפטרה - 015

הרב שואל מדוע רואים שנתקבל קריאת ההפטרה ביורצייט שמקורו טפל יותר, מקריאתה כל שבת במשך כל השנה, שיש לו מקור חזק יותר - 016

שאלה נוספת- מה הקשר בכלל בין ההפטרה לעילוי נשמת הנפטר - 017

[בעניין מדוע אומרים ר' חנניא בן עקשיא לפני הקדיש, ותירוץ] - 018

[טעם נוסף לאמירת ר' חנניא בן עקשיא] - 019

 

מקור שהמפטיר מועיל לנפטר, וראיה למנהג אבותינו שלא קראו את ההפטרה כל שבת בשנת האבלות - 020

ראיה נוספת- שהפטרה לאו דווקא, מרבנו בחיי - 021

רמז שהפטרה שייך לנפטרים, ושאלות בעניין, ועניין ערבית במוצאי שבת - 022

השלמה לעניין [משיעור שעבר], אם מותר לדבר בהפטרה - 023

שאלות לרב-

בעניין דיבור בין קריאת התורה להפטרה - 024

היכן יעמוד הקורא בהפטרה - 025

 

אם יש מקום לטעון שיש לנו לשנות בחלוקת הפרשיות כמנהג העולם - 026

כשיוצא יורצייט בשבת, מתי יקרא את ההפטרה, וכשחל באמצע השבוע, באיזה שבת עדיף לקרא - 027

אם יש עניין שנכדים יעלו להפטרה - 028

אם יש עניינים נוספים שטוב לנהוג לעילוי נשמת - 029

אם יש מקור לרוצים לומר תמיד קדיש לעילוי נשמת, גם לאחר השנה, [ובעניין הרבה שאומרים קדיש בבת אחת] - 030

 

לק"י התש"ע

שיעור 071 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- חורבן הבית, קדיש יתום ועניינים נוספים.

 מוצ"ש דברים התש"ע-

 

פתיחה - 001

מאמר בעניין החורבן, בעניין ירמיהו שלא ידע לבכות - 002

בעניין ת"ח שישא כוהנת, ועוד בעניין מורי ניסים רצאבי זצוק"ל - 003

מה זה ת"ח, ועניינים נוספים ממעלת מורי ניסים רצאבי זצוק"ל - 004

בעניין גניזת ס"ת ליד ת"ח, קושי ברמב"ם בהלכת ס"ת - 005

תירוץ לעניין אם גם שונה הלכות נחשב ת"ח - 006

חזרה לעניין מאמר בעניין החורבן, בעניין ירמיהו שלא ידע לבכות [מעשה מר' שמעון צאלח זצ"ל] - 007

 

משל להמחיש שהרגל מכהה את החושים, ועפ"ז הסבר להבדל ירמיהו מהאבות בעניין הבכי - 008

בעניין חורבן דורנו, ושאם באים לתקן אז שיהיה ע"פ ד"ת ומשקל נכון - 009

בעניין הנהגת צניעות הגברים במקוואות - 010

מעשה מהחזו"א לעניין הצלחת הילדים בתורה- בחשיבות שמירת ראיית העיניים כבר מגיל שנתיים - 011

מעשה אחר ממשפחה בירושלים, כדוגמא נוספת לסיבה שלא יצא הילד בן תורה - 012

בעניין המקור לקדיש יתום לעילוי נשמת, [משיעור שעבר] - 013

 

מדוע קדיש דווקא מועיל - 014

שאלה לעיון-אם עובר עבירות במזיד וסומך שיאמרו לו קדיש אם יועיל לו - 015

שאלה נוספת- בעניין שיר השירים כתועלת להציל מגהנום - 016

דברי מהרי"ץ שנראה שיש מהם תשובה לשאלות הנ"ל - 017

דברי החיד"א בשם מהרח"ו כתשובה לשאלות הנ"ל - 018

סיכום לישוב השאלות הנ"ל, [עניין חיוב כיבוד אב רשע, עניין בני קרח], ואם יש לומר קדיש על אב רשע - 019

דברי רבי יהודה החסיד שלא יועיל קדיש לרשע - 020

 

חקירה בגדר קדיש אם זה מדין כבוד או מדין כפרה - 021

סיכום כללי להנ"ל - 022

חזרה לעניין הרדיד, ועניין החורבן שיש, [ישוב לתמיהה כיצד יתכן שתומכי תורה נפלו בממונם] - 023

שאלה מה פירוש "נתעטפה בשערה", [שנאמר בביתו של נקדימון בן גוריון] - 024

ביאור גדר דת משה בכיסוי הראש, וגדר דת יהודית, וטעם הרדיד ע"פ הפוסקים, ומבאר את עניין "נתעטפה בשערה" - 025

 

הרב מבאר מדוע אומר יורצייט שמקורו מיידיש, ולא יום פקודת השנה, [ובעניין מילים בפוסקים שעברו מארץ לארץ] - 026

הרב נותן טעם מדוע מוסג טעות שייך בו משמעות שבירה [ראה שיעור 069] - 027

מתחיל בעניין אם ניתן להריח בשמים בת"ב או באבלות וביוה"כ, [ויבואר לאחר ההמשך בעניין הרמב"ם, ומה שלא הסכימו לו חכמי ישראל] - 028

מקדים בעניין אם ניתן ללמוד מספרי חכמי יוון חכמת המזלות וכדו'- דברי הרמב"ם בהלכות ובשמונה פרקים - 029

דברי הרבנו יונה בעניין אל תאמן בעצמך עד יום מותך [ומעשה מעניין משיחיות שהייתה בדורנו] - 030

הרב מבאר מדוע הביא את הרמב"ם והרבנו יונה - 031

הרב מבאר את הרמב"ם ובמה אין דעתו מקובלת על חכמי ישראל - 032

בעניין חיבורים פסולים שיש, ואיסור למידה מרב שאינו הגון, [שטיינזלץ, קהתי [-משניות מבוארות]] - 033

דעת הגאון ר"ח קנייבסקי שליט"א בעניין פירוש הס על הזוהר - 034

פסק הבד"ץ משנת תשמ"ב, בעניין הדרדעים - 035

חזרה לעניין הבשמים בת"ב וביוה"כ, ועניין אדם ללא חוש ריח בהבדלה במוצ"ש, וע"פ מה שביאר בעניין הרמב"ם לעייל יובן השיטה בהלכה שאינה ע"פ דעת הרופאים בעניין הבשמים, והלכה למעשה - 036

 

שאלות לרב

אם מזיע מחמת עבודה יכול להתבשם להסיר ריח רע בת"ב - 037

בעניין לימוד משניות קהתי - 038

בעניין שמיעת שירי ציון גולן - 039

בעניין לימוד מדרש רבה בת"ב - 040

בעניין עלית אבל לס"ת ביום השביעי לאבלות - 041

 

לק"י התש"ע

שיעור 072 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- פסוקי וידעת, סדר השילוש, ואמירת שמע ללא שיהוי.

 מוצ"ש ואתחנן התש"ע-

 

פתיחה - 001

בעניין קשר הפסוקים שתיקנו בסוף קריאת ס"ת [וידעת וכו'], לעניין קריאת התורה, וחשבון מקומם וקשרם של הפסוקים- מה רב טובך, ו-לך ה' הגדולה  - 002

דברי מהרי"ץ בביאור קשר פסוקי וידעת  לעניין קריאת התורה - 003

ביאור הקשר של הפסוק השני- כי אל רחום וכו' - 004

ביאור הקשר של הפסוק השלישי- כי כה אמר וכו', וביאור הרב לקושי שבדברי מהרי"ץ, [יתנו לשון תנאי ומשנה], [חשיבות המשניות לקרוב הגאולה] - 005

ביאור עניין השילוש המוזכר במהרי"ץ שנהגו בסדר של- משנה, נביאים, תהילים, ומדוע נקרא בלשון שילוש, [שיטת רש"י והרמב"ם בגדר "ישלש ימיו"] - 006

 

דברי מהרי"ץ בעניין כ"ד ספרים-[נ"ך] [שם- "מקדש-יה"] - 007

דברי החיד"א בעניין כ"ד ספרים –[נ"ך] - 008

חזרה לעניין סדר השילוש, ומדוע קבעו משנה כדבר ראשון בשילוש - 009

תשובה לסיבת קביעת משנה כדבר ראשון בשילוש, [ברור הלכה אחת כראוי דורש זמן רב –רבי חיים בן עטר] - 010

מהלך אחר לקשר הפסוקים –וידעת, בשונה ממהרי"ץ, [חשיבות הדקדוק לעניין הגאולה] - 011

שני הסברים למקור שמם של משפחת "כסאר", וביאור מקור שם המשפחה "קטיעי" - 012

 

בעניין דרך הלימוד, ממהרי"ץ, ועלי שור - 013

בעניין אמירת שמע ישראל מיד לאחר אהבת עולם, ללא שיהוי, למנהגינו, ושכך דווקא צריך להיות, ודברי הגר"א בזה - 014

ביאור שמתוך ירידת הדורות, טועים לחשוב שצריכים לשהות, ודברי מהרי"ץ במעיל קטון - 015

דברי מהרי"ץ בעניין שיש לחדש בתפילה - 016

שאלה ותשובה בעניין הוצאת מזוזה מדירה שעוזבים, כשיש חשש שישכור אותה גוי לאחר עזיבתם - 017

 

[מודיע שניתן להשיג את ספר תולדות יצחק ו-תגא דאורייתא בתוכנת אוצר החכמה] - 018

שאלות לרב-

בעניין כיצד למד מהרי"ץ את פסוק כי יתנו בגויים, [שחוזר על המשנה] - 019

בעניין ניקוד שם הויה, ושמועה בעניין משניות קהתי, והאמנה לשמועות בכלל - 020

בעניין שמיעת שירי ציון גולן, [ודברי החיד"א בספר ציפורן שמיר] - 021

אם מעמדות יכול להיחשב לשילוש - 022

מקור להקפות סביב לנפטר - 023

 

לק"י התש"ע

שיעור 073 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בדין ברכות השחר כשלא נתקיימו על ידו.

מוצ"ש עקב התש"ע-

 

פתיחה - 001

שיטת הרמב"ם בעניין סדר ברכות השחר, שאין לברכן אלא אם כן נתחייב בהן - 002

מקור ההלכה בגמרא - 003

חזרה לרמב"ם ומנהג העולם שהזכיר - 004

שואל אם לרמב"ם הוי ברכה לבטלה כשלא נתחייב ומברך, ומתבונן בפירושן של מספר ברכות - 005

בוחן מה פירושה של ברכת "הנותן לשכוי בינה"-ומבאר 2 פירושים ע"פ הראשונים - 006

מעלה שאלה מדוע לא נתקנה ברכה על ה-מוח, על ה-ראש - 007

 

מתרץ תירוץ אחד, ומביא שר' יחיא צ'הרי אכן מפרש ששכוי זה שכל, [אם יש לומר שכוי מלעייל או מלרע], [3 רמזים במילת שכוי] - 008

שיטת בעל הצידה לדרך שחולק על הרמב"ם - 009

דברי מהרי"ץ בעניין ברכות השחר - 010

שואל שאלה ראשונה- כיצד ניישב את הגמרא לפי שיטת הגאונים שמברכים את הברכות והגם שלא נתחייבנו בהן - 011

 

שואל שאלה שניה- בהבנת דברי מהרי"ץ, ומפלפל בהבנת הרמב"ם שע"פ מהרי"ץ - 012

מסכם שעל הגאונים לא קשה כלל - 013

מתרץ גם את התירוץ המקובל-שאין הברכות על מנהגו של עולם, ויובן ע"פ ביאור הקושי- כיצד סדר הברכות בגמרא יתכן, אם לא נטל ידיו עדיין - 014

יישוב מנהגינו עם כך שיש תכאליל שבהם כתוב כשיטת הרמב"ם, [שלילת נוסח מגביה שפלים] - 015

 

בדין ברכת הנותן ליעף כוח, ומגביה שפלים, ופתרון הלכתי מועדף לבשכמל"ו, ושזמנם כל היום, [גרסתינו לומר גוי, כשכתוב-עכו"ם], ראיה מליל שבועות וליל ת"ב וכיפור, ששיטתנו כהגאונים, [וששיטת האר"י הגר"א ומהרי"ץ-שווא] - 016

ברורים בעניין הברכות - 017

הלכה למעשה לסיכום - 018

 

לק"י התש"ע

שיעור 074 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניינים שונים בברכת גומל חסדים טובים.

 מוצ"ש ראה התש"ע-

פתיחה - 001

בעניין ברכת גומל חסדים טובים, ושהברכות נתקנו מעין לשונות הפסוקים - 002

שיטת התוספות לעניין ברכת המעביר שינה, וברכת גומל חסדים טובים שאחריו - 003

הבנת דברי מהרי"ץ ע"פ הנ"ל, שלמנהגינו נוסח החתימה הוא "גומל חסדים טובים", וללא תוספת-"לעמו ישראל" - 004

שיטת הראשונים שהגומל חסדים טובים זה ברכה נפרדת, ולשיטתם ניתן לגרוס-"לעמו ישראל" - 005

התבוננות בתחילת ברכת גומל חסדים טובים, בנוסח –"שתרגילני לדבר מצוה" - , שקשה לכאורה שאינו מן העניין, וישוב הקושי ע"י הרב - 006

תשובה שנייה ליישוב הקושי - 007

 

תשובה שלישית מבעל צידה לדרך - 008

השלכות הלכתיות לברכת-"גומל חסדים טובים", כאשר לא ישן ואין לו לברך "המעביר שינה", וחילוק מ-"זוקף כפופים" שכן מברך הגם שלא ישן - 009

ביאור הספק שהיה בשיטת מהרי"ץ אם סבר כהגאונים או כהרמב"ם, וראיה מדבריו בליל שבועות שסובר כהגאונים - 010

בדין ברכת "הגומל חסדים טובים", כשלא ישן ולא מברך "המעביר שינה" - 011

[סברת הרב בשונה מבעל תורת אבות, לעניין אמירת ברכת "הגומל חסדים טובים", בלא שם ומלכות כשלא ישן בלילה - 012]

 

חזרה לביאור שיטת מהרי"ץ - 013

שיטת האר"י [ופוסקים נוספים], שלא חילקו כמהרי"ץ וסוברים לברך "המעביר שינה" גם כשלא ישן בלילה, [והגר"א סובר כמהרי"ץ], שיטת בעל עטרת זקנים לעניין ברכת –"אלהי נשמה", והשגת הרב על הבנת ה-תורת אבות בשיטת מהרי"ץ בעניין ברכת  "אלהי נשמה" - 014

דברי מהרי"ץ בסימן ממז"ר לברכות השחר, והתבוננות ויישוב אם יש פגם בסימן כזה - 015

הבהרת החידוש שיש בהכשרת ממזר לעדות - 016

הוכחה ממהרי"ץ בע"ח בחלק א' [-המקום המסופק בהבנת שיטת מהרי"ץ], שמהרי"ץ סובר כהגאונים, מדיוק המילים- "ורבים עימו" - 017

 

עוד דיוק שם, שסובר כהגאונים, מהמילים- "שלא נזכרו בסידורי אבותינו, שאנו מבני בניהם" - 018

[יסוד בעניין ההליכה ע"פ הרמב"ם ממהרי"ץ במגילת תימן - 019]

[סברת הרב שהשואלים מתימן היו מאזור מחוז שרעב ולא מצנעא - 020]

מביא שגם ה-משמרת שלום סובר שניתן לסיים "מגביה שפלים" במקום בשכמל"ו, [וסומך נופלים], וברורים בדבר מהרי"ץ מלעייל - 021

חידוד הנקודה אם הרמב"ם ראה את כל תשובות הגאונים או לא, והשיטות שיש בזה, [פרי תואר והחיד"א], וההשלכה מזה לעניין הבנת מהרי"ץ מלעייל - 022

 

בעניין הצניעות במקוואות, דעות נוספות בחיזוק חובת הצניעות מספר טהרת הקודש - 023

בעניין שבוע הספר התימני, ופרסומי מכירה לעניינים פסולים שיש, עניין ציון גולן, ושבחו של הרב אמנון יצחק שליט"א - 024

ההלכה בשו"ע לעניין חיבורי חשק ועגבים, ואם יש לבטל הזמנת זמר פסול, או להסתלק מהאולם שיש בו כזה - 025

מעיר על הקושי שיש בלשון "ואל תרגילני לדבר עבירה" שבברכת "גומל חסדים טובים", ומיישב שלשון הרגל הוא במשמעות –התקרבות, ולא התרגלות - 026

 

הרב מעלה שאלה ברמב"ם שנקט לשון "מעלות של העריות", וניסיונות הציבור ליישב - 027

 

לק"י התש"ע

שיעור 075 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

ברורים במסורת הקריאה בפסוקים, והשלמות לשיעור קודם.

מוצ"ש שופטים התש"ע-

 

פתיחה - 001

ביאור הרמז למלחמת האדם עם היצר שבעניין אשת יפת תאר [בפרשת כי תצא] - 002

חיזוק לעניין שלא יתכן שיעברו ימי אלול לחינם - 003

ביאור סיבת כל השינויים שבין המזמורים "שירו לה' שיר חדש", ו-"מזמור שירו לה' שיר חדש", [ועניין שמילת "לפני" בשתי געיות דווקא] - 004

דברי מהרי"ץ לבאר את הרמז בענייין שמילת "לפני" בשתי געיות - 005

השלמות לשיעור קודם-

קושי הרב בפירוש רביעי שיש למילת "שכוי" - 006

 

מדוע ברכת "אלהי, הנשמה" -  לא מתחילה בברוך, ועיון בתירוץ ראשון, [ביאור גדר המנהג לא לדבר אחר ברכת המפיל] - 007

תירוץ שני מדוע ברכת "אלהי, הנשמה" -  לא מתחילה בברוך - 008

בעניין מחלוקת הפרי תאר והחיד"א אם הרמב"ם ראה את כל דעות הגאונים - 009

דברי מהרי"ץ בזבח תודה בעניין מחלוקת הרמב"ם ובעל הלכות גדולות, שמתוכם נראה שסובר כהפרי תאר - 010

דברי המקור חיים, וישוב לדברי הרב חבשוש שלא סבר כהמקור חיים, ע"פ הלימוד לעייל] - 011

 

בעניין ראשי התיבות של ממז"ר, וביאור ראשי התיבות של מילת "קובנה" לשבח ולא לגנאי [ומילת "לחוח"], קושי בראשי התיבות של משפחת שרעבי, וביאור גימטרייה של בני ברק-שטן לשבח - 012

ביאור קשיים בקריאה שנשאלו-

פרשת ואתחנן פרק ד' פסוק י"ט- "וראית את השמש" [או גם "וראית סוס ורכב" שבפרשתינו], וחזרת הרב ממה שכתב, באופן קריאת שווא נע בגעיא הנוטה לפתח, [עניין הבדל בין געיא לטעם, והבדל בסוגי הגעיות שיש], [רמז בעניין געיא], [יש "ו" לפני חירק שנקרא כחירק] - 013

פרשת ואתחנן פרק ד' פסוק כ"ב- מילת "אנכי" ברביע, וביאור עניין "משה עבדי מת" - 014

 

פרשת ואתחנן פרק ד' פסוק ל"ג- "השמע עם", ובהפטרה- "נבל ציץ", ובהפטרת שבת ור"ח- "עורף כלב". כיצד הקריאה כשיש טעם וגעיא, כמלעיל או כ-בנוני, וראיה מפרשת בלק פרק כ"ד פסוק כ"ב - 015

בהפטרת ואתחנן- "כל גיא ינשא", האם משמיעים את היוד או לא, [הבדל צרי סגול ופתח, ושיבושים שיש בזה אצל שאר העדות] - 016

תירוץ ללשון הרמב"ם [משיעור שעבר]- "מעלות של העריות" - 017

תירוץ לשאלה בפרשת וזאת הברכה- שכל השבטים מתחילים בפרשה חוץ מנפתלי שהוא ביחד עם דן - 018

 

שאלות בשיר השירים- כיצד הגירסא ב-"צאינה וראינה בנות ציון" [סוף פרק ג'], "אהיה בעטיה" [בפרק א']. כלל בגעיא שבשם ה', ועניין חיזוק המסורת בדורנו - 019

שאלה לרב- כיצד הגירסא ברמב"ם שבת פרק כ"ז במגיד משנה אות ט'- במילת "משבחא" - 020

 

לק"י התש"ע

שיעור 076 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- גדר המחטיא את הרבים וגדר המעכב את הרבים מלעשות מצווה, ודחית ההתנגדות לשאל ורעלה.

מוצ"ש כי תצא התש"ע-

 

פתיחה - 001

בעניין אם זמן תפילות סליחות ותחנונים זה מימי אלול או רק בעשי"ת - 002

בעניין כ"ד דברים המעכבים את התשובה - 003

ביאור גדר המחטיא את הרבים, [הראשון מכ"ד דברים המעכבים את התשובה] - 004

דברי הרמב"ם בהלכות תשובה, כהקדמה לביאור ההשלכות ההלכתיות שיש בדינו של המחטיא את הרבים - 005

דברי הרמב"ם באיסורי ביאה-"מעלות של עריות"-ביאור מזכרון יוסף, עניין איסור ריקודים מעורבים ואיסור הסתכלות בריקודי נשים, דין ש"ץ השר שירי עגבים, דין צרוף לעשרה, ולעלות לתורה ועדות גיטין וקידושין - 006

 

אם מותר לדבר לשוה"ר על מחטיאי הרבים - 007

עצה להתגברות על היצה"ר, ומעשה בעניין קמצן שהתעלף ביוה"כ - 008

ביאור גדר המעכב את הרבים מלעשות מצווה, [השני מכ"ד דברים המעכבים את התשובה], ודוגמא מעניין המתנגדים לשאל [רדיד] ורעלה - 009

ברור הלכתי בעניין כיסוי הפנים, מספר מקורות למנהג הנשים לכסות את פניהן - 010

מקורות מהמשנה לכיסוי הפנים ברעלה - 011

הבדל מהותי בין יהודים לערבים בעניין צניעות מלבושי הנשים - 012

 

ראיה מהרמב"ם בהלכות אישות, לעניין מנהג כיסוי הפנים [והבדל ערי אדום מארצות המזרח], ועניין יציאת נשים מחוץ לבית - 013

דחיית הטעות בהבנת פירוש הרמב"ם בגדר רעולות [שאינו כרש"י] - 014

ראיה נוספת מרב סעדיה גאון, לדחיית הטועים בהבנת הרמב"ם - 015

דברי הרב אלפנדרי זצוק"ל כתוכחה, לדעת שיש רבנים המנסים לתלות עצמם בקולות דחוקות, ומתנגדים לקדושה - 016

בעניין חומרות- שיש לשים לב לדקויות שיש, וכיצד להתייחס אליהם, [עניין עצבנות מיותרת] - 017

 

אם היה מצוי בתימן גישה של עצבנות מיותרת בחומרות - 018

דברי כף החיים בעניין חומרות ודקדוקים אצל צדיקים, וגדר זיהוי מדרגת האדם לפי שאיפתו לחומרות או לקולות - 019

דברי ה-ברכי יוסף במה ראוי להחמיר ובמה לא - 020

ביאור גדר משקל החסידות מרמח"ל במסילת ישרים - 021

מבאר שיש שיטה בפוסקים שאין מחזי כיוהרא בזמנינו - 022

מעשה בעניין החמרה שלא לפי מדרגת המחמיר - 023

 

מבאר שלושה טעמים מדוע בשאל ורדיד אין בעיה של טעות במשקל החסידות [טעם א'- זה לא חסידות, זה מהדין] - 024

טעם ב'- ע"פ מקור ההלכה [-חילוק בין חסידות לדרך חסידות] וראיה מהרא"ש - 025

טעם ג'- ע"פ דברי טהרת הקודש בעניין המקווה - 026

בעניין רבי יהונתן אייבשיץ והתנגדות היעב"ץ, וביאור הביזיונות שהיה לו ע"פ דרך הסוד - 027

ביאור עניין חוצפה יסגי על הצד הטוב, ושגם האשכנזים נהגו בשאל ורדיד [אך לא רעלה] - 028

 

 סיכום גדר שאל ורדיד, ושקשירת מטפחת תחת הסנטר עדיף וצנוע יותר - 029

עניין גימטרייה של בני ברק- שטן, שמקורו מהחיד"א וביאורו - 030

עניין גימטרייה מפסוקים טובים, של משפחת שרעב"י - 031

שאלה לרב- אם מי שדיבר תוך כדי קריאת התורה עולה למניין שבעה - 032

מבאר מה ידבר שיעור הבא בלי נדר, והבהרה שאין הרב מדבר על גדולי הדור, ושיש להיזהר שלא לטעות משמועות בשם גדולי הדור, או סברות מה דעתם - 033

 

לק"י התש"ע

שיעור 077 - תפריט השיעור- לשמיעה – CDA//MP3

בעניין- כשרות השופר התמני, מבטא לשון הקודש, וזכיות יוצרים.

מוצ"ש כי תבא התש"ע-

 

פתיחה - 001

בעניין העדפת מקום עם תוקע יר"ש מאשר מקום עם בעל תפילה יר"ש - 002

בעניין כשרות השופר עצמו, ומתחיל ברור בעניין השופר התמני- דברי השו"ע. באור מה זה שופר, ומה לכו"ע כשר ומה לכו"ע פסול - 003

בדין שופרות שאינם של איל, אם לכתחילה כשר או רק בדיעבד - 004

מה זה השופר התמני, ודחיית הטועים לפוסלו מדין שופר פרה - 005

שיטות הפוסקים בגדרי השופרות הפסולים והכשרים, ברור מנהג השופר התמני, שאינו לא כהרמב"ם ולא כהשו"ע, [מעשה בעניין מנהגי תימן מהרה"ג ווזנר שליט"א], דברי הסערת תימן והרב שלום יצחק הלוי בענין השופר התימני, ואם מקורו מסוג כבשים גדולים - 006

 

מה היה בתימן בעניין השופרות - 007

שיטות הפוסקים שכל שופר כפוף כשר לכתחילה, [ואפילו בדעת מרן] - 008

תמיהה על דברי הסערת תימן, שסמך את מנהג השופר התמני על הגאונים - 009

התייחסות לדברי הרה"ג יעקב יוסף בעניין השופר התמני, ושיש סוגי קול שונים בשופרות - 010

מה למעשה לעשות לגבי התוקעים בשופר התמני, [הסיבה האמיתית של אלו שרצו לפסול את השופר התמני בתימן, ועניין מנהגים שהנהיג ש"צ] - 011

 

שני הצדדים שיש על מנת להכריע למעשה, [אם לסבור שאין לקיים מנהגים טובים שנקבעו ע"י אפיקורסים וכדו', או להשאירם] ונפ"מ אם למחות בתוקעים בשופר התמני - 012

בעניין מבטא לשוה"ק- דברי האדמו"ר מצאנז על המבטא המשובש של האשכנזים - 013

דברי היעב"ץ בעניין שיבושי המבטא של האשכנזים - 014

מבאר היכן דברי הרב פעלים בשיבושי המבטא [של הספרדים] - 015

מפנה לנפלאות מתורתך לעניין שיבושי החולם בצירי, והודאת האבן עזרא בשינוי בין פתח וקמץ [וראיה שהרמב"ם גם קרא קמץ כפתח] - 016

דברי האגרות משה לעניין שיבושי המבטא למעשה, ומה מוסכם לכו"ע - 017

 

דחיית דברי הספר דרך הצלה, שכתב על דעת עצמו, שכל המבטאים הם לשון הקודש, [שיש מקור ע"פ קבלה לשינויי סוגי הכתב, ועניין שניים עשרה נוסחאות התפילה שלפי השבטים] - 018

בעניין זכיות יוצרים בספרים, העתקת תמונות לזיכוי הרבים, צילום מתוך ספרים קיימים כקובץ לתלמידים - 019

בעניין גזל תוכנות, וחידושי תורה - 020

בעניין אופן קריאת הפסוק "כל גיא ינשא" [משיעור 075], [הדגמת אופן קריאת הסגול], דחיית הסובר שאין ראיה מהניקוד העליון, ושיש לומר ללא יוד גם לפי הניקוד העליון - 021

 

בעניין זכיות יוצרים בצילום מספר שלא יצא לאור יותר וכדו' - 022

בעניין ייאוש בעלים בזכויות יוצרים - 023

ברור דברי הרב בעניין ידיעת אבותינו מה מקור השופר התמני - 024

בעניין שינוי שופר שנוטה כלפי מטה בקצהו - 025

בעניין השתתפות מספר אנשים בקניית תקליטור אחד מדין זכיות יוצרים - 026

בעניין שלא תצא יולדת מפתח ביתה, 30 יום או 40 יום, ומקור לכך - 027

בעניין שירת רבי שלום שבזי ללא הבדל בין צירי וחולם, והמבטא השרעבי - 028

בעניין אמירת "לחיים", שמזכיר המ"ב בהלכות ר"ה להקפיד בימים נוראים - 029

בעניין הבדל האותיות בלשון הקודש, והבדל בין שין שמאלית לסמך - 030