מסכת ביצה

ג. מותר השמן שבקערה או גרוגרות וצימוקין שהעלן לייבשן, ובעלי חיים, האם אסורים בשבת משום "מוקצה"?*דף ב.

ד. מה הדין של "נולד" ביו"ט?*דף ב.

ה. האם מותר לסלק עצמות וקליפות מעל השולחן בשבת וביו"ט, ומדוע?*דף ב.

ו. האם בשבת [וביו"ט] מותר להגביה טבלא שיש עליה עצמות ולנערם, ומדוע?*דף ב.

ז. האם בשבת מותר לחתוך את הדילועין לפני הבהמה, ומדוע?*דף ב.

ח. האם בשבת וביו"ט מותר לחתך את הנבילה לפני הכלבים, ומדוע?*דף ב.

ט. האם מותר לבקע עצים מן הקורות ומן הקורה שנשברה ביו"ט, ומדוע?*דף ב:

י. מה סובר רבה בדין ביצה שנולדה בשבת שאחר יו"ט, וביו"ט שאחר השבת, ובשנולדה בא' בשבת, ומדוע?*דף ב:

יא. השוחט תרנגולת ביו"ט שלאחר השבת, ומצא בה ביצים גמורות, האם לפי רבה מותר לאכלן בו ביום, ומדוע?*דף ב:

יב. פירות שנשרו או שנתלשו, וכן עשבים, ולפת וצנון שנתלשו ביו"ט, האם מותרין באכילה ובטלטול ולתתם לבהמתו, ומדוע?*דף ג.

יג. נכרי שמילא מים עבור עצמו מבור שברה"ר או שצלה עבור עצמו דג מלוח, האם מותר לישראל לשתות מהמים או לאכול מהדג, ומדוע?*דף ג.

יד. האם תלישת פירות או צידת דגים מהביברים הותרו ביו"ט לצורך אוכל נפש, והאם יש הבדל באם היה אפשר לעשותם מעיו"ט, ומנין למדים זאת?*דף ג.

טו. משקין שיצאו מעצמן מהפירות, האם בשבת מותר לשתותן, ומדוע?*דף ג.

טז. מי שיש לו כלכלה של פירות טבל, ושכח ולא עישרן לפני יו"ט של ר"ה, האם יש לפירות תקנה, לאכלן בו ביום או ביו"ט שני, וכן מה שיטת רבי יהודה ורבנן בדין ביצה שנולדה ביו"ט ראשון אם מותר לאוכלה בו ביום או למחרתו דהיינו ביו"ט שני של ר"ה, ומדוע?*דף ג. ג:

יז. האם מותר לכפות כלי על ביצה שנולדה בשבת או ביו"ט, ומדוע?*דף ג:

יח. ביצה שאנו מסופקים אם היא מתרנגולת טריפה או אם נולדה ביו"ט, האם לפי ב"ה היא אסורה, ומדוע?*דף ג:

יט. "דבר שיש לו מתירין" שנתערב באחרות, האם התערובת מותרת, וא"כ האם מדאורייתא או מדרבנן?*דף ג: ד:

כ. מה הדין בספק ביצת טריפה או בספק אם נולדה ביו"ט, שנתערבה באחרות, ומדוע?*דף ג: ד.

כא. ספק ספיקא באיסור הנאה, האם מותר?*דף ג:

כב. דבר איסור "חשוב" שאיסורו מדאורייתא או מדרבנן, האם מתבטל, ומה נקרא דבר "חשוב", ומה הדין בערלה וכלאי הכרם שנתערבו בדבר שאינו חשוב?*דף ג:

כג. מה הדין במי שדרס ליטרא של תרומה על פי חבית, ויודע שלא דרס בתוכו, ואינו יודע באיזה חבית דרס, האם הליטרא תרומה אוסרת את כל החביות, ומה הדין כשאינו יודע באיזה מקום עיגול דרס, ומדוע?*דף ג: ד.

כד. היאך נידונת תרנגולת שקנאה סתם, ולא פירש שקנית התרנגולת היא לאכילה או לגדל ביצים?*דף ד.

כה. אימתי אומרים "מיגו דאיתקצאי" מחמת יום שעבר, ומתי לא, ומדוע?*דף ד.

כו. מהו דינו של המבטל איסור?*דף ד:

כז. עצים שנשרו מן הדקל בשבת, האם מותר להסיקן ביו"ט, ומדוע?*(ד:

כח. מה דינה של הביצה שנולדה בעיו"ט שחל להיות בשבת או ביו"ט ראשון של גלויות או ביו"ט ראשון של ר"ה, לענין היום השני, [בו ביום - קיי"ל שאסורה באכילה ובטילטול, כנ"ל בתשובה ב]?*דף ד.–1ה:

כט. כל דבר שנאסר במנין קיבוץ חכמים, האם צריך מנין אחר להתירו?*דף ה.–1ו.

ל. פירות "כרם רבעי" שמחוץ לירושלים, האם יכול לפדותן ולעלות הדמים לירושלים, ומדוע?*דף ה.

לא. פירות "כרם רבעי" שמחוץ לירושלים, האם יכול לפדותן שוה מנה בפרוטה?*דף ה:

לב. האם מותר לישראל להתעסק בקבורת מת ביו"ט ראשון או ביו"ט שני, ומדוע?*דף ו.

לג. האם מותר לחפור קברים ביו"ט ובחוה"מ?*דף ו.

לד. מי שנזכר ביו"ט ראשון שלא הניח עירובי תבשילין, האם יכול לערב בו ביום, ומדוע?*(ו.

לה. עגל או אפרוח שנולדו ביו"ט, האם מותר לשוחטם ולאוכלם, ומדוע?*דף ו.

לו. עגל חי הנמצא במעי פרה טריפה, האם שחיטת עצמו מתירתו, ומדוע?*דף ו.

לז. מוכן לאדם האם מוכן לכלבים, והאם מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם, ומדוע?*דף ו:

לח. השוחט תרנגולת ומצא בה ביצים מה דין הביצים א) לענין לאוכלם ביו"ט בו ביום ב) לענין לאוכלם עם חלב ג) לענין היתר אכילתם באם התרנגולת נבילה או טריפה ד) לענין מקח וממכר?*דף ו: ז.

לט. מהו דינה של הביצה שיצאה רובה בעיו"ט וחזרה לפנים ונולדה ביו"ט, ומדוע?*דף ז.

מ. מהם "שלל ביצים", ו"אשכול של ביצים", ומה דין של האוכלם מתרנגולת נבילה, ומדוע?*דף ז.

מא. ביצה שמצאוה ביו"ט קודם עלות השחר, האם (לפי ב"ה) מותרת באכילה, ומדוע?*דף ז. ז:

מב. מהו "שאור", ומהו "חמץ", ומה שיעורן לענין איסור אכילתן, וחיוב ביעורן, ומנין למדים זאת?*דף ד. ז:

מג. אימתי מותר לשחוט ביו"ט חיה ועוף ואף לכתחילה, ואימתי לא, ומה הדין בדיעבד, ומדוע?*דף ז: ח.

מד. האם מותר לחפור ביו"ט בעפר למטרת מצות "כיסוי הדם", ומה הדין באם יש לו דקר נעוץ מבעו"י?*דף ז: ח:

מה. מהו העפר שראוי לכסות בו דם?*דף ח.

מו. האם מותר לטלטל "אפר כירה" ביו"ט, ומדוע?*דף ח.

מז. מהו דינו של עפר שהכניסו מלא קופתו או לגינתו לחורבתו?*דף ח.

מח. האם ביו"ט מותר לשחוט "כוי", ולכסות את דמו, ומדוע?*דף ח. ח:

מט. הכניס עפר לכסות בו צואה, האם מותר לכסות בו דם צפור, ומה הדין בהכניס כדי לכסות דם צפור, האם מותר לכסות בו צואה, ומדוע?*דף ח:

נ. שחט בהמה חיה ועוף ביו"ט ונתערב דמן, האם מותר לכסות את הדם, ומדוע?*דף ח:

נא. האם מותר לכסות ביו"ט דם ציפור שנשחטה בעיו"ט, ומדוע?*דף ח:

נב. מי שגילגל עיסה בערב יו"ט, וגמר הלישה היתה ביו"ט או בעיו"ט, האם מותר לו להפריש חלה ביו"ט, ומדוע?*דף ח: ט.

נג. מי ששכח להפריש חלה מעיו"ט, האם יש לו תקנה, מהי, ומדוע?*דף ט.

נד. האם מותר להוליך או להטות את הסולם כדי ליטול גוזלות מהשובך, והאם מותר להחזיר את הסולם, ומה דין טלטול סולם בשבת, ומדוע?*דף ט. ט:

נה. כל דבר שאסרו חכמים משום מראית עין, האם מותר לעשותו בחדרי חדרים?*דף ט.

נו. "מוחלפת השיטה", איזו שיטה, והאם צריך הכנה לפני יו"ט לצורך כיסוי הדם?*דף ט:

נז. האם מותר ליטול יונים מהשובך ביו"ט, ולשוחטן בו ביום, ומדוע?*דף י. י:

נח. מת הנמצא בבית שיש בו הרבה פתחים, האם מטמא את הכלים הנמצאים תחת עובי התקרה של אחד הפתחים, ומדוע?*דף י.

נט. זימן יונים בעיו"ט, וביו"ט מצא יונים שצבען שונה או שיש בשובך יותר יונים או שיש פחות יונים, האם אמרינן שהם יונים אחרות ואסורות, והאם יש הבדל אם היו מקושרות, ומדוע?*דף י. י:

ס. מה הדין במי שהניח מנה ממעות מעשר שני, ומצא מאתיים או שהניח מאתיים ומצא מנה, ומדוע?*דף י:

סא. האם מותר לטלטל את הכלי המיוחד לקצב עליו את הבשר או את ה"עלי" (הוא דף עב וכבד העשוי למטרת כתישה) כדי לקצוב עליהם בשר, ומדוע?*דף יא.

סב. האם מותר ליתן את העור לפני הדורסן או לטלטלו, והאם מותר למלוח עליו בשר, ומדוע?*דף י. יא:

סג. האם ביו"ט מותר למלוח בשר או חלבים, וכן לשוטחן על גבי יתידות, ומדוע?*דף יא. יא:

סד. האם מותר לסלק או להחזיר את התריסין ביו"ט, ומדוע?*דף יא:

סה. האם מותר להוציא ביו"ט מרה"י לרה"ר דברים שאינם לצורך אכילה, ומדוע?*דף יב.

סו. האם מותר ביו"ט לשחוט עולת נדבה או עולת חובה או שלמי נדבה או שלמי חובה, ומדוע?*דף יב.

סז. המבשל ביו"ט מאכלות אסורות, האם עובר איסור תורה, ומדוע?*דף יב. יב:

סח. האם מותר להוליך ביו"ט תרומות, כהונה, וחלה לכהן ולעני, ומדוע?*דף יב:

סט. להסוברים שאסור ביו"ט להוליך חלה ומתנות לכהן, האם החלה והמתנות אסורים גם בטלטול, ומדוע?*דף יב:

ע. האם מותר להפריש תרומות ומעשרות ביו"ט?*דף יב: יג.

עא. מהו "למלול", ומהו "מנפח", והאם מותר למלול מלילות, ולנפחן בשבת וביו"ט, ומדוע?*דף יב: יג:

עב. הכניס שבלים או קטניות כדי לעשות מהם עיסה או כדי למוללן, וכן כשהכניסם סתם בלא שפירש מהי מטרתו, האם חייב בתרומה, ומדוע?*דף יג.

עג. האם מותר לבן לוי לקבל שבלים במעשרותיו לפני שהישראל הפריש תרומה גדולה, והאם מן התורה חייב הלוי ליתן מזה תרומה גדולה ותרומת מעשר, וכיצד עליו לנהוג, ומדוע?*דף יג. יג:

עד. האם תרומה גדולה ותרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה, ומנין למדים זאת?*דף יג:

עה. האם הפרשת תרומה גדולה ותרומת מעשר צריכה להיות מן ה"מוקף", ומנין למדים זאת?*דף יג:

עו. המקלף שעורים [מקליפתן העליונה] או המולל מלילות של חיטים, [דהיינו שממעך את השבלים בין אצבעותיו להסיר מהן את המוץ], באלו אופנים מותר לאכול אף אם לא מעשרן, ובאלו מקרים חייב לעשרן, ומדוע?*דף יג:

עז. כיצד מותר ביו"ט לדוך תבלין, מלח, שומין, ופלפלין, ומה פסקו התוס' להלכה?*דף יד.

עח. באלו אופנים מותר בשבת לדוך תבלין ופלפלין, ובאלו אופנים אסור?*דף יד.

עט. האם מותר ביו"ט לעשות "טיסני", ולכתוש במכתשת "חלקא ודייסא", ומדוע?*דף יד. יד:

פ. מהו אופן הברירה המותר בקטניות ביו"ט, ומדוע?*דף יד:

פא. האם ביו"ט מותר לשלוח דברי מאכל לחבירו, ומדוע?*דף יד:

פב. האם ביו"ט מותר לשלוח בגדים ותפילין לחבירו, ומדוע?*דף יד: טו.

פג. האם וילון ופרוכת שבמשכן מקבלים טומאה, ומדוע?*דף יד:

פד. בגד כלאיים באלו אופנים התורה אסרתם, ובאלו רבנן גזרו, ובאלו מותרים אפי' מדרבנן, ומדוע?*דף יד: טו.

ב. כמה תבשילין דרושים לצורך "עירוב תבשילין", והאם מועיל בפת לבד או בתבשיל לבד, והאם זה מועיל לכמה תבשילין?*דף טו: טז. יז:

ג. האם מי שאבד או נאכל עירובו יכול לבשל לצורך שבת?*דף טו: יז:

ד. האם מועיל "עירוב תבשילין" שאחר עשה?*דף טו: טז:

ה. ממה אפשר לעשות "עירובי תבשילין", וממה לא, ומדוע?*דף טז. טז:

ו. מה נכלל בכלל גזירת "בישולי נכרים", ועל מה לא גזרו?*דף טז. טז:

ז. המערב עבור אחרים, [כנ"ל תשובה ד], האם זה מועיל לכל אדם?*דף טז:

ח. יו"ט שחל להיות בערב שבת, האם יכולים לערב בו "עירובי תחומין" או "עירובי חצרות", ומדוע?*דף טז:

ט. מהו סדר תפילת לחש ביו"ט שחל להיות בשבת, ובשבת שחל להיות בר"ח או בחול של מועד, וכיצד נפסק להלכה?*דף יז.

י. האם אפשר ביו"ט ראשון של ר"ה או ביו"ט ראשון של גלויות שחל ביום חמישי, לעשות "עירובי תבשילין" או "עירובי תחומין" ע"י תנאי, ומדוע?*דף טז: יז.

יא. איזה עצה יש לאדם שלא עירב "עירובי תבשילין", ובכך יהיה לו צרכי שבת?*דף יז.

יב. אם עבר ובישל במזיד כמה קדירות או שהערים לבשל ב' קדירות, האם מותר לאכלן, ומדוע?*דף יז. יז:

יג. המעשר פירותיו בשבת במזיד, האם מותר לו לאוכלם, ומדוע?*דף יז:

יד. האם מותר להטביל כלים בשבת או ביו"ט, ומדוע?*דף יז:–1יט.

טו. האם בשבת וביו"ט מותר להשיק מים לטהרן [במקוה של מים מלוחים - רש"י, ועיין תפארת ישראל]?*דף יז: יח:

טז. האם מותר לחייבי טבילות לטבול בשבת וביו"ט, ומדוע?*דף יז:–1יח:

יז. האם מותר בשבת לאדם לאכול מאכל או לשתות משקה למטרת רפואה, ומדוע?*דף יח:

יח. האם מותר להטביל כלי טמא בבין השמשות, ומדוע?*דף יט.

יט. האם מותר ביו"ט להקריב עולות ושלמים, ומדוע?*דף יט.

כ. האם "סמיכה" על קרבן ביו"ט מותרת, ומדוע?*דף יט.–1כ.

כא. מאימתי המאחר נדרו עובר "בבל תאחר"?*דף יט:

כב. המביא את תודתו בחג הסוכות, האם יוצא בה גם ידי חובת מצות "שמחה", ומצות "חגיגה", ומדוע?*דף יט: כ.

כג. עבר ושחט נדרים ונדרות לסוברים שאין קרבין ביו"ט, האם מותר לו לזרוק את הדם, ומדוע?*דף כ:–1כא.

כד. האם מותר ביו"ט לשחוט בהמה או ללוש עיסה או לאפותה, באופן שחציה של נכרי וחציה של ישראל, ומדוע?*דף כא. כא:

כה. האם ביו"ט מותר לבשל או לאפות לצורך בהמה, והאם מותר לטלטל מזונותיהם, ומדוע?*דף כא. כא:

כו. האם מותר לזמן נכרי בשבת וביו"ט, ומדוע?*דף כא:

כז. האם מותר להחם ביו"ט מים למטרת רחיצה או לעשות מדורה כדי להתחמם כנגדה, ומדוע?*דף כא:

כח. איזה עצה יש לאדם שלא עירב "עירובי תבשילין", ובכך יהיה לו צרכי שבת?*דף כא: כב.

כט. האם הדלקת נר לצורך שבת מותרת למי שלא עשה "עירובי תבשילין" או שלא אמר "להדלוקי"?*דף כב.

ל. האם ביו"ט או בשבת מותר לזקוף את המנורה או לפרקה, ומדוע?*דף כב.

לא. האם מותר בשבת או ביו"ט ליתן שמן בנר או להסתפק ממנו או לגרום לכיבויה, ומדוע?*דף כב.

לב. האם ביו"ט מותר לחתוך את ראש הפתילה, ומדוע?*דף כב.

לג. האם ביו"ט מותר לכבות אש, ומדוע?*דף כב.

לד. האם ביו"ט מותר לכחול את העין, ומה הדין של מסייע?*דף כב. כב:

לה. האם בפסח ובשאר יו"ט מותר לאפות פתין, גריצין, וחררין, ומדוע?*דף כא: כב:

לו. האם ביו"ט מותר לכבד את הבית, ומדוע?*דף כב:

לז. מהו "מוגמר", והאם מותר לעשותו ביו"ט, ומדוע?*דף כב: כג.

לח. מהו "קירוד" ומהו "קירצוף", והאם מותר לעשותן ביו"ט, ומדוע?*דף כג.

לט. האם בשבת מותר להוליך עגלה של קטן על קרקע שיש בה חול, ומדוע?*דף כג:

ב. האם ביו"ט מותר לתת מזונות לפני דגים חיה ועוף הנמצאים בביברין, ומדוע?*דף כג:

ג. מצודות חיה ועוף ודגים שעשאן מערב יו"ט, האם מותר ליטול מהן ולאוכלם ביו"ט, ומדוע?*דף כד. כד:

ד. נכרי שהביא דורון לישראל ביו"ט, האם מותרין באכילה ובטלטול, ומדוע?*דף כד: כה.

ה. חיה שקננה בפרדס, האם מותר לקחתה ולשוחטה ביו"ט, ומדוע?*דף כה.

ו. האם ביו"ט מותר לשחוט בהמה מסוכנת, ומדוע?*דף כה.

ז. האם ביו"ט מותר לסומא לצאת במקלו, והרועה בתרמילו, ולהוציא אדם בכסא, ומדוע?*דף כה. כה:

ח. האם מותר ביו"ט לשחוט בכור תם או בעל מום, ומדוע?*דף כה:–1כז:

ט. האם יש "מוקצה" לחצי שבת לענין אכילה ולענין טלטול?*דף דף כו: כז.

י. השוחט את הבכור ואח"כ הראה מומו, האם הבכור מותר באכילה, ומדוע?*דף כז.

יא. מפני מה נאסר ביו"ט ליתן לבהמה חלה שנטמאה?*דף כז:

יב. האם ביו"ט מותר לחתוך את הנבילה לפני הכלבים, ומדוע?*דף כז:

יג. האם ביו"ט מותר לשקול בשר, ומדוע?*דף כח.–1כט.

יד. האם מותר ביו"ט לנקב נקב בבשר, ומדוע?*דף כח.

טו. האם ביו"ט מותר להשחיז סכין במשחזת עץ או אבן או להשיאה על גבי חברתה, ומדוע?*דף כח. כח:

טז. האם ביו"ט מותר לגרוף תנור וכירים, ומדוע?*דף כח:

יז. האם מותר לתקן שפוד שנרצם או שנרצף, ומדוע?*דף כח:

יח. האם מותר לטלטל ביו"ט, שפוד שצלו בו בשר, ומדוע?*דף כח:

יט. האם ביו"ט מותר לאדם לומר לחבירו "מלא לי כלי זה", ומדוע?*דף כט.

כ. באלו מקרים מותר למדוד ביו"ט, ובאלו אסור, ומדוע?*דף כט.

כא. האם הרקדה או הוצאת צרור מקמח מותרת ביו"ט, ומדוע?*דף כט:

כב. האם יכול אדם ביו"ט לילך אצל חנוני הרגיל אצלו ולומר לו "תן לי ביצים ואגוזים במנין", ומדוע?*דף כט:

ב. האם בשבת או ביו"ט עדיף להרבות בהליכה או להרבות בטירחא, ומדוע?*דף כט:

ג. האם ביו"ט מותר להשתמש בעצים שבאוצר, אף שלא הזמינן בעיו"ט, ומדוע?*דף ל.

ד. האם מותר ליטול עצים מן הסוכה עצמה או מן הסמוך לה, בסוכת החג או בסוכה דעלמא, והאם מועיל תנאי, ומדוע?*דף ל:

ה. סכך הסוכה נוייה ודפנותיה, האם אסורים בהנאה, ומדוע?*דף ל:

ו. האם מותר להביא עצים מהשדה או מן הקרפף או מן החצר ומדוע?*דף לא.

ז. איזהו קרפף שמותר להביא ממנו עצים ביו"ט?*דף לא.

ח. האם ביו"ט מותר לבקע עצים, ומדוע?*דף לא. לא:

ט. בית מלא פירות, האם מותר לקחת את הפירות ע"י סתירת הבית או אחרי שנסתר מאליו, ומדוע?*דף לא:

י. חותמות שבקרקע או שבכלים, האם מותר להתיר את הקשר או לסותרו או לחתכו, והאם יש סתירה בקרקע או בכלים, ומדוע?*דף לא: לב.

יא. מהו תהליך עשית כלי חרס, ובאיזה שלב מתהליך עשייתו ביו"ט הרי הוא עובר איסור, ומאימתי מקבל טומאה, ומדוע?*דף לב.

יב. מהן אלפסין חרניות, והאם העושם ביו"ט עובר איסור, והאם הכלי מקבל טומאה, ומדוע?*דף לב.

יג. האם מותר לחתוך את הפתילה לשנים, ומדוע?*דף לב. לב:

יד. "מה הפירוש "למחוט את הפתילה", והאם מותר לעשותו ביו"ט?*דף לב:

טו. האם ביו"ט מותר לגרוף תנור וכיריים, ומדוע?*דף לב:

טז. האם ביו"ט מותר לגבל טיט או אפר, והאם טיחת תנור בהם מותרת, ומדוע?*דף לב:

יז. כיצד יש לנהוג ביו"ט בזמן סידור עצים להסקה, וסידור ביעתא ע"פ כלי חלול, והושבת קדירה על ב' חביות, וסידור מיטות, וסידור חביות שבאוצר, ומדוע?*דף לב: לג.

יח. האם מותר ביו"ט לסמוך את הקדירה בבקעת או להנהיג בהמה במקל או להשתמש בענף עץ למטרת צליה או לקחת עץ מדיר העצים לחתות בו האש בתנור, ומדוע?*דף לג.

יט. האם מותר לטלטל ביו"ט אוד מדיר עצים או מעיים של אווז כדי להשליכם לכלבים או בשר שאינו מבושל או בשר שאין דרך לאוכלו, ומדוע?*דף לג.

כ. האם ובאלו אופנים מותר ביו"ט ליטול קיסם כדי לחצוץ בו שיניו או כדי להדליק בו אש, ומדוע?*דף לג. לג:

כא. האם מותר בשבת וביו"ט לקטום קש או תבן או קיסם או עצי בשמים, ומדוע?*דף לג:

כב. האם מותר לאדם לשבור חבית כדי לאכול ממנה גרוגרות, ומדוע?*דף לג:

כג. האם מותר ביו"ט ללבן את הרעפים כדי לצלות בהם או להסיק תנור וכירים או פורני בהיסק ראשון, ומדוע?*דף לג.–1לד.

כד. האם מותר ביו"ט לנפוח על אש, ומדוע?*דף לד.

כה. האם מותר לתקן ביו"ט שיפוד, ומדוע?*דף לד.

כו. מה הם הדברים הקובעים את הפירות לחייבם במעשר?*דף לה. לה:

ב. האם מותר לפנות אוצר בשבת, ומדוע?*דף לה: לו.

ג. האם מותר בשבת וביו"ט לכסות פירות או כדי יין וכדי שמן מפני הדלף או ליתן כלי תחת הדלף, ומדוע?*דף לה: לו.

ד. האם מותר בשבת לפרוס מחצלת על גבי כוורת דבורים, ומדוע?*דף לו. לו:

ה. האם מותר בשבת וביו"ט לעשות גרף של רעי, והאם מותר לטלטלו, ומדוע?*דף לו:

ו. האם מותר בשבת או ביו"ט לקדש אשה או להכניסה לחופה או לגרשה, ומדוע?*דף לו:

ז. מה הם ההבדלים לענין "שבות" שבין שבת ליו"ט?*דף לו: לז.

ח. מהו דינם של כליו ובהמותיו של אדם, באופנים דלהלן: כשביו"ט רוצה אחר לקחתם, כשמסרן לבנו או לרועה, וכן בשור של פטם או של רועה או של אחין, בכלים השייכים לאחים או בשנים ששאלו חלוק בשותפות או שלקחו חבית או בהמה בשותפות, וכן אשה ששאלה תבלין ומלח ומים לעיסה, וכן דין חפצי הפקר או גחלת או שלהבת או מים מבור, וכן בפירות המופקדים אצל אחר?*דף לז.–1מ.

ט. אימתי אמרינן לדינא ש"יש ברירה", ומתי "אין ברירה", ומדוע?*דף לז: לח.

י. האם מין במינו או בשאינו מינו מתבטל, ומה הדין כשנפל לדבר שיש לו מתירין?*דף לח.–1לט.

יא. אימתי המוציא בשבת שלהבת לרה"ר חייב, ומדוע?*דף לט.

יב. המגביה חפץ של הפקר עבור חבירו, האם ומי קנה, ומדוע?*דף לט:

יג. מהו דינם של שותפין דעלמא או אחין השותפין לענין להתחייב בבכורה, במעשר בהמה, ובקלבון, ומדוע?*דף לט:

יד. אורחים שבאו מעיר אחרת ע"י עירוב האם יכולים לקחת לביתם אוכל של המארח, ומדוע?*דף מ.

טו. אלו בהמות נקראים "מדבריות", ואלו נקראות "ביתיות", והאם מותר לשוחטן ביו"ט או לתת להם אוכל, ומדוע?*דף מ. מ: