אלמסאפ'ר בחכם א-טריק: |
הנוסע בדרכים צפוי למכשולים. כל הדרכים בחזקת סכנה (קהלת רבא
פ"ג): |
לראש העמוד  |
אסאל מגרב ולא תסאל טביב: |
שאל בעל נסיון ולא ברופא. אין חכם כבעל נסיון (ספר העקידה שער יד): |
לראש העמוד  |
אלחלים יפהם אלמטמוס: |
האיש הנבון קורא בין השיטין. לחכימא ברמיזא לשטיא בכורמיזא (באגרוף) (מדרש משלי פכ"ב): |
לראש העמוד  |
אלהאגע מ-חד יקול לה הַמֵּה: |
האיש השקט איש לא יגער בו. סמא דכולה משתוקא (מגילה יח ע"א): |
לראש העמוד  |
אלעקל מאל: |
השכל שוה הון. דעת קנית מה חסרת, דעת חסרת מה קנית (מדרש רבא ויקרא א-ו): |
לראש העמוד  |
אלכלאם א-לין, כְּסַר אלעוד אליאבס: |
דיבור מתון ישבור עץ יבש. לשון רכה תשבור גרם (משלי כח): |
לראש העמוד  |
א-סכתה פ'לגת אלקאצ'י: |
השתיקה נצחה את השופט. סייג לחכמה שתיקה (אבות פ"ג): |
לראש העמוד  |
אַלכּסַל עימייתה: |
עצלות (אדם) תמית אותו. תאות עצל תמיתנו (משלי כא): |
לראש העמוד  |
אַלכּד'ב מת'ל אסמה: |
השקר כשמו כן הוא. שקר אין לו רגלים (תיקוני זוהר תכה): |
לראש העמוד  |
א-זוג אלמנקאר, ולא ארֹמלַה: |
נישואין לא מוצלחים טובים מאלמנות. טב למיתב טן דו
מלמיתב ארלמו (יבמות קיח): |
לראש העמוד  |
אדעי ב-לעאפ'יה לג'רך, תגדהֵא לך: |
תאחל בריאות לזולתך תמצאנה אצלך. כל המבקש רחמים על
חברו נענה תחלה (בבא קמא צב): |
לראש העמוד  |
איצ'א כַּאן אלמתכלם מַגּנון, כאן אלמסתמע עאקל: |
אם הדובר שוטה על השומע להיות חכם. פתי יאמין לכל דבר
וחכם יבין לאשורו (משלי יד): |
לראש העמוד  |
אד'ל מִהרֵהּ תמנך מן אלפ'קר: |
בזויה שבמלאכות תצילך ממחסור. פשוט נבילתא בשוקא ולא
תאמר גברא רבא אנא (פסחים קיג): |
לראש העמוד  |
אלִּסן מרכבה עלא בחר: |
הלשון עומדת תלויה מעל הים. מות וחיים ביד הלשון (משלי יח): |
לראש העמוד  |
אוצ'רוב אלחדיד, מאד אם הו חאמי: |
הכה בברזל כל עוד הוא חם ומלובן. נגיד פרזלא כד רתח (סנהדרין לג): |
לראש העמוד  |
אלגמל גֵּא יעמל קורון, קצּו לה אדאנה: |
בא הגמל להזמין קרניים חתכו לו את אזניו. גמלא אזלא
למיבעי קרנא אודנין דהוו ליה גזיזין מיניה (סנהדרין קו): |
לראש העמוד  |
אלקולוב שואהד: |
הלבבות עדים. כמים פנים אל פנים כן לב האדם לאדם (משלי כז): |
לראש העמוד  |
ג'ארך אלקריב, ולא אכוך אלבעיד: |
טוב שכנך הקרוב מקרובים רחוקים. טוב שכן טוב מאח רחוק
(משלי כז): |
לראש העמוד  |
חאמרי ולא חוצאן אַ-דַולֵה: |
מוטב חמורי מאשר סוס המלכות. איזהו עשיר השמח בחלקו (אבות פ"ד): |
לראש העמוד  |
כוד אלחק מן מן קאלה: |
קבל את האמת ממי שאמרה (הרמב"ם הקדמת אבות): |
לראש העמוד  |
כּול זַאיד נאקץ: |
כל המוסיף גורע (סנהדרין כט): |
לראש העמוד  |
כמא אלד'די תזרע, תחצוד: |
כפי שזרעת תקצור, לפום צערא אגרא (אבות פ"ה): |
לראש העמוד  |
כּת'ר אלהדר יקל אלמקדאר: |
ריבוי דברים מקיל ערך האדם. כל המרבה דברים מביא חטא (אבות פ"א מ"ז): |
לראש העמוד  |
לא תשְׁהדי יא עין, אלא במא ראיתי: |
אל תעידי עין אדם כי אם במה שראית בעצמך. אין לו
לדיין אלא מה שעיניו רואות (בבא בתרא קלא ע"א): |
לראש העמוד  |
לא תשרב מן ביר, ותֹרגּוֹם אלא קערהא: |
אל תשתה מבאר ותיידה אבן לתוכה. בור ששתית ממנו מים
אל תזרוק בו אבן (בבא קמא צב): |
לראש העמוד  |
מן גאלס- גאנס: |
עם מי שאדם יושב ידמה לו, הולך את חכמים יחכם ורועה
כסילים ירוע (משלי יג): |
לראש העמוד  |
מן לקצה אלחנש, כ'אף מן אלחבל: |
מי שנשכו נחש פוחד מן החבל. מאן דנכיש ליה חיוא מחבלה
דחיל (שיר השירים רבא א): |
לראש העמוד  |
מן זרע אלחילֵה, צרב אלפ'קר: |
מי שזורע מזימות יקצור דלות. זורע עוולה יקצור און (משלי כב): |
לראש העמוד  |
מא יפי'ד אלגּמאל אלא אל כּמאל: |
אין תועלת ליופי אלא השלימות. שקר החן והבל היופי אשה
יראת ה' היא תתהלל (משלי לא): |
לראש העמוד  |
מן אראד יעלֵא, יוטא: |
הרוצה להתעלות ישפל. כל המשפיל עצמו הקב"ה
מגביהו (עירובין יג): |
לראש העמוד  |
מן אסתעגל אתאכ'ר: |
כל הממהר מאחֵּר. פרי המהירות חרטה (ספרי המוסר): |
לראש העמוד  |
מן כַּאן אבוה ירכב א-נאס, כאן אלקצ'א פי עיאלה: |
מי שאביו רוכב ורודה באנשים הבריות נוקמים בבניו.
אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה (ירמיה לא): |
לראש העמוד  |
מה גֵּא מן אלחרם י'דהב פ'י לחראם: |
כל מה שבא באיסור גזל בגזל הולך לו. מרבה הונו בנשך
ותרבית לחונן דלים יקבצנו (משלי כח): |
לראש העמוד  |
מן בַכַּר מא נדם: |
כל המשכים קום אינו מתחרט. יש זריז ונשכר (חולין פט): |
לראש העמוד  |
פי איאמת אלחד'אר כן ראסך: |
בימי פחד ואימה כסה והסתר עצמך. חבי כמעט רגע עד יעבור זעם (ישעיה כו): |
לראש העמוד  |
פי דַולַת א-נדל קול לה "יא סידי": |
נבל כי ישלוט אמור לו "הן אדוני". תעלא בעידיניה סגיד ליה (מגילה טז): |
לראש העמוד  |
קליל אלכלאם אחלא: |
ממעט בדיבור נאה ומשובח. אויל מחריש חכם יחשב אוטם שפתיו נבון (משלי יז- כח): |
לראש העמוד  |
תִנְקַח אלכאל יאתיך אלולד: |
כפי הדוד (אחי האם) יבוא הבן. רוב הבנים דומים לאחי האם (בבא
בתרא קי): |
לראש העמוד  |
קִלֹהּ וכת'רה סוא: |
רוב או מועט שוה. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים (אבות פ"ב): |
לראש העמוד  |
מַסְּכִּין מן מרתה עילתה: |
מסכן האיש שאשתו צרתו. אשה רעה צרעת לבעלה (יבמות סג): |
לראש העמוד  |
מכ'אזן אללה כ'וף אללה: |
אוצר אלקים יראת אלקים. יראת ה' היא אוצרו (ישעיה לג): |
לראש העמוד  |
מן סאע אלא סאע, יבדא פ'רג מן ענד אללה: |
מרגע לרגע ותופיע עזרת הבורא. ישועת ה' כהרף עין (דרשות הר"י אבן שועיב): |
לראש העמוד  |
מן רכן עלא סביג' א-נאס, אכלה יאבס: |
מי שסומך על לפתן אחרים אוכל פתו יבשה. המצפה לשלחן אחרים חייו אינם
חיים (ביצה לב): |
לראש העמוד  |
מא תוקָז אלברה מַלֵא מוצטאה: |
אין החטה מתליעה אלא מתוכה. מהרסיך ומחריביך ממך יצאו (ישעיה מט): |
לראש העמוד  |
אדעי ב-לכ'יר יאתיך: |
קוה לטוב מאת ה' יבואך. השלך אל ה' יהבך והוא יכלכלך (תהילים נה): |
לראש העמוד  |
בעד א-צ'למי- צּ'וֹ: |
לאחר האפילה יבוא האור. כי אשב בחושך ה' אור לי (מיכה ז): |
לראש העמוד  |
ג'לק באבך וצון גארך: |
נעול דלת ביתך וכבד את שכנך. הוקר רגליך מבית רעיך פן
ישבעך ושנאך (משלי כה): |
לראש העמוד  |
במאי באן עַאצִי ואלדיה, בפעאלה: |
בן סורר בהוריו ניכר במעלליו. גם במעלליו יתנכר נער (משלי כ): |
לראש העמוד  |
מאן מדכ'ולֹה תסעַה ומכרוגּ'ה עשרֵה פוקר ומה ידרַא: |
מי שהכנסתו תשעה והוצאותיו עשרה יתרושש ובל יידע. לעולם יאכל אדם
וישתה פחות ממה שיש לו: |
לראש העמוד  |
כֹּל עודי פיה דכאן: |
כל אוד יש בו עשן. לית תננא [עשן] בלי אשא (זוהר בראשית דף ע): |
לראש העמוד  |
לַאי האן ולַא כַּאן: |
ספק כדאי ספק לא כדאי. אִין ולאו ורפיא בידיה (שבת קיג): |
לראש העמוד  |
מאן כַּאן קאילהֵא מא הו ופעילהַא: |
כל מי שרק מדבר אינו עושה. לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה (אבות פרק א): |
לראש העמוד  |